#Metoo

"Me too" הוא קמפיין עולמי אשר התפשט בחודשים האחרונים על מנת להדגים כמה נפוצות הטרדות מיניות. מיליוני נשים וגברים ביניהם מפורסמים השתמשו בהאשטאג תוך הצגת סיפורם האישי. ב16 באוקטובר 2017 נרשם שיא השימוש בביטוי ברשתות החברתיות בארצות הברית, והוא הוזכר 500,000 פעמים בטוויטר. באותו יום השתמשו בו 4.7 מיליון איש בפייסבוק, והוא צוטט ב-12 מיליון הודעות. אומנם התנועה נוסדה ב2006 על ידי טאראנה בורק, פעילה פמיניסטית אשר פעלה למען העלאת המודעות לאלימות מינית בקרב בנות מיעוטים והעצמת נשים ברשת החברתית "MySpace", ורק באוקטובר 2017 הביטוי הפך לנפוץ כאשר נחשפה פרשת הארווי ויינסטין והשחקנית אליסה מילאנו כתבה פוסט בו עודדה נפגעי הטרדה מינית לשתף את סיפורם ולהשתמש בהאשטאג על מנת להמחיש כמה רחבה התופעה, הקמפיין הזה בשונה מהמהפכה שהובילה טאראנה בורק ב2006 פונה לכל האוכלוסיות ולנשים וגברים כאחד, מה שמחדד את השינוי שחל במהלך השנים, היום כל אחד יכול להיקלע לסיטואציה כזו ללא קשר למינו או מעמדו הסוציו-אקונומי.

תחילת המהפכה הייתה בחשיפת פרשת הארווי ויינשטיין. הארווי ויינשטיין הוא במאי הוליוודי אשר הקים יחד עם אחיו בשנות השבעים את חברת ההפקה וההפצה לקולנוע עצמאי 'מיראמקס' וסרטיהם זכו באוסקר מספר רב של פעמים. מיראמקס נמכרה לדיסני והאחים הקימו את חברת ויינשטיין קומפוני, בתקופה זו סרטיו הפכו ללהיטים ויחסו לנשים היה ידוע אך הושתק. ב2015 ההצלחה של ויינשטיין צנחה ויצאו סרטים רבים שנחלו כשלונות, זאת גם בעקבות כניסת שחקנים חדשים לתחום, בהן חברות הסטרימינג נטפליקס ואמזון. בפסטיבלים ברחבי העולם ויינשטיין הפסיק להיות אורח של כבוד, ותשומת הלב נדדה הלאה ממנו. תחילת המפלה של ויינשטיין היא אחת הסיבות לחשיפת מעשיו דווקא עכשיו, ומסבירה מדוע השחקניות שעד כה חששו לקריירה שלהן החליטו לצאת נגדו. ב5 באוקטובר 2017 נעשה תחקיר מטלטל על התנהלותו של ויינשטיין שנחשב לאחד האנשים החשובים והמוכרים ביותר בתעשיית הסרטים האמריקאית, אשר השתמש בכוחו על מנת להטריד, לנצל מינית ואף לאנוס על פי עשרות עדויות, ביניהן שחקניות מוכרות כמו אנג'לינה ג'ולי, קייט בקינסייל, גווינת' פאלטרו ומירה סורבינו (שתי האחרונות זכו באוסקר עבור סרטים בהפקתו), אשר התבטאו פומבית על תקריות שבהן העמיד אותן ויינשטיין במצבים לא נוחים, בזמן שניסו לעשות לעצמן שם בעולם הסרטים.

חברותיו נשללו והוא פרסם התנצלות, ואינו הכחיש את ההאשמות. השיח העולמי אומנם השתנה והמודעות גברה אך עדיין קיימים בעלי תפקידים עם כוח אשר מתנהגים באופן מבזה ומטריד כלפי גברים ונשים ואינם מטופלים באותו האופן, לדוגמה, ביל קוסבי, אשר זכה באוסקר לרומן פולנסקי, 25 שנה לאחר שנמלט מארה"ב כדי להתחמק ממשפט על אונס קטינה. גם בחירתו של דונלד טראמפ שנחשף כמטרידן ושוביניסט לנשיאות ארצות הברית מעוררת חששות.

רבות מהגולשות הישראליות הצטרפו לקמפיין ושיתפו את סיפוריהן האישיים ביניהן הדוגמנית הישראלית מעיין קרת אשר עוררה סערה כאשר פרסמה את הפוסט הבא:

"גם אני הוטרדתי מינית, גם אני נאנסתי. לא פעם אחת, לא שתיים, לא שלוש. הפסקתי לספור. פעם אחת בגיל 6 בגינה ציבורית- הוטרדתי קשות. פעם אחרת בגיל 12- נאנסתי, כלומר נקלעתי לסוג של יחסי מין כשאני אומרת "לא לא לא" ובאיזשהו שלב משתתקת כי מבינה שאין בזה טעם. עוד אחת- בטסט דוגמנות השני שלי, צלם לא מוכר, כשעוד לא הגעתי לאנשים "מביני עניין"- הוטרדתי מינית קשות. לא מעוניינת לפרט. הבא היה עם איזשהו דרינק כבר במילנו ומשהו כמו סם אונס כשהנהג שלוקח את כל הדוגמניות לוקח אותי לדירה וכשאני מטושטשת לגמרי שולח ידיים, אין לי מושג איך, חתכתי אותו ועליתי לדירה. סוכן דוגמנות שאימץ אותי כמו אבא במילנו היה הבא בתור כשביקש תמורה עבור הארוחה שבישל לי והליווי התומך ואני סירבתי בכל תוקף, אז הטריד. מי עוד? חבר טוב, מאוד טוב, גם במילנו, שהיה דמות אב בשבילי, כמה שנים מאוחר יותר כשבאתי לעבודה במילנו אחרי שגרתי שם, אנס אותי במלון, קריאות עזרה וצעקות לא עזרו, אף אחד לא שמע. בחור שהיה לי איתו רומן, הרבה שנים אחרי שנגמר בא לבקר, בתל אביב, אנס אותי, צעקות לא עזרו. כמות הגברים שחשפו בפני איברים ברחוב ועשו מה שעשו או שתפסו לי את הישבן או חלק אחר בפרהסיה, או שקיללו אותי קשות כשלא הסכמתי לעלות אליהם אותם כבר לא ספרתי. למי יש משאבים? אני משתפת את זה בכובד לב בגלל יוזמה פייסבוקית חובקת עולם בעקבות פרשת הארווי וינשטיין. אם כל הנשים שהוטרדו ו/או הותקפו מינית אי פעם יכתבו את צמד המילים״גם אני״ בסטטוס שלהן, אולי נצליח לתת לאנשים מושג על היקף הבעיה #metoo"

בפוסט שפרסמה בפייסבוק כתבה הגולשת שקמה תבור: "גם אני, ואני לא שותקת! נאנסתי ושתקתי, קפאתי ושותקתי. תשומת הלב אינה מעניינת אותי, אני מדברת כדי לחזק אחרות ואחרים. אני לא אשמה, אני לא קורבן. בחרתי בחיים ובבריאות נפשית! איני שונאת גברים, אינני שונאת כלל. החיים קצרים מדי בשביל זה". השחקנית שחף סגל שיתפה וכתבה בין השאר: "#גם_אני ההבדל היחיד הוא שלא שתקתי. אני לא צריכה עכשיו לדלות פרטים מנבכי הזיכרון והנפש והבושה. מיד כשזה התחיל, הרמתי קול צעקה. הוא שלח ידיים, ואני רצתי להתלונן אצל הנהלת התאטרון. הוא תקף, ואני רצתי למשטרה. התקשורת רצתה לקרוא לי ש', ואני אמרתי שקוראים לי שחף סגל, ושלא אני זו שצריכה להתבייש". הפעילה החברתית הפמיניסטית דורית אברמוביץ' פרסמה פוסט קצר ונוקב במיוחד, שבו חשפה "#גםאני נאנסתי על ידי אבי בילדותי ובנערותי".

הכוח של הקמפיין הוא ביכולת להציג עד כמה רחבה התופעה באמצעות הרשתות החברתיות. הקמפיין הולך וגדל מה שנותן תקווה לשינוי אמיתי.