The End of The F***ing World

"סוף הפאקינג עולם" או באנגלית, "the end of the f***ing world" היא קומדיה שחורה, ששודרה לראשונה באוקטובר 2017 בטלוויזיה הבריטית, ובינואר 2018 עלתה לנטפליקס. הסדרה, המבוססת על קומיקס שיצר צ'רלס פורסמן ב-2013, ומציגה סיפור אהבה מקורי ולא צפוי בעולם אלים ומאיים.

"אני ג'יימס, אני בן 17 ואני די בטוח שאני פסיכופת" כך הסדרה נפתחת. היא מספרת את סיפורו של ג'יימס (אלכס לותר), נער צעיר שנהנה מהרג חיות, ומחליט לעבור שלב ומחפש את הקורבן הבא שלו. הוא פוגש באליסה (ג'סיקה ברדן), נערה סוציופתית וצינית מבחוץ, אך מבפנים בעלת נפש עדינה. היא מחליטה שהוא מספיק מעניין בשבילה כדי שהיא תתאהב בו, והוא מחליט שהיא הקורבן המושלם שלו לפעם הראשונה בה יהרוג בן אדם, ומדמיין איזה קול היא תשמיע כשירצח אותה. ביחד הם יוצאים למסע בדרכים שמסבך אותם בפשעים רבים ומשונים.

במהלך הסדרה שומעים את מחשבותיהם של שני הגיבורים, וזה מעצים את הפער בין מה שהם אומרים לבין מה שהם באמת חושבים. בנוסף, פלאשבקים המוצגים במהלך הסדרה תורמים לעיצוב האופי שלהם, תוך כדי שהם מסבירים לנו למה אליסה וג'יימס מתנהגים ככה.

שני הגיבורים אמנם שונים זה מזה באופיים, אך בסופו של דבר נושאים עמם צלקות דומות - כל אחד מהם ננטש על ידי אחד מהוריו בצורה זו או אחרת. ג'יימס הפך לאדיש לעולם וחסר רגשות שבשלב מסוים בנעוריו נאלץ להכניס את ידו לתוך שמן רותח כדי לחוש משהו, ואילו אליסה נעשתה קוצנית, קצרת רוח וחצופה. הבריחה המשותפת שלהם היא לא רק נסיעה פיזית, אלא מסע התבגרות רגשי נוגע, חוויה מועצמת ומעצימה של שני צעירים שכבר אין להם מה להפסיד. ככל שהם שוהים זה בחברת זו כך הם נפתחים ומתפתחים, במיוחד ג'יימס שמגלה על עצמו דברים חדשים. ככל שהעלילה מתקדמת, כך אנחנו מגלים עד כמה המבוגרים דפוקים אף הם, עד כמה לא הייתה לילדים האלה ברירה אלא להגיע למקום שהם נמצאים בו.

קל להבין את הרתיעה מתיאור העלילה, אני בעצמי נרתעתי בהתחלה וחששתי לראות, אבל "סוף הפאקינג עולם" מתגלה כבעלת לב גדול הרבה יותר משנדמה בהתחלה, ומפתיעה לטובה.

הסדרה מצחיקה ומעניינת ומצליחה לסחוף את הצופה בעונה קצרה למדי, בסך הכל 8 פרקים כשכל אחד מהם באורך של 20 דקות (פחות משלוש שעות לכל העונה).

ניתן לצפות בכל העונה בנטפליקס, או בכל מקום באינטרנט.

קישור לטריילר: https://www.youtube.com/watch?v=I0B6a38unHg