מהי פרלקסיה?
היסט ("פרלקס" או "פרלקסה") הוא שינוי מיקומן הנצפה של שתי נקודות, האחת ביחס לאחרת, מנקודת מבטו של צופה, כתוצאה משינוי במיקום של הצופה עצמו. נוכל לתאר זאת באופן הבא:
מול צופה נמצאים 2 עצמים. אם הצופה משנה את מיקומו כאשר העצמים הנצפים נשארים במקומם, מנקודת מבטו של הצופה, העצמים האחרים ייראו כאילו הם שינו את מיקומם זה ביחס זה, למרות שלמעשה הם נשארו במקומם. כאשר המרחק של העצמים מן הצופה שונה אז לצופה יראה גם כאילו העצם הקרוב שינה את מיקומו באופן משמעותי יותר מאשר העצם המרוחק. כאשר הצופה נמצא בתזוזה, ככל שהעצם הנצפה יהיה קרוב יותר אליו, כך יראה כי הוא זז מהר יותר, וככל שהוא רחוק יותר הוא יראה כזז לאט יותר.
דוגמה להיסט
ההיסט הוא אחד ממקורות המידע עליהם מתבסס המוח האנושי לצורך גיבוש של תפיסת עומק. ההיסט במקרה זה נגרם מההבדל במיקום של שתי העיניים, כך שכל אחת מהן רואה את העצמים שבמרחב ממיקום שונה. בכתבה אני אתמקד בשימוש של היסט למדידת מרחק של כוכבי לכת, אף על פי שלהיסט יש שימושים מרחיקי לכת.
היופי של ההיסט, הוא שאנו לא צריכים להשתמש בדבר מלבד גיאומטריה פשוטה וטיפ-טיפה טריגונומטריה.
נניח שאנחנו חוזרים בזמן לשנת 1600 או משהו.
על מנת למדוד היסט, אנו נצטרך להשוות בין שתי נקודות.
אין בעיה! פשוט נלך כמה צעדים קדימה ונמדוד שוב.
אך אז נגלה, שההיסט יהיה כה קטן שהטלסקופים שלנו לא יכולים למדוד אותו.
אז כיצד נוכל לעבור מרחק מספיק גדול בשביל שהשינוי בזווית יהיה מספיק גדול בשביל שנוכל להבחין בו?
אין צורך לעשות "מסביב לעולם בחצי שנה", מכיוון שאנו פשוט יכולים לעשות במקום זה "להישאר באותה נקודה חצי שנה".
מה? אני יכול להישאר באותה נקודה ואיכשהו אני אעבור מרחק שיהיה מספיק גדול בשביל למדוד מרחקים בגודל מאות אלפי קילומטרים?
אכן כך.
נקרא למרחק שלנו מהשמש AU (כדור הארץ נע במסלול מעגלי בקירוב).
אם ביום מסויים כדור הארץ נמצא בנקודה A, אזי חצי שנה לאחר מכן הוא יהיה במרחק 2AU מנקודה A.
וכך למעשה ניתן לבנות משולש בשביל למצוא את המרחק של כוכב הלכת מכדור הארץ:
כאשר המרחק שווה לאחד חלקי זווית הפרלקסה, מה שמתיישב לנו יפה עם ההיגיון כיוון שככל שהגוף יתקרב הזווית תגדל והמרחק יקטן, וככל שהמרחק ישאף לאינסוף הזווית תשאף ל-0.
אציין כי השיטה מחשבת את המרחק של הכוכב מן השמש, אך רוב הכוכבים כה רחוקים מכדור הארץ שהמרחק בין כדור הארץ לשמש זניח.
חומר למחשבה:
נניח שיש לכוכב A פרלקסה של 0.129 מעלות. מה המרחק שלו מכדור הארץ?
לסיכום, לפרלקסה השפעה עצומה על חיינו ועל התפתחות האסטרונומיה כמעט כמו ההשפעה של הכתבות שלי על מגזין הנדסאים!