מה באמת קרה בטיסה 1073 של פליי דובאי - הלל שמחון

מה באמת קרה בטיסה 1073 של פליי דובאי?

ביום רביעי, 30 בספטמבר 2026, יצאה מדובאי טיסה FZ1073 של חברת התעופה פליי דובאי בדרכה לתל אביב. על המטוס היו 174 אנשים, ובהם 27 ילדים, ורוב הנוסעים היו ישראלים. בערך שעתיים אחרי ההמראה המטוס התחיל לרדת בצורה חדה, ובתוך דקות ספורות הטיסה הרגילה הפכה לסכנת חיים. בסוף המטוס נחת בשלום בסעודיה, בזכות נוסעים ישראלים שנכנסו לתא הטייס, קברניט שנפצע קשה וטייסים שישבו במטוס כנוסעים. גורמים בישראל הגדירו את האירוע ניסיון פיגוע, והחקירה עדיין נמשכת. הכתבה מבוססת על עדויות של הנוסעים ועל דיווחים בתקשורת בישראל ובעולם, ויכול להיות שחלק מהפרטים ישתנו בהמשך.

אחרי הסכמי אברהם בשנת 2020 נפתחו טיסות ישירות בין איחוד האמירויות לישראל, ומאז הרבה ישראלים טסים לדובאי, לחופשה ולעבודה. הטיסה הזאת הייתה אחת מהטיסות האלה, והאירוע עורר תגובות גם מחוץ לישראל, בהודו, בארצות הברית ובאיחוד האמירויות.

הצלילה

לפי העדויות, המטוס טס בצורה רגילה בערך שעתיים ואז התחיל לרדת פתאום. אחד הנוסעים סיפר שבהתחלה זה הרגיש כמו בור אוויר רגיל, אבל מהר מאוד הבינו שהירידה חזקה ומהירה מדי. החשמל ומערכת המיזוג הפסיקו לעבוד, ואנשים שעמדו במעבר או הלכו לשירותים נפלו על הרצפה. בתוך המטוס היו צרחות.

הדיווחים על גודל הצלילה שונים אחד מהשני. לפי חלקם המטוס ירד כ14 אלף רגל בתוך פחות מדקה, ולפי אחרים יותר מ17 אלף רגל בתוך כשתי דקות. בכל מקרה מדובר ביותר מארבעה קילומטרים. הצלילה הייתה כל כך חזקה שהזנב של המטוס ניזוק, ומומחים לתעופה אמרו שהם מופתעים שהמטוס לא התפרק באוויר.

במקביל התרחש מאבק בתא הטייס. טייס המשנה, שלפי הדיווחים הוא אזרח עומאני, דקר את הקברניט, שהוא הודי. אשתו של נוסע בשם צביקה מנס הלכה עם הבת שלהם לשירותים בחזית המטוס, שמעה צעקות ומאבק מתוך תא הטייס וקראה לדיילת.

הקברניט והנוסעים

הקברניט, סמית מאצ'צאר, הוא בן 39 והוא טייס כבר 17 שנים. אחרי שנדקר הוא נפל על רצפת תא הטייס. דלת תא הטייס נשארת נעולה בזמן הטיסה, ורק הטייסים יכולים לפתוח אותה. לפי דובר ראש ממשלת ישראל, הקברניט השתמש בשארית הכוח שלו ופתח את הדלת מבפנים. אחר כך הוא סיפר לראש ממשלת הודו שהבין שזו ההזדמנות האחרונה, כי הדלת הייתה ממש לידו, ושהוא נלחם על החיים שלו אבל לא יכול היה לתת לאחרים למות. הוא הוסיף שכולם נכנסו אחרי שפתח את הדלת, ושלכולם היה חלק שווה בהצלה. ראש ממשלת ישראל כתב שהקברניט הציל את חייהם של 174 בני אדם, ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, והגדיר אותו גיבור אמיתי.

יניב חיון היה הנוסע הישראלי הראשון שנכנס. הוא סיפר שראה את טייס המשנה בין הכיסאות, כשאף טייס לא יושב במקום שלו, ושהוא ניסה להרוס את המכשירים כדי להשבית את המטוס. חיון תפס אותו, משך אותו החוצה וקרא לישראלים נוספים. אסף רג'ואן וצביקה מנס הצטרפו אליו, וגם כמה אנשי צוות עזרו. הם קשרו את טייס המשנה עם כבל של אוזניות, ומכיוון שהוא התנגד בכוח הם נאלצו לקשור אותו כמה פעמים, בידיים וברגליים. מנס סיפר שהיה צריך להשתמש בהרבה כוח, כי טייס המשנה היה חזק מאוד. רג'ואן סיפר שתא הטייס התמלא בדם, ושהם פעלו בלי לחשוב הרבה והחליטו להילחם על החיים בשביל המשפחות, הילדים ואנשי הצוות.

גם רופא השיניים שוטה מוסייב, שחזר מסין, רץ לתא הטייס כששמע צעקות. הוא סיפר שהוא לא הלך כדי לטפל באף אחד אלא כדי להילחם, אבל אחרי שהחשוד נקשר הוא טיפל בקברניט, עצר את הדימום וייצב את לחץ הדם שלו. מוסייב סיפר שהקברניט דיבר איתם בזמן שהוא שכב על הרצפה ואמר שהוא בן 39 ואב לשני ילדים. לפי מוסייב, הטיפול הזה הציל את חייו של הקברניט.

אחרי שטייס המשנה הוצא מתא הטייס, חיון חזר פנימה, תפס את ההגאים, כלומר את הידיות ששולטות בכיוון המטוס, ומשך אותם לאחור. הוא סיפר שידע מה לעשות בגלל תוכנית הטלוויזיה "תעופה בחקירה", שמראה איך נחקרים אסונות אוויר. המטוס התחיל להתיישר, ואז הגיע אחד הטייסים שישבו במטוס כנוסעים והודיע לו שהוא לוקח את השליטה. לפי נתוני מעקב הטיסות, בערך 12 דקות אחרי תחילת הצלילה המטוס כבר טס בגובה של כ15 אלף רגל.

הנחיתה והחזרה הביתה

בישראל נוצרה בהלה כשהגיעו הידיעות הראשונות, וראש הממשלה, ראש המטה הכללי וצמרת מערכת הביטחון קיימו דיונים דחופים. בינתיים שני טייסים של פליי דובאי, שישבו במטוס כנוסעים ולא היו בתפקיד, נכנסו לתא הטייס והנחיתו את המטוס בעיר טבוק שבצפון מערב סעודיה. הנחיתה הייתה כמעט ארבע שעות אחרי ההמראה, ושם כבר חיכו צוותי חירום.

נוסעים צילמו סרטונים מהרגעים האלה. באחד מהם נשמע אחד הישראלים אומר שיש טייס פצוע קשה ועוד טייס שמצליח להנחית, ואחרי שהחשוד נקשר ישראלים נשארו לשמור ליד תא הטייס. רג'ואן סיפר שהחשוד נשאר כבול כמעט שעה עד הנחיתה. נוסעים סיפרו שהיו בטוחים שהם הולכים למות. חלק אמרו שמע ישראל, ואחת הנוסעות סיפרה ששלחה הודעות פרידה להוריה.

בטבוק קיבלו את הנוסעים יפה, ולפי הנוסעים חיילים, אחיות ורופאים טיפלו בהם והרגיעו אותם. הקברניט אושפז בבית חולים בעיר, ואחר כך הועבר לאבו דאבי, ושגרירות הודו מסרה שמצבו טוב והוא מחלים.

ישראל ביקשה לשלוח מטוסים כדי להחזיר את הנוסעים, אבל לפי דיווחים סעודיה סירבה. בסוף פליי דובאי שלחה מטוס אחר. חלק מהנוסעים פחדו לעלות עליו וביקשו שיבדקו את הצוות שלו, והטיסה התעכבה בגלל זה. אחרי יותר מעשר שעות הם נחתו בנמל התעופה בן גוריון, ושם חיכו להם משפחות, חיבוקים וקריאות שמחה. ראש הממשלה בנימין נתניהו פגש את חיון בשדה התעופה, ולמחרת אמר שכל העולם רואה גבורה ישראלית. לפי לשכתו, הנוסעים מנעו אסון גדול בזכות אומץ יוצא דופן וחשיבה מהירה.

חיון הגיע לשדה התעופה עם חולצה מוכתמת בדם של טייס המשנה, ואמר שהוא עצמו לא נפצע. הוא הוסיף שבזכות הילדים שלו הוא התנהג כמו שהתנהג. רג'ואן אמר שהוא עדיין בהלם, כי רק כמה שעות לפני כן הוא היה בחופשה בתאילנד. נוסע אחד, בן 51, פונה לבית חולים עם פגיעה קלה בפלג גוף עליון, ומצבו טוב. גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי שיבחו את אלה שהצילו את הטיסה.

החקירה

משרד החוץ הישראלי אמר לשגרירים של ישראל בעולם שזה היה ניסיון פיגוע נגד ישראלים, נגד איחוד האמירויות ונגד הסכמי אברהם. גורמי ביטחון בישראל מעריכים שטייס המשנה תכנן את המעשה מראש ופעל לבד. טראמפ אמר שבודקים קשר לאיראן, אבל גורמי מודיעין בישראל אמרו שעד עכשיו אין סימן לכך. נתניהו אמר שלא הייתה אזהרה מודיעינית על הטיסה הזאת. החשוד הועבר לאמירויות, והתובע הכללי שם הורה להקים צוות חקירה מיוחד. החקירה עדיין לא הסתיימה, ולכן המניע הסופי עדיין לא ברור.

לפי הדיווחים, נתניהו שוחח עם נשיא איחוד האמירויות, ושר החוץ גדעון סער שוחח עם שר החוץ האמירתי. לפי משרד החוץ, השניים הסכימו לשתף פעולה נגד גורמים קיצוניים. פליי דובאי הודיעה שהיא מפסיקה את כל הטיסות שלה לישראל וממנה עד שהחקירה תסתיים. ישראל הודיעה שהיא תחמיר את הבדיקות על טייסים שטסים אליה, גם בחברות זרות. לפי הדיווחים, בישראל גם בודקים איך הטייס העומאני עבר את הסינון לפני הטיסה.

לסיכום, האירוע הזה הראה כמה מהר אנשים רגילים יכולים להחליט לפעול. הנוסעים לא עברו שום הכשרה, וחלקם בכלל חזרו מחופשה, ובכל זאת הם נכנסו בידיים חשופות לתא הטייס, בזמן שהמטוס עדיין צלל, כי הבינו שאין זמן לחכות. כל אחד תרם משהו אחר: האישה ששמעה את הצעקות, הגברים שנכנסו לתא הטייס, הרופא שטיפל בקברניט, הטייסים שהנחיתו והקברניט שפתח את הדלת. גם הסעודים שקיבלו את הנוסעים בצורה יפה היו חלק מהסיפור.