תעשיית האופנה – איך מייצור מועט של בגדים הפכנו לתעשיית ייצור בגדים?

כיצד ייצור בגד אחד הפך למפעל ייצור של בגדים לכל העולם? חשבתם פעם איך הפכנו לתעשיית אופנה? מאיפה הכל התחיל? שלי שכטר י"א 3.

תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו השפעות סביבתיות וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, זיהום בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת התיישנות מכוונת בעיקר על ידי מנגנון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם לפגיעה בבעלי החיים כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד.

היבט נוסף הוא זיהום המים וצריכתם עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב ניקוי יבש. בנוסף לכך תרבוץ הצריכה שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על הדימוי העצמי, דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמיניסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנורקסיה ובעיות אכילה, ועוד.

בעשורים האחרונים חלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה. חלק מהביקורת הוא מהכיוון של פשטות מרצון או כלכלה בת קיימא שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב צריכת יתר כאשר הבגדים משמשים כ-״סמל המעמד״ ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו פשטות מרצון, ביגוד טבעוני, העסקה הולמת והוגנת.

עיצוב אופנה הוא תחום של אמנות העוסק בעיצוב ביגוד ועזרי ביגוד. עיצוב אופנה שונה מתחום עיצוב תלבושות (למשל, בתחום הקולנוע או התיאטרון) בכך שתוצרתו מתיישנת בדרך כלל בתוך עונה אחת, או שתיים. "עונה" בתחום האופנה מוגדרת כסתיו / חורף / קיץ / אביב. תעשיית האופנה החלה להיווצר מבגדים שנוצרו לאחר 1858 אשר היוו שהיה בגדר עיצוב אופנה.

אז ייצור הבגד הראשון היה על ידי מעצב האופנה הראשון, צ׳רלס פרדריק וורת׳ (1826-1895). וורת', אשר היה סוחר בדים בעברו, פתח בפריז בית אופנה בו עיצוב ותפירת השמלות בוצעה בעיקרה על ידי גזרניות ותופרות עלומות שם. הצלחתו של וורת' הייתה כה גדולה עד שהצליח להכתיב ללקוחותיו את הלבוש הנאות לדעתו, במקום ללכת בעקבות האופנה שהוכתבה על ידי אחרים. המונח המתאר מעצב אופנה, הוטבע לראשונה כדי לתאר את עבודתו של וורת'. בתקופה זו צצו בתי אופנה שונים בפריז אשר החלו מעסיקים אומנים כדי לצייר עיצובי בגדים. הציורים היו מוצגים ללקוחות ובכך נחסך העמל והכסף הדרושים ליצירת דגם הלבוש ואלה היו נוצרים רק לאחר ההזמנה. כך גם החל הנוהג השגור היום של שרטוט דגמי אופנה על ידי אומני עיצוב, בטרם תפירתם.

לתעשיית האופנה היסטוריה ארוכת שנים, אשר החלה בתחילת המאה ה-20, שהרי כמעט כל תעשיית עיצוב האופנה הייתה בעיקר בפריז ומיעוטה בלונדון.

ירחוני אופנה אשר פורסמו במדינות אחרות היו דואגים לשלוח את עורכיהם לתצוגות האופנה של פריז וכך נהגו גם רשתות של חנויות ביגוד אשר שלחו קניינים לעיר. חלק מרשתות אלה היו מעתיקות את דגמי האופנה האחרונים ומייצרות אותם בייצור זול והמוני למכירה קמעונאית. בתקופה זו לא הייתה הבחנה ברורה בין אופנה-עילית הנתפרת לדרישות הלקוח, לבין ביגוד בייצור המוני.

סמוך לאחר תחילת המאה ה-20 החלו ירחוני אופנה לכלול תצלומים והפכו לבעלי השפעה רבה יותר מבעבר על מגמות האופנה המתפתחות. בערים שונות בעולם צצו ירחוני אופנה ואלה הפכו מקובלים מאוד ובעלי השפעה ניכרת על האופנות בחברה, שהרי אלו גרמו לקהל הרחב להישאר מעודכן בתחום זה. מלחמת העולם השנייה הביאה לשינויים קיצוניים בתעשיית האופנה. עם תום המלחמה ירדה מעמדה של פריז כמרכז האופנה העולמי. תעשיית אופנה חדשה המכוונת לשכבת גיל צעירה יותר עלתה וצמחה ובכך שינתה את מוקד תעשיית האופנה לשארית המאה ואף בתחילת המאה ה-21.

אופנת העילית הפריזאית ניסתה להתגונן, אך לשווא, לנוכח האיום הכלכלי מצד תעשיית האופנה, אותה הובילו בתי החרושת לביגוד. עד מהירה נשים רבות העדיפו חיקויים זולים למוצרי אופנת העילית. העובדה כי ההכנות לייצור המוני של ביגוד אופנתי הן ארוכות יותר מאשר הגמישות המאפיינת אופנה עילית (המייצרת בכמויות קטנות לדרישות לקוח בודד), אילצה את מעצבי האופנה בתחום זה לחזות לעיתים שנה מראש את מגמות האופנה בשוק. מחצית המאה ה-20 מתאפיינת במגמה של עליית כוחו של הרחוב בהכתבת מגמות אופנתיות, לעומת כוחם הבלעדי בעבר של מעצבי העילית.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 החלו מגמות אופנה לחצות גבולות במהירות. עיצובים מערביים אופנתיים אומצו במהירות ברחבי תבל ומעצבים רבים, שאינם ממוצא מערב אירופאי או צפון אמריקני, רכשו השפעה רבה על מגמות האופנה. חומרי גלם סינתטיים זכו לשימוש נרחב ומעצבי האופנה שצפו באופן מסורתי פני עתיד, בקשו לשלב בעיצוביהם אף את אופנות העבר.

אופנה השתנתה מאוד מעבר לשנים, מוורת׳ למייצרים היום התפתחה אומנות שלמה של טקסטורה, צבע, בד ועוד. אופנה היום מהווה תעשיה ענקית של תחרות ואמנות, דבר שהתחיל דבר מלבד חוט ומחט.