האם כבר קיים שוויון מגדרי במקומות עבודה, או שצריך להמשיך לקוות?

בתחומים רבים בחיינו, נראה כי קיים שוויון מגדרי מוחלט, או לפחות חלקי, בין גברים לנשים. אולם, במקומות עבודה שונים עוד ניתן לראות לעתים פער בשכר או בפיטורים בין שני המגדרים, ולכן עולה השאלה – האם המצב הנוכחי של נשים במקומות העבודה אכן טוב באופן משמעותי ממה שהיה פעם? אם כן, מה גרם לשינוי? – סביון שחם

עוד לפני משבר הקורונה, ניתן היה להבחין ששכרן של נשים נמוך יותר – בשנת 2016, הפער בשכר בין נשים לגברים עמד על 34.56%. עם זאת, נמדד בשנת 2017 פער ההכנסה הנמוך ביותר מאז 1990 – כ-31 אחוזים בלבד. מנתונים אלו ניתן להסיק כי אמנם בשנים האחרונות עוד היה קיים הבדל, אך חל שיפור לאורך הזמן.

לאור המשבר הכלכלי שגרמה התפשטות הקורונה בארץ, שפגע קשות במשק והוביל לפיטוריהם של עשרות-אלפי עובדים, עלתה השאלה: האם פוטרו יותר גברים מנשים? גם כאן, הנתונים הצביעו על פער משמעותי בין גברים לנשים: בחודש מרץ, בתחילתו של המשבר הכלכלי בארץ, כבר ניתן היה לראות הבדל מסוים – 60% ממספר המפוטרים הכולל היו נשים, בעוד ש- 40% מהמפוטרים היו גברים. כבר בתחילתו של המשבר, ניתן היה לראות שיותר נשים איבדו את עבודתן מגברים, נתונים המראים כי עוד קיים אי-שוויון מגדרי במקומות העבודה. בעקבות כך, נשאלת השאלה עד כמה המהפכות הפמיניסטיות שינו את המצב? עד כמה הפער בין נשים לגברים השתנה לאורך הזמן?

כדי לענות על כך יש לבחון את נוכחותן של נשים במקומות עבודה לפני כמאה שנים, לאור השפעת מלחמת העולם הראשונה על העולם. בתקופה זו, הפער בין הנשים לגברים היה בולט בהרבה מכפי שהוא כיום. מאחר ולמלחמה זו גויסו רק גברים, התארכותה של המלחמה יצרה מחסור בעובדים במקצועות רבים, ולכן מונו הנשים גם לתפקידים שונים שנתפסו כ"גבריים" – עבודות במשרדים, בתחבורה הציבורית, בתעשייה ועוד. שינוי תפקידן של הנשים בחברה בעקבות המלחמה הראה כי הנשים מסוגלות להחליף את הגברים במקצועות רבים, ובכך, שינתה המלחמה את ההבחנה המוחלטת בין מקצועות "נשיים" ומקצועות "גבריים". בעקבות זאת, צמצמה המלחמה את ההבדלים המגדריים במקומות העבודה, ובכך היוותה נקודת-ציון חשובה בקידום מעמדן וזכויותיהם של הנשים.

אולם, ההבדלים המגדריים לא היו מצטמצמים לולא פעילותן של התנועות הפמיניסטיות לאחר המלחמה. בעקבות תנועות אלה, הוקם בשנת 1966 הארגון הלאומי לנשים National Organization) of Women ), שראה דמיון בסיסי בין נשים לגברים ופעל ליצירת שינוי בתחום זה. פעולותיו של הארגון הובילו ליצירת התנועה לשחרור האישה, שנלחמה בתופעות שונות בחברה שנגמרו בעקבות אפליות מגדריות (אלימות במשפחה, תמיכה בזכויותיהן של נשים להשכלה ולצבעה וכיו"ב). לתנועות הפמיניסטיות היה חלק גדול בקידום מעמדן של הנשים, ופעילויותיהם של התנועות והארגונים הפמיניסטיים השונים הובילו לשיפור מהותי ברמת-חייהן של נשים רבות.

מכך, ניתן לראות כי בעבר הפער בין נשים וגברים היה גדול בהרבה מכפי שהוא היום – לפני כמאה שנים, כאמור, הייתה חלוקה משמעותית בין מקצועות "גבריים" ומקצועות "נשיים", ונשים רבות עוד היו מזוהות עם מלאכות ביתיות כגון ניקיון ובישול. אולם, בעקבות מלחמת העולם הראשונה ופעילותן של התנועות הפמיניסטיות, השתנתה חלוקה זו, וניתנה הזדמנות לנשים רבות לשנות את מקצוען ואת מעמדן בחברה. עם זאת, אפילו בימינו ישנם מקצועות המזוהים כ"גבריים", ולאור משבר הקורונה, איבדו את עבודתן יותר נשים מאשר גברים. מכך, ניתן להסיק כי אמנם חל שיפור משמעותי ביחס למצב שהיה בעבר, אך שוויון מגדרי מוחלט טרם קיים – ולכן, יש לקוות שנגיע לשוויון מלא במקומות העבודה בקרוב.