'דאעש' - טובים או רעים ליהודים?

סופו של 'דאעש' נראה קרוב מאי פעם. רק בשבועות האחרונים הודיע 'המצפה הסורי לזכויות האדם, כי כוחות הקואליציה המובלים ע"י האמריקאים כבשו את האצטדיון של העיר ראקה, בירת הארגון. דאעש כבר לא מופיעים בראש החדשות וככל שעובר הזמן הם מפסידים יותר ויותר קרבות. האם זה צריך לשמח אותנו?

לעניות דעתי לא, אינני חי במגדל השן; מעשיהם של הלבושים בשחור ברורים לי מאוד. כולנו הזדעזענו מסרטוני עריפת הראשים ומפיגועי הטרור של דאעש באירופה. בשל כך, החלטתי לצאת למסע בתוך שורות דאעש במוסול בכדי לראות האם הארגון אכן מזיק לישראל.

הפן הביטחוני

נתחיל מהנזק הגדול ביותר. עד שעה זו טרם תקף דאעש את ישראל באופן ישיר (למעט תקיפה קלה של לוחמי שורות דאעש בחיילנו בגולן שהסתיימה בחיסולם של לוחמי דאעש). למעשה, דובר הארגון התייחס לישראל ב 2014 בטוויטר הפרטי שלו ותרץ למה לא נעשתה עדיין תקיפה כנגדנו (תרגום של 'מאקו')- "התשובה הגדולה מכל לשאלה הזו נמצאת בקוראן, שם מדבר אללה על האויב הקרוב - אלו המוסלמים שהפכו לכופרים - שכן הם מסוכנים יותר מאלו שמלכתחילה היו כופרים."

"יש תשובה נוספת שנותנת עדיפות ללחימה במי שהפכו כופרים על פני כיבוש ירושלים", המשיך דובר הארגון והסביר. "ירושלים לא תשוחרר עד שניפטר מעובדי אלילים כמו המשפחות העשירות וכלי המשחק שמונו על ידי השלטון הקולוניאלי ושולטות בגורל העולם האיסלאמי".

כך אמר דובר הארגון, אך האם סדר עדיפויות היא הסיבה האמתית שבגינה הארגון נמנע מלתקוף אותנו? קרוב לוודאי שלא.

העיתונאי הגרמני, ורגן טודנהופר, אשר ביקר במדינה האסלאמית, טען בכתבה בעיתון 'ג'ואיש ניוז' הבריטי שהישות היחידה שדאעש מפחד ממנה היא לא אחרת מישראל (לינק לכתבה).

לא די בכך שדאעש לא מזיקים לנו ביטחונית - איפכא מסתברא, הם טובים לנו.

הארגון מחליש את הכוחות הצבאים של המדינות העוינות לישראל - איראן, עיראק, סוריה (למרות שאם דאעש היו יכולים להפיל את המשטר, הייתה לנו בעיה) ועוד מדינות רבות.

הפן התקשורתי

כדלקמן, דאעש כבר פחות משודרים מפעם, אך חותם הזוועות שהשאירו עוזר לארגון לקבל גם היום את את החלק הארי של חדשות העולם בנושא המזרח התיכון ולא משאיר כמעט זמן מסך לדיבורים על ישראל והמשבר הישראלי פלסטיני.

ככל שהשיח הציבורי על דאעש עולה, מודעות האזרחים לדאעש ולסכנות אשר הוא מביא גוברת. לכן, הפוליטיקאים יפעלו באופן רחב יותר בכדי להגיב לדאעש מאשר על פעולותיה של ישראל לכאורה.

הפן הדיפלומטי והכלכלי

אנו שומעים חודשים לבקרים על איך דאעש נותן לנו הזדמנויות לקשרים עם מדינות המפרץ השקטות שנלחמות בדאעש, ושאויב של אויב הוא ידיד. כל זה נכון וניתן אף לראות זאת ביוני, כשישראל הקימה לכאורה בסיס כלכלי עם סעודיה(נודע ע"י Times), אך בעקבות המאבק עם דאעש, הכוחות הכורדים קיבלו שליטה על שטח משלהם שמנותק מעיראק, בו הם רוצים להקים מדינה.

כידוע, הכורדים הם חברים ותיקים של ישראל עם קשרים כלכליים טובים מאז ומתמיד (כיום דרך אגב 77% מהנפט מיובא מכורדיניסטאן ע"פ Financial times) וכמובן שמדינה שתתמוך בנו במזרח התיכון לא צפויה להזיק (נראה בינתיים כי עיראק לא תאפשר להם להקים מדינה אבל אין לדעת אם תהא או לא תהא להם מדינה בסוף).

את כל האמור לעיל ניתן להבין בקלות ממעשי ממשלת ישראל.

למרות שחברי הממשלה גינו בתוקף את דאעש, ישראל לא תקפה את דאעש ישירות למעט התקפה על בסיסו של דאעש בדרום סיני.

לסיכום: אין זה נעים לראות את מעשיהם הנתעבים של דאעש, אך אולי כדאי לזכור כי במצבים כמו מצבה של מדינת ישראל כדאי להסתכל על הדברים עם חשיבה אובייקטיבית, אסטרטגית ואינטרסנטית ולנצל כל סיטואציה כמה שניתן.

למי שקרא ודואג מנפילתו של הארגון, אל דאגה - מעט שנים תחלופנה עד שעוד מדינה אסלאמית תקום בשם אחר.