איך השיר הזה הולך עוד פעם? "נגמר, זה לא חוזר, לא נשאר לי עוד יותר!" שש שנים חלפו להם, ומחזור ס"ב הגיע לסוף השנה האחרונה שלו בבית הספר....

לאורך הילדות שלי, מבוגרים סיפרו לי על תקופת הזמן המופלאה בסוף כיתה יב'. כולם כבר מרגישים את הסוף, וזה מרגיש כמו חופש גדול שבו אתה מגיע לבית הספר מדי פעם כדי לפגוש את החברים שלך. בימים האחרונים עברתי באופן פתאומי לתוך התקופה הזו. עשיתי את הבגרות במתמטיקה והגשתי את פרויקט המגמה והפרויקט באזרחות, אבל אני לא מרגיש את מה שהמבוגרים תיארו כתקופה קסומה של אושר נעורים. אלא, אני מרגיש שהטעם של הסיום, שתואר לי כתחושה נפלאה ומזככת, הוא מר וחלש. אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שלאורך תקופת ה

לפני מגפת הקורונה, סיפור על קבוצת תיירים שנתקעת בלב האוקיינוס בגלל נגיף מסתורי היה נשמע כמו עלילה של סרט נטפליקס. אבל אחרי אירועי 2020 וספינת הקרוז שהפכה למוקד התפרצות עולמי, העולם כבר יודע עד כמה תרחיש כזה יכול להיות אמיתי. בחודש האחרון זה בדיוק מה שקרה על סיפון ספינת המחקר והתיירות MV Hondius, סיפור שהתחיל כחופשה יוקרתית ליד אנטארקטיקה והפך בתוך ימים לאחת הפרשות הבריאותיות המדוברות בעולם. הכול התחיל במהלך מסע תיירותי באזורי הקוטב הדרומי. הנוסעים הגיעו כדי לראות קרחונים, לוו

העבודה של העתיד: אילו מקצועות יישארו ואילו ייעלמו? בעידן שבו בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטומציה ולמידת מכונה משנות את פני הכלכלה בקצב מסחרר, שוק העבודה העולמי והישראלי עובר טרנספורמציה דרמטית וחסרת תקדים. לפי דו"ח משנת 2025 של הפורום הכלכלי העולמי, שמתבסס על דעותיהם של יותר מ־1,000 מעסיקים גלובליים המייצגים 14 מיליון עובדים, עד שנת 2030 צפויים להיעלם כ־92 מיליון משרות ברחבי העולם. עם זאת, באותה תקופה ייווצרו כ־170 מיליון משרות חדשות, רווח נטו של 78 מיליון מקומות עבודה. הטכנולו

חודש מאי, שנמצא כעת בעיצומו, מסמן את רגעי ההכרעה של עונת הNBA. אם במהלך חודש אפריל נפתחים משחקי הסיבוב הראשון של הNBA, חודש שמסמן את סוף העונה הסדירה של הליגה, על כל 1230 משחקיה הכוללים, כשכל קבוצה משחקת 82 משחקים, חודש מאי מסמן את רגעי ההכרעה הסופיים בהחלט של העונה. כמו כן, אנחנו עומדים כעת בפני רגעיה האחרונים של העונה, כשנשארו רק 6 קבוצות בפלייאוף, שתיים הבטיחו את מקומן בגמרים האזוריים, ועוד 4 נאבקות בשתי סדרות שונות כדי להצטרף ליריבה האזורית שכבר הבטיחה את מקומה בגמר. כך ז

יצן פלשטיין י"א 4 תקציר: בני נוער רבים עדיין לא יכולים להצביע בבחירות, אבל זה לא אומר שהבחירות לא קשורות אליהם. ההחלטות שמתקבלות בכנסת ובממשלה משפיעות על מערכת החינוך, על הביטחון, על יוקר המחיה, על הרשתות החברתיות, על השירות הצבאי או הלאומי העתידי, ובעצם על החיים שאנחנו גדלים לתוכם. הכתבה הבאה עוסקת בשאלה: "למה גם מי שעדיין לא מחזיק בפתק בקלפי צריך להבין, לשאול, להתעניין ולהיות חלק מהשיח הדמוקרטי?" בשנת 2026 צפויות להתקיים בישראל בחירות לכנסת ה־26. לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות

חודש אפריל הביא עימו מספר בשורות, ובארץ באופן פרטני יותר, עם סיומה של המערכה הארוכה והמתישה עם איראן, שנערכה 40 יום ובאה לקיצה עם תחילת חודש אפריל (אמנם עוד לא הסתיימה, איראן וארה"ב עוד נמצאות במגעים להסכם, והפסקת האש יכולה להגיע לקיצה, והדבר נמצא בחסדי ידיו של דונלד טראמפ. אך הפסקת האש והחזרה לשגרה יספיקו לבינתיים). עם זאת, החלטתי לכתוב על אירוע אחר מרכזי שהחל במהלך חודש אפריל (ליתר דיוק, לפני שלושה ימים לכתיבת מילים אלה, ה-18.4), וקשור, אף הוא, באופן עקיף לארץ ישראל. אני מת

במשך חמישה עשורים, הירח נתפס בתודעה הלאומית והעולמית כפרק סגור בספרי ההיסטוריה, סיפור ישן שרואים רק בסרטים דוקומנטריים או בתמונות בשחור לבן. מאז דצמבר 1972, כשחללית אפולו 17 נפרדה לשלום מפני הירח והשאיר שם את עקבות הנעליים האחרונות של אדם, נראה היה שהאנושות החליטה לקחת צעד אחורה. במקום להמשיך ולחקור את המרחקים העצומים, הסתפקנו בעשורים האחרונים בטיסות למסלול קרוב לכדור הארץ ובתחנת החלל הבינלאומית. הירח הפך מסמל של העתיד לזיכרון של פעם. אבל עכשיו, הכל משתנה. משימת "ארטמיס 2" ל

בשבועות האחרונים התרחשה באירופה רעידת אדמה פוליטית של ממש: לאחר 16 שנות שלטון רצופות, הודח ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, אחד המנהיגים הבולטים והמעוררי מחלוקת באירופה. במקומו נבחר פטר מדיאר, פוליטיקאי חדש יחסית, שהצליח להוביל מהפך מפתיע, כזה שלא רבים צפו מראש. אך מעבר לדרמה המקומית בהונגריה, עולה שאלה חשובה יותר: מה המשמעות של השינוי הזה עבור ישראל? האם מדובר בעוד חילופי שלטון רגילים, או באירוע שיש לו השלכות רחבות יותר גם על מדיניות החוץ של ישראל ועל מעמדה בעולם? ויקטור אורב

תקציר: בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופות של הסלמה ביטחונית, תלמידים ותלמידות בישראל נאלצים להתמודד לא רק עם עומס לימודי ובגרויות, אלא גם עם חרדה, חוסר ודאות, שיבושים בשגרה ומעבר ללמידה מרחוק. הכתבה הזאת עוסקת בקושי להתרכז, בפער בין הלמידה בכיתה ללמידה בזום, בתחושת העומס הנפשי שמלווה את התקופה, וגם בניסיון של תלמידים להמשיך קדימה למרות הכול. לצד האתגרים, היא מראה גם את הכוח, ההתמדה והרצון לשמור על שגרה בתוך מציאות מורכבת. בדרך כלל, כשמדברים על תקופת בגרויות, ישר חושבים על לחץ, ע

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה הוא היום שבו כולנו הופכים למשפחה אחת גדולה וכואבת, שזוכרת את מי שכבר לא איתנו ואת אלה שנתנו את הכל כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות כאן בשקט ובביטחון. עבור תלמידי תיכון שעומדים רגע לפני הגיוס לצבא, היום הזה מקבל משמעות הרבה יותר עמוקה ומפחידה. פתאום התמונות של החיילים הצעירים על לוחות המודעות ובתקשורת נראות כמו חברים מהכיתה או כמו האחים הגדולים שלנו, וזה הופך את הכל להרבה יותר אמיתי. הסיפור של יום הזיכרון זה הסיפור של המדינה הזא

התחושה הזו שהכל משתנה בבת אחת מוכרת לכל מי שעבר בין חטיבת הביניים לתיכון, או לכל מי שחווה רגע של התבגרות פתאומית בשל המציאות המורכבת שבה אנו חיים, אך המעבר שאנו חווים כרגע כחברה הוא רחב ועמוק הרבה יותר משינוי בסטטוס חברתי. כדי להבין את עוצמת המפץ של הבינה המלאכותית, עלינו לחזור אחורה אל השורשים העמוקים ביותר של הציוויליזציה, אל המהפכה החקלאית שהחלה לפני 12,000 שנה. בניגוד למה שרבים חושבים, המהפכה הזו לא הייתה אירוע של לילה אחד; עבור אדם שחי אז, השינוי היה כמעט בלתי מורגש ברמה

תקציר: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה היה תמיד יום כבד, מטלטל ומאחד. אבל בשנים האחרונות הוא מקבל משמעות מורכבת אפילו יותר. כשאנחנו חיים במציאות שבה המלחמה עוד נוכחת, שמות חדשים עדיין מתפרסמים, והאובדן עוד לא הפך לזיכרון רחוק אלא נשאר חלק מהחדשות ומהחיים עצמם, קשה לעצור, לסכם ולציין. הכתבה הזו עוסקת במתח שבין כאב מתמשך לבין הצורך הלאומי והאנושי לזכור, בשאלה איך מציינים יום זיכרון כשעוד מרגישים שאנחנו בעיצומו של פרק שעדיין לא הסתיים, ולמה דווקא בתוך התקופה ה

אני אגיד את האמת, אני לא ממש בטוח איך להתחיל את הכתבה הזו. אני רגיל לכתוב לגבי מה שעולה לי לראש, אבל היום רק עולים לי דברים מדכאים. אני מרגיש חוסר כיוון ומטרה, וחוסר הרפתקה בחיים שלי. כשהייתי קטן נהגתי לקרוא ספרי פנטזיה על אדמות רחוקות ומדהימות, מלאות ביצורים נפלאים ונוראיים. תמיד היה לי ברור למה אני נהנה מהם כל כך, הם היו בריחה מהמציאות. כשילד מודע לעובדה שהוא רוצה לברוח מהמציאות שלו, זה מראה על רמה מסוימת של מודעות שלא מצופה מבן גילו. לעיתים בגרות בקרב ילדים מראה שמשהו הכרי

המערכה הנוכחית בין איראן לבין ישראל, ארצות הברית ובעלות בריתה במפרץ הפכה בחודשים האחרונים לאחד המשברים הביטחוניים והגיאופוליטיים החמורים ביותר שידע המזרח התיכון בעשורים האחרונים. מעבר לעימות צבאי ישיר, מדובר במאבק על השפעה אזורית, אידיאולוגיה, כוח גרעיני וסדר עולמי משתנה. בכתבה זו נסקור את הרקע למלחמה, ההתפתחויות המרכזיות בזירה הצבאית והדיפלומטית, מעורבות מדינות המפרץ והמערב, ואת השאלות הגדולות העולות מהעימות. בנוסף נציע נקודות לדיון עבור תלמידים ומורים, בהקשר פוליטי, מוסרי ו

מאת: ניצן פלשטיין י"א 4 פורים ופסח אמורים להיות “חופש”, ימים של שמחה, תחפושות, משפחה, ניקיונות, סדר וסיפור שמדבר על יציאה מעבדות לחירות. אבל במציאות של תלמידים ותלמידות החגים האלה מרגישים לא פעם כמו תחנה באמצע מרוץ: עבודות שמצטברות לפני, מבחנים שמחכים אחרי ולחץ שנכנס לתוך החופשה גם כשאומרים לנו “תנוחו”. בכתבה הזו אנסה ביחד איתכם להבין למה חופשת פורים ופסח הופכת לפעמים לתקופת מבחנים בתחפושת, מה זה עושה לנו בראש ואיך אפשר להפוך את התקופה הזאת לחופש אמיתי בלי לוותר על אחריות, בל

לאורך ההיסטוריה חיו ופעלו אינספור נשים שהשפיעו על עולמנו, במדע, בפוליטיקה, בחברה, באמנות ובמאבקים לצדק. ברור שאי אפשר לכלול את כולן ברשימה אחת, ואין דרך אחת להחליט מי הייתה "המשפיעה ביותר". בכתבה זו בחרתי להתמקד בכמה נשים שלדעתי מייצגות סוגים שונים של השפעה, מנהיגות תחת לחץ, פריצות דרך מדעיות, מאבק אזרחי והשפעה תרבותית. הבחירה היא אישית, אבל השאלה רחבה הרבה יותר, מה באמת הופך אדם למשפיע? כשחושבים על "שמות גדולים" מההיסטוריה, לרוב עולים לראש גברים. מנהיגים צבאיים, נשיאים, מדענ

לרגל יום האישה הבינלאומי, הכתבה עוסקת בארבע נשים שהשפיעו עמוקות על החברה בישראל, בהנהגה, במדע, בחינוך ובמשפט: גולדה מאיר, הנרייטה סאלד, עדה יונת ואליס שלוי. דרך סיפור חייהן אפשר להבין שהשפעה אמיתית לא נמדדת רק בתפקיד רשמי, אלא ביכולת לשנות מערכות, לפתוח דלתות לאחרות וליצור מציאות חדשה לדורות הבאים. הכתבה בוחנת מה כל אחת מהן שינתה, ולמה זה עדיין רלוונטי לנו, תלמידים ותלמידות, גם היום. בכל שנה בחודש מרץ מציינים ברחבי העולם את יום האישה הבין-לאומי. יש מי שרואים ביום הזה בעיקר הז

בשעה 8 בבוקר של ה־28 בפברואר 2026 רובנו התעוררנו בבהלה לקולות צפירות האזעקה. מדינת ישראל וארצות הברית פתחו במתקפה צבאית נגד איראן. האירוע הזה, שכונה "מבצע שאגת הארי" על ידי ישראל ו-"Fury Epic" על ידי הפנטגון, סימן את תחילתו של עידן חדש במזרח התיכון, עידן שבו נשברה ההגמוניה האיראנית והתחילה תקופה של אי־ודאות גיאופוליטית. האווירה הייתה מתוחה כבר בתחילת 2026, כאשר הממשל האמריקאי ניסה לעשות עסקה עם האיראנים. התוכנית הציעה פירוק מוחלט של תשתיות הגרעין האיראניות, ויתור על תוכנית הט

יום הפאי (Pi Day) הוא חגיגה שנתית של הקבוע המתמטי π (פאי), שנחגגת בכל 14 במרץ (3/14), מכיוון שהתאריך הזה תואם את שלוש הספרות הראשונות של פאי, 3.14. החגיגה הזו משלבת בין מתמטיקה, היסטוריה ומנהגים משעשעים כמו אכילת פאי (כי pi נשמע כמו pie באנגלית), תחרויות שינון ספרות ופעילויות חינוכיות. אבל יום הפאי הוא הרבה יותר מסתם יום מתוק, הוא הזדמנות להעריך את אחד המספרים החשובים ביותר במדע, שמופיע בכל מקום, מהנדסה ועד פיזיקה קוונטית. מאז הקמתו, הפך יום הפאי לחגיגה גלובלית, עם מיליוני אנ