טל שטנגר
אנו מתמודדים עם סיטואציות רבות- עם הקורונה, משברים, זוגיות, ריבים, כעסים, ציונים...ישנם אנשים שמתמודדים עם המצבים הללו בצורה אופטימית וישנם כאלה שפחות. אותה תחושה חיובית, התקווה, נשלטת בידי אזור קטן בחלק הקדמי של המוח המרכזי. האזור האחראי על האופטימיות והתקווה נמצא עמוק מאחורי העיניים והוא פועל כאשר אנשים חושבים מחשבות חיוביות לגבי העתיד. מאז ומעולם הפסיכולוגיה טענה כי לבני האדם יש נטייה אופטימית לחשוב על אירועים משמחים. אני מאמינה שהידיעה שהמוח שלנו מתכונת לחשוב בצורה אופטימית ומלאת תקווה הוא דבר טוב אשר מניע אותם לבצע פעולות רבות ולחיות חיים מלאים וטובים יותר. דבר זה מתבטא בייחוד עכשיו בין הקורונה לבין החיסונים שכן אנו אופטימיים שבקרוב נתחסן ובתקווה נחזור לשגרה:)
במוח שלנו ישנם כמה הורמונים האחראים על מידת האושר. מידת האושר משפיעה גם על האופטימיות והתקווה של האדם,שכן, ככל שהאדם יותר שמח הסיכוי שיהיה בעל תקוה גדול יותר.
אציג כעת את ההורמונים המשפיעים על האושר:
1. דופמין – הורמון התגמול והמוטיבציה. הורמון הדופמין התפתח כדי לעודד אותנו לפעול לקידום מטרות ולתגמל אותנו על מאמצינו. המאמץ אך חיוני כדי לשרוד למרות שהוא לעולם לא נעים. כאשר המטרה הושגה, פרץ של דופמין משתחרר במוח ובגוף וגורם לתחושה טובה. הרצון להרגיש כך שוב מייצר בנו חיזוק חיובי ומוטיבציה לחתור למטרה עד שנוצר הרגל טבעי.
2. סרטונין – משפר מצב הרוח וההערכה העצמית. סרטונין מופק כאשר אנו חשים חשובים ומוערכים, למשל כאשר מופנית אלינו תשומת לב חיובית מהסביבה או כשאנו מעניקים כזו לעצמנו. כשאנו מרגישים חשובים בעיני עצמנו, אנו נוטים לפעול בצורה שמקדמת אותנו ומיטיבה עימנו. למעשה, הטבע רצה לעודד את תחושת ההערכה העצמית והעניק לנו את הרגשות הנעימים המתלווים אליה כגון ביטחון ומצב-רוח מרומם.
3.אוקסיטוצין – הורמון האהבה והקרבה. אוקסיטוצין מעודד יצירת קשרים בין בני אדם. בני האדם הם יצורים חברתיים הזקוקים לעזרת בני אדם נוספים כדי לשרוד בהצלחה.
כאשר אדם מאושר הסיכוי שיהיה מלא תקווה ואופטימי גבוה יותר. אני מאמינה שלהישאר אופטימיים בסיטואציות קשות או מאכזבות זה הכי חשוב. תמיד יש הזדמנות נוספת לשפר את התוצאות שלנו בכל דבר, כל יום מוביל להזדמנות חדשה. לא תמיד הכל הולך כפי שתכננו, ולא תמיד הכל הולך כפי שרצינו. כל אדם יעבור דברים כאלו בחייו, החוכמה היא להפיק מהדברים האלו את המיטב ולהסתכל על הצד החיובי. יכול להיות שלאחר שנסתכל על אותו מצב במבט לאחור נבין שה היה הדבר הטוב יכל לקרות לנו, משם צמחנו והפכנו לגרסה טובה יותר של עצמינו.
אציג כעת כמה טיפים/ גישות כיצד ניתן לשמור על אופטימיות ותקווה בצורה המיטבית:
הכל לטובה- לעיתים נדמה שקרה לנו הדבר הכי נורא בעולם, צריך לזכור שבסופו של דבר - הכל לטובה, כלומר דברים לא קורים סתם, מה שצריך לקרות קורה. אם נכשלנו במבחן יכול להיות שזו נורת אזהרה, שכנראה אנחנו לא בקיאים בחומר כפי שאנחנו חושבים שאנחנו, ושכדאי לנו ללמוד הרבה/בצורה אחרת למבחן הבא.
מכאן אפשר רק לצמוח- בסיטואציות שאנחנו מרגישים חלשים, שנכשלנו במשהו, קל לנו להמעיט את הערך העצמי שלנו. צריך לזכור שהגישה הזו היא לא הגישה הנכונה, חשוב להתחזק מהנקודה הזו ולא לתת לה להשתלט עלינו. לכן בסיטואציות כאלו עלינו לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את המצב ולצאת חזקים יותר.
לחפש נקודת אור- לכל עניין ולכל אחד יש לפחות דבר אחד חיובי בו. צריך לזכור שלכל סיטואציה חייב להיות צד חיובי.
לסיכום, אני מאמינה שהאושר הוא בחירה. המוח שלנו בנוי כך שנהיה מאושרים ובעלי תקווה. אופטימיות אמיתית תלויה באושר ואף מובילה לאושר. התקווה להצליח, להשיג משהו, למצוא חיסון, לחזור לחיים לפני הקורונה היא דבר טבעי ובריא עבורנו. ככל שנעבוד על עצמנו להיות אופטימיים יותר ומלאי תקווה נצליח להיות מאושרים יותר ונגיע לתוצאות טובות יותר.
