הגיליון שלנו עוסק השבוע ב"לראות את האור", בסמוך לחג החנוכה. לכן בחרתי לספר לכם על מהות שנות השירות והמכינות.
רבים רואים בשנת שירות או מכינה "בזבוז זמן", "דחייה של החיים", "חסר תועלת". ותוהים למה בעצם לעצור את מרוץ החיים והמסלול המוכתב מראש של בית ספר, צבא, עבודה ולדחות הכל לטובת שנה של מכינה.
בכתבה אני רוצה לענות על כל השאלות האלו. התפיסה לפיה דחיית השירות היא "בזבוז של זמן בו יכולתי להרוויח כסף" (ציטוט של ילדים רבים שנשאלים בנושא) היא לדעתי תפיסה לא נכונה במהותה. כל מבוגר שתשאלו יגיד לכם שיש לכם עוד שנים רבות לעבוד ולהרוויח ככה ששנה אחת לא תהיה בעלת משמעות רבה. ואם כבר להפך, ילדים שעושים שנות שירות ומכינות יוצאים הרבה יותר בוגרים ומוכנים לחיים לעומת ילדים שלא עשו.
המכינות נותנות אופציה לשלב ביניים לפני הצבא. שלב בו עוצרים את מרוץ החיים הרגיל וזוכים ליהנות עוד קצת מחוויות ילדות לפני שנכנסים לצבא ולעבודה. ובשונה מבית הספר, במכינה יוצאים לשנה מהבית, גרים יחד עם עוד עשרות ילדים במקומות שונים בארץ ישראל, עוסקים בסוגיות שונות בחברה, מתנדבים, מטיילים, מכירים קהילות שונות בארץ וזוכים להכיר חברים לכל החיים. המכינות הקדם צבאיות בישראל מיועדות לבוגרי כיתות יב' ומחולקות לסוגים שונים, מכינות דתיות, מכינות חילוניות ומעורבות. לכל אחת מהמסגרות אופי ומאפיינים משלה. המכינות נהנות מתמיכה של משרד הביטחון ובאמצעותה יכולות להעניק ולהשקיע רבות בחניכים. כך בעצם המכינות מאפשרות חשיפה לאורח החיים של אנשים שחיים אחרת ממך. רובנו חיים במקום מסוים ורגילים לחיים מסוימים, המכינה בעצם מוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו ומלמדת אותנו איך זה לחיות עם אנשים שמאמינים אחרת מאיתנו, חושבים אחרת מאיתנו ואף חיים אורך חיים שונה לחלוטין מאיתנו.
שנות שירות ומכינות רבות עוסקות בתרומה לחברה, בין אם בעבודה חקלאית, עבודה עם ילדים בעלי מוגבלויות, עזרה לעולים חדשים, בתי חולים, ועוד אפשרויות לתרום בתחומים רבים וחשובים. הפעילות החברתית היא בעלת חשיבות ענקית, הן לילדים איתם עובדים והן למכינסטים. מסיפורים של אנשים רבים שסיימו שנת שירות ומכינה, למדתי כי הפעילות והמכיניסטים היו משמעותיים מאד לילדים להם עזרו, הביקור השבועי היה בשביל אותם ילדים עולם ומלואו. וגם המתנדבים, המכיניסטים, מספרים כי זכו לחוות חוויה בה הרגישו עושים עשייה משמעותית מאוד בשביל אותם אנשים והיו להם ל"נקודת אור קטנה".
מכינות רבות מציעות מפגשים עם טובי המרצים מכל המגזרים: אנשי צבא, פוליטיקאים, אנשי חינוך ועוד. הלימודים עוסקים בנושאים מגוונים כמו פילוסופיה, מזרח תיכון, עיסוק בזהות יהודית דרך טיולים במקומות שונים בישראל, היסטוריה, אקטואליה וספרות (בכל מכינה התכנים שונים). משיחות עם יוצאי מכינות רבים, הם מספרים על שנה בה הצליחו ללמוד דברים שלא למדו ב12 שנות לימוד. הם מספרים שהלימודים הם לא כמו בבית הספר, שהם חיכו לשיעורים ולא רצו להפסיד אף שיעור.
במכינות רבות השאיפה הסופית היא ליצור מנהיגים שינהיגו ויצעידו את הדור הבא לחברה טובה יותר. אז בסופו של דבר מעבר לתרומה האישית והתפתחותית, המטרה היא לסייע לאנשים שרוצים לתרום לחברה ולשם כך עוסקים במכינות בשירות צבאי משמעותי, במנהיגות, בנושאים ביטחוניים ובחיבור למדינה.
לסיכום, חניכים רבים יוצאי מכינות ושנות שירות מספרים על חוויה של פעם בחיים שלא תחזור, על ההחלטה הכי טובה שעשו בחיים, על שנה של התבגרות והתפתחות, ושנה בה זכו בחברים לכל החיים. בקיצור, תלכו לנסות, מקסימום תרוויחו.
