Total War Warhammer 2

Total War Warhammer 2 הוא המשחק השני בטרילוגיית המשחקים של החברות SEGA ו- Creative Assembly והמשך הסדרה הכוללת של משחקי Total War. בעבר ביססה הסדרה את משחקיה על זמנים ואירועים היסטוריים מהעבר כגון רומא העתיקה, ימי הביניים, יפן הפיאודלית (Sengoku Jidai) ונפוליאון. ב- 2016 בפעם הראשונה החברות הוציאו משחק שלא עוסק במציאות אלא בעולם פנטסטי שעלילתו מתבססת על עולם ה- Warhammer (אין קשר בינו לבין Warhammer 40K). סדרת המשחקים של Total War תמיד עסקה בניהול מדינה במפה גדולה כאשר המשחק הוא בעיקרו משחק תורות. במהלך התורות השחקן התעסק בבניית תשתיות במדינתו, כלכלה ובניית צבאות להרחבת ריבונותו תוך כדי הפעלת שיקול אסטרטגי. התכונה המבדילה אותו משאר משחקי האסטרטגיה היא היכולת לנהל צבאות בקרבות בזמן אמת ובדיוק רב בסימולציה מאד עמוקה ומפורטת. המשחק נבדל מהמשחקים הקודמים שהחברות יצרו בשל ההבדלים המשמעותיים בין המדינות בהן ניתן לשחק. אם במשחקים קודמים לכל מדינה היו את התכונות שאפיינו אותה, תכונות אלה לא הספיקו בשביל ליצור הבדל משמעותי בין כל אומה ואומה, גם אם תרביותיהן של אותן אומות היו שונות בתכליתן. בטרילוגיה הנ"ל ההבדלים בין אומה לאומה הרבה יותר משמעותיים ובולטים לעין מאחר ובמקום מדיונות היסטוריות שונות, כל מדינה מורכבת מגזע בדיוני, כמו גמדים וערפדים.

המשחק החדש Warhammer 2 יצא כשנה וחצי אחרי קודמו וגרם לנו להרגיש כאילו הוא נועד לכפר על חסרונותיו של המשחק הקודם. הציפיות שהיו למעריצי הסדרה לא נענו עם הוצאתו של Warhammer 1 ולכן משחק ההמשך דומה מבחינת הסביבה למשחק המקורי, לאכזבתם. אפילו היוצרים אמרו שניתן יהיה לחבר בין שני המשחקים כדי לקבל את החוויה המלאה מהמשחקים. הצהרה זו מחזקת את הטענה כי משחקים אלו הם בעצם היו אמורים להיות משחק אחד שפוצל במהלך פיתוחו למען רווח נוסף (כל משחק בנפרד עלה 60 דולר לא כולל הרחבות נוספות שגם הן מהוות חלק נכבד מתוכן המשחק). בסה"כ המשחק בנוי היטב, רץ בצורה סבירה ומהנה ביותר לאורך שעות רבות של משחק, אך פילוגו של תוכן המשחק משאיר טעם רע בפה, כמו עוגה ישנה שמחולקת לכמה חתיכות ונמכרת במחיר של עוגה מלאה וטרייה עבור כל חתיכה.