תקווה חדשה לחיים חדשים

עקב משבר הקורונה נוצר משבר כלכלי חריף, שהותיר עשרות אלפי אנשים ללא מקור פרנסה. חלק לא רק נותרו ללא אוכל אלא אף איבדו תקווה והרימו ידיים מלנסות. למרות מצב זה, ישנם כאלה אשר מצאו דרכים מקוריות וחדשות להתפרנס ואף הצליחו לשפר את רמת חייהם.

קשה להאמין שדבר כזה מדהים יכול לקרות נכון? כמה דוגמאות לפניכם. - איתי פדידה

לוסי לייבוביץ' הייתה בעלת חנות לבגדי נשים בשם "SOLADY", חנות זאת הפכה עם השנים למוסד אופנה מוכר מאוד באזור דרום הארץ והחנות הניבה פרנסה משמעותית אך עם פרוץ משבר הקורונה היא איבדה כמות נרחבת של הכנסות כיוון שהעסק נותר סגור, לכן היא מצאה דרך יצירתית להגביר את מקור ההכנסה שלה ולהתעלות על הקושי.

במקום למכור פיזית פרטי אופנה, היא משתמשת בידע הנרחב שלה בעולם האופנה בכך שהיא מעבירה קורסים דיגיטליים לנשים אשר רוצות ללמוד יותר על עולם זה ולהעמיק בה ואף למצוא עבודה בתחום זה.

לדברי לייבוביץ' "משבר הקורונה שינה מקצה לקצה את אופי העסק שלי, הייתי צריכה לבצע מספר התאמות לעידן בו אנו חיים, ולייצר מוצרים נוספים התואמים את התקופה ואת הסגר שהושת עלינו.

אני יכולה לומר שהטרנספורמציה הדיגיטלית והאפשרויות הנוספות יצרו תהודה ובאזז לא קטנים, זאת לצד העבודה השוטפת בחנות הבוטיק עצמה.

כמונו, גם הלקוחות עשו את ההתאמות הנדרשות והביקושים לשיעורי הסטיילינג בזום גבוהים מאוד כמו גם לקורס הדיגיטלי".

אפשר לומר שהתקווה שהציפה אותה, כאשר לא ויתרה ומצאה לעצמה עבודה ריווחית העניקה לאנשים אחרים גם את הכוח להאמין בעצמם שנית ולמצוא עבודה שתחזיר אותם לחיים הקודמים שלהם, בלי החובות, בלי הקיצוצים וכמעט נטולי דאגות. העובדה כי לייבוביץ' הצליחה "להמצא את עצמה מחדש" ושהיא לא נכנעה לתכתיבי הסגר ולמצב הכלכלי הקשה שהיה מגיע בעקבותיו מדגימים את היכולת האנושית שלנו לייצר מהלימון לימודה, ולא רק למצוא בתוכנו יכולות וכישורים חדשים אלא גם לפרוט אותם למקור פרנסה חדש ומשמעותי לא פחות.

הינה סיפור נוסף על אישה שגם כן לא הרימה ידיים אחרי המשבר:

איריס פרידמן שעזה את תחום השיווק ועברה לתחום הספורט הגופני מספרת "עבדתי בשנים האחרונות במגוון תפקידי שיווק בחברת רואי חשבון גדולה ואז במשרד עו"ד כמנהלת מרקום.

בתפקידי האחרון הייתי מנהלת שיווק ורשתות חברתיות בחברת תכשיטים, הוציאו אותי לחל"ת (חופשה ללא תשלום) בתחילת הקורונה. מצב זה אילץ אותי לחשוב על מקורות פרנסה חדשים, וכך הגעתי לתחום הכושר הגופני שנקרא-"UpState" שהחל להתגלגל אצלי בראש כבר לפני כמה שנים, כשנתקלתי בשיטת כושר מיוחדת בחו"ל." שיטת כושר זו מבוססת על אימוני כוח בעצימות גבוהה שבסיסם פיתוח חוסן פיזי ומנטלי.

עוד היא מוסיפה, "בסיום הגל הראשון, החלטתי ללכת על זה בפורמט של פיילוט. גייסתי מנהלת הדרכה והתחלנו את חודש ההרצה שלנו באוגוסט".

פרידמן, יחד עם שותפתה מעבירות מספר רב של שיעורים בשבוע ומצבה הכלכלי יציב ואפילו השתפר, למרות המצב.

בנוסף הקורונה מייצרת מעין "סחר חליפין", שבו כישרון של אחד עובר כמטבע לסוחר, בעבור תמורה כלשהי, לא כספית גרידא. למשל, שיפוצניק יכול לעשות פרויקט בנייה עבר אדם מסויים, ואותו אדם שהוא למשל גנן, יעבוד אצל השיפוצניק בחצר בתמורה. כך, אין החלפה ממשית של כסף בין אדם לאדם, אלא החלפה על בסיס כשרון.

משני הסיפורים הללו אנחנו למדים כי התקווה יכולה לשנות חיים של בן אדם, לוסי ואיריס ניתקלו בבעיה מאוד גדולה בגלל המשבר הקורונה והן לא ויתרו אלה חיפשו דרכים יצירתיות למצוא עבודה

סיפורים אלה מעוררים תקווה, בזכותן אנשים אחרים גם כן יוכלו למצוא בתוכם את הכוח למצוא עבודה ולצאת מהקושי הכלכלי שנכנסו אליו ואפילו לעודד אחרים.

קיימים סיפורים נפלאים על אנשים שלא ויתרו במהלך משבר ובסוף חזרו לחייהם הישנים אך הסיפור הבא הוא סיפור מאוד מיוחד, הסיפור מדבר על בן אדם מבוגר בן 60 שהמטרה שלו הייתה לסיים תואר עד גיל 100 אבל הוא הפתיע את עצמו וסיים בגיל 67!!! , אנו מודעים לכך שתואר לוקח לבן אדם ממוצע 4 שנים אבל לאותו אדם היית מטרה ותקווה, תקווה שהוא יוכל לסיים או אפילו לממש אותו בשוק העבודה.

הסיפור שלו עורר השראה אצל מיליוני אנשים והמסר שאנו מקבלים מהסיפור שאם רוצים משהו מספיק אפשר לעשות אותו.