בשנה האחרונה עולמנו עבר תהפוכות רבות ומשמעותיות – התחממות האקלים שמלווה בסופות, בשיטפונות, בהפשרה מסיבית של הקרחונים בקטבים, בטמפרטורות שיא ברחבי העולם, בשריפות בכל אגן ים התיכון ובמחסור מתמשך במי-שתייה. כל זאת כשברקע מגפת הקורונה העולמית מתפשטת בכל היבשות.
בכתבה זו אציג את החידושים הישראליים ברפואה של השנה האחרונה, יחד עם פיתוח החיסונים נגד הקורונה בעולם וגורלו של החיסון תוצרת ישראל.- יהב נח אטלס י'1
כאן בישראל הקורונה היוותה אתגר למדעני הרפואה מיד עם פרוץ המגפה בארצנו. ואולם, ישראל היא בין המדינות שהצליחו למצוא פתרונות לאתגרים של תקופת הקורונה. תרמו לכך שני דברים עיקריים: 1) ישראל היא ייחודית בין מדינות המערב בכך שמודל הרפואה הקהילתית שלה מתבסס על ביטוח אזרחיה באמצעות קופות חולים, מה שמאפשר מעקב רפואי ארוך-שנים בתיקיהם הרפואיים של מיליוני מטופלים, ומייתר תלות בבתי חולים (שגם כך בישראל הם עמוסים בימות השנה). 2) בישראל יש כוח אדם מנוסה ברפואה, ואנשי הדרגים הרפואיים השונים מתמודדים עם מצבי חירום.
החשיבות של חדשנות טכנולוגית במשבר הקורונה בעולם
בזמן הקורונה, מדענים מכל רחבי העולם עבדו בשנת 2020 על מנת ליצור חיסון שיגן על האוכלוסייה מפני הנגיף. המגפה הביאה אתגרים לא פשוטים; ממשלות בעולם נדרשו להטיל סגרים על מיליוני תושבים, אנשים החלו לעטות מסכות ולשמור על ריחוק פיזי, וגם בבתי החולים מספר המאומתים והנפטרים מהנגיף הגיע למאות ולאלפים רבים.
במשך 10 חודשים, לא הייתה שום תרופה או חיסון שיש לה השפעה שמגנה על האוכלוסייה מפני נגיף הקורונה, והרבה ממדדי המאומתים החדשים תורגמו גם למספרים של חולים במצב קשה. המצב החל להשתנות בעולם עם פיתוח החיסון הראשון. בדצמבר 2020, חברת התרופות "פייזר" (Pfizer), השלימה את שלבי הניסוי של החיסון, ומאז מיליארדי מנות של חיסונים הובאו למדינות העולם. בחודשים הראשונים של 2021 חוסנו בישראל מיליוני בני אדם, והחיסון נחשב להצלחה גדולה במדינה.
אמנם, חיסוניPfizer ו Moderna היו לספקי החיסונים היחידים בישראל, אבל גורמים במדינה חששו כי התלות בחיסונים זרים עלולה להיות בעוכרינו בעת מצב חירום.
משמאל בתמונה: חיסוני קורונה.
סיפור החיסון הישראלי
חשוב לציין, שלא כל ניסוי או יישום של השערה חדשנית בעולם המדע והטכנולוגיה, בהכרח מצליחים. זהו חלק מהתהליך של חדשנות טכנולוגית – ניסוי וטעיה.
כאן נכנס לתמונה החיסון הישראלי, שבניגוד ליצרני החיסונים הגדולים בעולם, לא הצליח למצב את עצמו כמתחרה יעיל (נקרא "ברילייף"). בפברואר 2020, כשנגיף הקורונה התפשט למדינות רבות (ובהן ישראל), המכון הביולוגי בנס-ציונה, שהוא גוף ממשלתי שעוסק במחקר בתחומים כמו ביולוגיה, כימיה וסביבה, החל לפעול בדרך חדשנית שבה השתמשו בוירוס אחר, והתקינו לתוכו קטע דנ"א, היות והוירוס לא נחשב כמסוכן לבני אדם.
המכון קיבל מממשלת ישראל תקציב של 175 מיליון שקלים, ואע"פ שזה נחשב לסכום גבוה, חברות החיסונים בעולם השקיעו מאות מיליארדי דולרים בפיתוח ושיווק החיסונים. הרבה גורמים במערכת הבריאות הביעו את אי-יכולתו של המכון הביולוגי לפתח חיסונים. מדובר במוסד השומר על שקיפות נמוכה, וחוקים שחלים על חברות פרטיות אינם חלים עליו (הוא כפוף למערכת הביטחון). המכון מעולם לא פיתח חיסון, והיו לו כמה כישלונות בעשורים האחרונים.
בשנת 2020, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו ושר הביטחון בנימין גנץ, הכריזו כי המכון הביולוגי עומד לייצר חיסון יעיל, בנוכחות ראשי המכון. מאז, בנובמבר 2020 התחיל בשלב הראשון בניסוי בהשתתפות 80 מתנדבים, לאחריו בדצמבר 2020 המכון הכריז שהוא עבר בהצלחה והתחיל בשלב השני עם 960 נסיינים, אבל ב-2021 החיסון נתקע בגלל כניסת פייזר לשוק וחיסון מרבית האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
ב-12 ביולי 2021, נוצר שינוי בעקבות הודעת שר הביטחון גנץ כי המכון הביולוגי בישראל חתם על שיתוף פעולה עם חברת NRX Pharmaceuticals לפיתוח משותף של חיסון של הדור הבא לקורונה. NRX צפויה לפעול להשלמת הניסויים ולשיווק החיסון.NRX היא חברה ישראלית שהוקמה ע"י היזם והרופא האמריקאי-ישראלי ד"ר ג'ונתן ג'אביט.
בגלל רכישת פיתוח החיסון הישראלי ע"י חברה פרטית, גורמי רפואה בישראל טוענים כי הצעד הזה של העברת סמכויות החיסון הישראלי ממוסד ממשלתי לחברת NRX היא לא הוגנת. גם לא התבצע שום מכרז, ולא נבדקו חברות ישראליות אחרות. באוגוסט הצטרף לצוות הדירקטוריון של NRX, ראש "המוסד" לשעבר משה פרדו. נכון לעכשיו, נראה כי החברה מתחילה בשלב הניסויים הקליניים בחו"ל: בגאורגיה, אוקראינה וארגנטינה.
היכן בכל זאת יש מקום לאופטימיות?
בתחום ייצור החיסון, ישראל נכשלה חלקית בזמן הקורונה, אבל שני דברים חשובים שמבליטים את הטכנולוגיה הרפואית במדינת ישראל, קרו בשנה הזאת.
ראשון: מסלול טכנולוגיה רפואית חדשנית במכון הטכנולוגי בחולון.
ב- HIT, מכון טכנולוגי חולון, 50 סטודנטים סיימו את שנת הלימודים הראשונה במסלול ייחודי וחדשני לתואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה. בוגרי התוכנית יכולים להמשיך למסלול לימודי רפואה מקוצר או להשתלב בתעשיית הרפואה הדיגיטלית.
זהו מסלול ראשון מסוגו בעולם ללימודי תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, מסלול שמטרתו להכשיר אנשי מקצוע בתחום הרפואה הדיגיטלית, ובכללם אנליסטים במידע הרפואי. את הרעיון לתוכנית יזם בשנת 2016 ד"ר רפאל ברכאן מהמכון הטכנולוגי חולון, בגלל ניסיונו המשלב את עולמות הטכנולוגיה והרפואה. בשנים האחרונות אנשי אקדמיה ובכירי מערכת הרפואה בישראל יזמו את התוכנית הזאת, ועם המעבר ללמידה מרחוק בפרוץ משבר הקורונה, הסתיים התהליך כשהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת המסלול.
המסלול כולל 3 שנות לימוד לתואר ראשון, ובוגרי התואר יוכלו להמשיך למסלולים המקוצרים ללימודי רפואה שנפתחו בשנים האחרונות במוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. לפי דברי ד"ר ברכאן, הרופאים מסיימי המסלול יהיו מותאמים למאה ה-21 ולרפואה הדיגיטלית, והם יוכלו לעזור לפתח את הרפואה בתחום הבינה המלאכותית.
למערכת הבריאות בישראל יש יתרון רב בתחום הרפואה הדיגיטלית, על רקע פעילות קופות החולים בעשורים האחרונים למחשוב התיקים הרפואיים של כלל תושבי המדינה, פעילות שתרמה להחלטת חברת פייזר בדצמבר 2020, לבחור בישראל כמדינה ראשונה בעולם לאספקה סדירה ושיווק של החיסונים לקורונה.
בתוכנית הלימוד החדשה שותפים 7 בתי חולים. לפי דברי ד"ר ברכאן: "התוכנית מסייעת לכוון את אנשי המקצוע בתחום הרפואה הדיגיטלית ולנווט טוב יותר באוקיינוס המידע הקיים והמתגבר מיום ליום. רפואת העתיד תזדקק לאנשי מקצוע שיהיו אמונים על עיבוד מקדים של המידע הרב והבאתו למצב שיאפשר להפיק ממנו בהמשך תועלות קליניות, לשיפור איכות הטיפול הרפואי".
שני: הדפסת גידולים נגד מחלת הסרטן באוניברסיטת תל-אביב
חוקרים באוניברסיטת תל-אביב הצליחו להדפיס גידול תלת-ממדי המדמה התנהגות של תאים סרטניים, ובאמצעות כך לפתח תרופות יעילות. הניסויים בעבר שדימו התרבות תאי סרטן היו פחות יעילים, בגלל שהתאים הושמו על צלחות פלסטיק, מה שהגביל את הניסוי למחקר דו-ממדי ולא יעיל. כשהחוקרים באוניברסיטת ת"א חזרו על ניסוי הגדילה במערכת התלת-ממדית החדשה, התאים התרבו באופן דומה יותר לתאים הנמצאים בתוך גוף. התוצאות אף הראו שתאי סרטן פולשים לאזורים חדשים בצורה טבעית יותר במערכת החדשה לעומת ניסויים בתרבית רגילה.
מדינת ישראל מובילה בעולם בתחומים רבים הקשורים לטכנולוגיה בכלל, ובפרט בחדשנות טכנולוגית. שנת הקורונה הראתה לכולנו את חשיבות הטכנולוגיה, ומספר מוסדות מחקר בישראל נרתמו למשימה על מנת לשלב בין רפואה לטכנולוגיה. החיסון הישראלי אמנם לא הצליח לענות על הדרישות של פיתוח החיסונים, אולם עם רכישת החיסון באמצעות חברת NRX, יש מקום לאופטימיות בקשר לפיתוח ושיווק החיסון, בקרב מדינות שאחוז ההתחסנות בהן נותר נמוך. המסקנה הכללית – ישראל משקיעה רבות בפיתוח הטכנולוגי-הרפואי שלה, גם באמצעות יוזמות של יחידים, וגם בשיתופי פעולה; הכישלונות והאתגרים לא מנעו מאיתנו להמשיך קדימה, ללמוד ולהיענות לאתגרים שמאיימים על בריאות האנושות.