תחילת השנה בעולם

ראש השנה הוא חג משפחתי וחם המסמל את תחילת השנה החדשה, הכולל סעודה משפחתית עם מאכלים מסורתיים, תלבושות מסורתיות ומנהגים אני מניחה שאתם/ן מכירים/ות נוסח מאוד מסוים של החג כפי שנהוג לחגוג בישראל, ארוחה משפחתית עם מאכלים עם תפוח בדבש ורימון, תקיעה בשופר וכו'.

אך זו רק דרך אחת מהמון אחרות לחגוג את הימים המיוחדים של תחילת השנה. – רז בן ציון

בעולם קיימות דרכים שונות ומגוונות לחגוג את תחילת השנה. מסורות של אלפי שנים, מאכלים, תלבושות מיוחדות ומנהגים ייחודיים.

בחרתי להציג לכם/ן כמה מחגיגות השנה החדשה והמסורות המעניינות והשונות ביותר.

תאילנד - חג הסונגקראן

ראש השנה התאילנדי נקרא סונגקראן, והוא החג הפופולרי ביותר בתאילנד.

סונגקראן הוא בעצם ראש השנה העתיקה המציין את תחילתה של השנה האסטרולוגית החדשה.

מהלך החג

היום שלפני החג מוקדש לניקיון יסודי של הבית ולשריפת דברים מיותרים.למחרת מתכנסים כל בני המשפחה לסעודה גדולה. החוגגים לובשים בגדים חגיגיים, מצטיידים בחול ומתנות לנזירים, והולכים למקדש.

מהחול מכינים פירמידה קטנה בחצר המקדש ומקשטים אותה בדגלונים, בפרחים, בקטורת ובנרות. מטרת המנהג הקדום היא כנראה לסייע לנזירים להעלות את מפלס האדמה של המנזר ובכך להתגונן מפני שיטפונות. בנוסף מצוות חשובות בחג הן לשחרר ציפורים מכלוביהן, להחזיר דגים לנהר, בכללי לעשות מעשים טובים לשיפור הקארמה. המאפיין הבולט ביותר של הסונגקראן הוא היותו חג מים, המשמשים להיטהרות מבחינה דתית.

צעירים מתיזים מים מבושמים על ידיהם של המבוגרים כמחווה סמלית של שטיפת החטאים ואיחולי בריאות, אושר ומזל טוב.מאוחר יותר התפתח המנהג של התזת מים גם על עוברים ושבים.

החג נחוג בתאילנד בתקופה החמה ביותר, בתום התקופה היבשה, ולהתזת המים מתלווה אמונה בכוחם של המים.

בצ'יאנג מאי, העיר השנייה בגודלה בתאילנד, נהוג לקיים תהלוכה בה מציגים את כל הפסלים של בודהה מכל המקדשים של הסביבה והקהל מתיז מים מבושמים על הפסלים

איראן - נורוז

"נורוז" הוא היום הראשון בלוח השנה הפרסי המסורתי.החג, המכונה נורוז, הוא חג פרסי לאומי, שנחגג כראש השנה האיראני. בניגוד לחגים אחרים באיראן, הוא משותף לדתות ולזרמים שונים.

מנהגי החג

בימים שלפני החג מנקים את הבית ביסודיות.

קונים בגדים חדשים ומקשטים את הבית בשיבולים, גרעיני דגן וקטניות, המסמלים שפע וברכה. נהוג אף להנביט גרעיני חיטה ושעורה כמה ימים לפני החג, המסמלים התחלה חדשה.

מהלך החג

המשפחה מתאספת מסביב לשולחן ערוך על פי כללי הטקס, עליו מונחים שבעה

פריטים, וסביבם מארג שלם של סמלים מורכבים הנוגעים למסורות פרסיות עתיקות. כל שבעת הפריטים המתחילים באות הפרסית המקבילה לסמ"ך: תפוח (בפרסית – סיב), יקינטון (בפרסית – סונבול), פודינג שנקרא סאמאנו ועוד, כולם מסמלים מזל טוב.

על שולחן החג ניצבים עוד פריטים שאינם מתחילים בסמ"ך, אך גם להם משמעות

סמלית: קערה עם דגי זהב חיים, ביצים מצוירות המסמלות פריון, קנקן עם מי ורדים, נרות ומראות. המראות מסמלות התבוננות עצמית, הנרות מבטאים את האור והדלקת

הנרות אל מול המראה מגדילה ומעצימה את האור.

ליד כל אלה יש גם ספר קוראן. לבוש מסורתי לנורוז

הודו

ההודים אינם חוגגים את ראש השנה בתאריך אחד, אלא בחלקים השונים של תת היבשת יש מנהגים שונים בתאריכים שונים.

הדיוואלי, למשל, הוא חג פופולרי ברוב חלקי הודו וחוגגים אותו במשך ארבעה או חמישה ימים בסביבות אוקטובר -נובמבר, אולם רק בצפון-מערב הודו רואים בדיוואלי את ראש השנה. בבנגל חוגגים ראש השנה אחר, שיש לו כמה מאפיינים דומים, אבל הוא מתקיים בדרך כלל ב-13 וב-14 באפריל.

על הדיוואלי

דיוואלי הוא אחד החגים העתיקים ביותר בהינדואיזם, והוא מכונה גם "פסטיבל האורות". החג מסמל ניצחון הטוב על הרע, האור על החושך.

סיפור החג

המיתולוגיה ההודית (הראמאיינה) מספרת שראוונה, מלך השדים, כעס על האל ראמה והחליט לחטוף את סיטה אשתו.

הוא לקח את סיטה במרכבתו המעופפת אל ממלכתו לנקא (סרי לנקה של היום).

ראמה הזועם נעזר בעוזרו הנאמן, האל הקוף הנומן, ובצבא הקופים שלו, כדי להרוג את ראוונה ולהציל מידיו את אשתו האהובה. על מנת שימצאו את הדרך חזרה, סימנו

המאמינים לראמה ולסיטה את השביל בפנסים.

לזכר אותם פנסים ולזכר ניצחון הטובים (אור) על הרעים (חושך) חוגגים ההינדים את

הדיוואלי, חג האורות.

מנהגי החג

לקראת בואו של החג מקובל לנקות את הבית, לאווררו היטב ולפתוח את כל החלונות.

בערב החג נהוג להדליק מנורות שמן רבות ולהציבן בכל פינות הבית, בחצר, במרפסת, בגינה ועל הגג. שמי הלילה מוארים בזיקוקים.

זהו חג משפחתי, ונהוג לתת לילדים מתנות וממתקים. בבנגל מקשטים את הכניסה לבית בציורים שאמורים להביא מזל

טוב, ובמרכזם מציבים קערה ובתוכה מים קדושים, ענף של עץ

מנגו, וכמה עלים.

מקובל לנקות ביסודיות, לקשט בזרי פרחים ולקיים טקס פוג'ה

(תפילה) לאלת השפע.

סין – גואו ניאן

ראש השנה הסיני נקרא גואו ניאן ומתקיים אחת לשנתיים,בדרך כלל בין 21 בינואר ל-19 בפברואר, ונחגג במשך שבועיים שלמים. חלק מהימים מוקדשים לראש השנה, והיום האחרון נקרא "חג הפנסים".

מהלך החג

ההכנות לחג מתחילות כבר שבוע לפני בניקיון הבית וקישוטו באלמנטים שאמורים להביא מזל טוב, למשל קלמנטינות שנחשבות כמביאות מזל טוב בגלל צבען הכתום, ניצני אפרסק עטופים בנייר אורז, הצבע האדום שמסמל מזל והצלחה וגם מרחיק רוחות רעות.

ברחובות מתקיימות תהלוכות ראווה חגיגיות וריקודים מסורתיים שמיועדים לסילוק המזל הרע ולזימןן המזל הטוב. מופיעים גם אריות גדולים ודרקוני ענק המורכבים מחמישים רקדנים שנועדו לסמל אריכות ימים ואושר עד לשנה הבאה.

גם עבור הסינים כל מה שנעשה ביום זה משפיע על שאר ימות השנה ולכן הם נוהגים בזהירות, מקפידים לברך את הבריות ונזהרים בלשונם. בערב החג הם עורכים סעודת ערב ראש השנה אליה מגיעים בני משפחה קרובים ורחוקים. מקשטים את השולחן בפרחים, פירות ומאכלים מסורתיים שמרכיביהם מסמלים מזל טוב. הצעירים נוהגים להשתחוות בפני המבוגרים כאות כבוד והמבוגרים נותנים לצעירים מעטפות אדומות ובהם מטבעות כסף על מנת לחזק את מזלם בשנה החדשה.

בשאר ימי החג הסינים מתפללים במקדשים, מקיימים טקסים שונים, מחזקים קשרים חברתיים, שולחים אגרות ברכה ומקפידים לברך זה את זה גם ברחוב לקראת השנה החדשה.

כפי שראיתם/ן ישנן מסורות רבות ומעניינות בעולם,סיפורים עתיקים, ולכל מדינה דרך ייחודית משלה לקבל את השנה החדשה.

מה שמשותף לחגיגות הללו זה העובדה שכל דרך קשורה להיטהרות מהשנה הקודמת והכנה לשנה החדשה שבתקווה תהיה טובה יותר.

כל דרך היא מיוחדת ולדעתי זה מעניין לראות את השוני בין המסורות והמנהגים בין החג שכולנו רגילים אליו לבין מקומות אחרים בעולם. שתהיה לכם/ן שנה טובה ומתוקה!