מארצות הברית לצרפת ובריטניה, האנטישמיות עולה מדרגה בעולם

עם השנים, מדינת ישראל נהייתה מעצמה אזורית במזרח התיכון, עם יכולות בכל התחומים: החל מיכולות פוליטיות ודיפלומטיות ועד יכולות טכנולוגיות וצבאיות. על מדינת ישראל לעשות ביכולות אלה שימוש כדי להילחם באנטישמיות מסביב לעולם. זוהי אחת מהמשמעויות החשובות שלנו כמדינת לאום יהודית, ולא רק מדינת אזרחיה.

אנטישמיות עולה מדרגה בשנים האחרונות אנטישמיות בכל העולם בקצב עלייה מפחיד ביותר. קשה להאמין, אך האנטישמיות בעולם "עלתה מדרגה"; הפחד מאנטישמיות פיזית, חזר להיות חלק משגרת החיים של יהודים בגולה. לא מדובר רק בארצות מדינת עולם שלישי או דיקטטוריות, אלא גם במדינות דמוקרטיות שהתחייבו לשמר את ערכי זכויות אדם ולהילחם בגזענות. למשל, מחקר שנעשה לאחרונה בנורבגיה, מצא שכל 1 מתוך 3 אנשים מאמינים ש"ישראל נוהגת בפלסטינים כמו הנאצים ביהודים"; אותו מחקר גם מצא כי 14% מהנורבגים מאמינים שיהודים פועלים בסתר לקידום האינטרסים שלהם; 8% מאמינים שהיהודים אשמים ברדיפתם; אחד מכל 10 נורבגים מאמין שאפשר להצדיק אלימות נגד יהודים. אלו נתונים שערורייתיים ביותר; הם לא מגיעים ממדינה ערבית אנטי-ציונית, אלא ממדינה בעלת בריתנו.

היהודים בגולה בכל המוסדות מתחילים לשים לב לאנטישמיות זאת; למשל, רק לפני כמה חודשים מיום פרסום מאמר זה, אנשים ריססו עם ספריי צבע “fuck jews” מחוץ למסעדה בבעלות יהודית בניו יורק. והפוליטיקאים? באו להביע הזדהות בלי לעשות שום דבר משמעותי בעניין. וזה גם לא המקרה היחיד; עם זניקת האנטישמיות, יש עשרות תקריות אנטישמיות רק בשנה האחרונה והכי גרועה מבניהם היא כאשר קניה ווסט, מוזיקאי ויוצר עם 32.2 מיליון עוקבים! העלה תכנים אנטישמיים רבים. עקב מעשיו דמויות ציבוריות רבות גינו אותו, מנהלת טוויטר חסמה לו את המשתמש, וחברות רבות ביניהן, אדידס ובלנסיאגה. דבר זה גרם לו לאבד משוויו כ2 מיליארד דולר אמריקאי. אומנם לא הכל חשוך יש גם קצת אור, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את מעשיו של קניה ווסט ואמר "צריך לזעוק נגד האנטישמיות, לא לתת לה במה".

ולא רק בארצות הברית זה קורה. אוסטרליה היא ידידה ותיקה של יהודים; יהודי דרום אפריקה היגרו אליה בשנות חוסר היציבות שבהן התנהל מאבק השחורים והצטרפו ליהודים שהיגרו לשם מאירופה לפני כן ובעקבות מלחמת העולם השנייה. זהו סיפור אהבה יפה: יהודי אירופה ואפריקה מצאו בית חם באוסטרליה והשיבו לארצם טובה תחת טובה, כאשר תרמו מכישוריהם לפיתוח היבשת המרוחקת בחצי הכדור הדרומי. והנה, לפני כשבועיים, מועצת העיר סידני החליטה שלא להעניק אישור להקמת בית כנסת חדש, בתירוץ המקומם והאבסורדי שיהיה קשה להגן עליו מפני מתקפות טרור. הכניסה לבית כנסת מרכזי מאובטחת כמו בסיס צבאי - נעולה מאחורי שני שערים אוטומטיים, שאין לפתוחם בו זמנית. על בית כנסת אחר מופקדים שומרים מזוינים הפרוסים בשני קווי אבטחה מחוץ לבניין. על המסגדים ועל הכנסיות של סידני, אין שמירה; הם לא מאוימים.

מה העובדות אומרות?

לצערי, הדו"ח לשנת 2022 של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), חשף פרטים רבים ומדאיגים על מצבה הנוכחי של היהדות בעולם. במיוחד הוא הכיר באמת כואבת: "אומנם יש אנטישמיות בימין, אבל יש יותר ממנה בשמאל, והיא אנטישמיות מרושעת וממוסדת יותר". אולי זה מפתיע, אבל ארה"ב, בריטניה, וצרפת, שהן בעלי דמוקרטיות חזקות, הן גם מוקדי האנטישמיות הפעילים ביותר נכון להיום. זה נכון לא רק במונחים של התקפות אנטישמיות על יהודים, אלא גם במונחים של הצדקה אידיאולוגית לשנאת יהודים ולמדינת היהודים. כמו שמפורט בדו"ח, אנשי ציבור בשמאל אינם מציגים את עצמם כאנטישמיים. במקום זאת, הם מסווים את האנטישמיות מאחורי טענות של עוול לפלסטינים, מהגרים וכל דבר שקשור לפוליטיקת זהויות. עם זאת, האשם המרומז, ולפעמים המפורש, כמעט תמיד יתברר איכשהו כיהודי – היהודים בכללותם או המדינה היהודית. זו לא אנטישמיות מהרחוב, מקרב העם, אלא אנטישמיות ממסדית, אנטישמיות כמדיניות וכמניע פוליטי. אנטישמיות מהרחוב היא אלימה ועלולה להיות רצחנית, אבל זה בדרך כלל קבוצת מיעוט בעם: למשל רק כ 20% מהנאצים באמת היו אנטישמיים ולעומת זאת אנטישמיות ממסדית היא הרבה יותר מסוכנת ויכולה לגרום לרצח עם.

* פוליטיקת זהויות - פוליטיקה של זהויות הוא מונח המתאר את הדגשת הייחודיות של קבוצות זהות בחברה, ואת הבקשה לקדם את האינטרסים של קבוצות אלו או של חלקן. פוליטיקה של זהויות היא מסגרת שיח, כמו גם אסטרטגיית פעולה בכלל ופרקטיקה פוליטית בפרט. השימוש במונח החל בארצות הברית בשנות השבעים של המאה ה-20, אך הוא משמש לתיאור תנועות שקידמו את המונח.

למה?

על השאלה- למה? – לא היה מענה בימי הביניים, בזמן השואה וגם לא היום. אין הסבר תקף לשנאת יהודים באשר הם יהודים. הנסיבות והטענות משתנות מפעם לפעם, המשטרים והתרבות מתחלפים – אך האנטישמיות לא מצליחה להתפוגג מהעולם. אולם, בניגוד לתקופות קדומות, היום יש לנו, היהודים, את מדינת ישראל ובה אנו ממשיכים לחדד את יכולותינו בכל התחומים, כדי שאולי הפעם נכחיד את האנטישמיות אחת ולתמיד. ואני מאמין שכל עוד לא נוותר גם בזמנים חשוכים אלו שהאנטישמיות רק מתגברת ומתגברת, אנו נראה את האור שבקצה המנהרה.