החודש אנו מציינים את שבוע החלל העולמי, מיזם חינוכי המצויין מדי שנה בין התאריכים 4-10 באוקטובר. מטרתו המרכזית של שבוע זה היא חינוך והעלאת המודעות של הקהל הרחב לחקר החלל וחשיבותו עבור כולנו. התאריך נקבע לאחר ועידת החלל הגדולה שנערכה באו"ם בשנת 1999, ובה החליטה עצרת האומות המאוחדות לקבוע שבוע קבוע, שיוקדש לפעילויות רבות ומגוונות שיגיעו לקהל גדול ככל האפשר וייצרו התעניינות ומעורבות בחקר החלל מצד הציבור והתקשורת. - מאת רז בן ציון מכיתה יא4
תאריכי שבוע זה נקבעו לא במקרה, אלא מציינים תאריכים משמעותיים וחשובים בהיסטוריית החלל ומחקרו ואף לאנושות כולה. יומו הראשון של שבוע זה (4/10) הוא תאריך שיגורו של הלווין הראשון לחלל - ספוטניק 1, שהיה הלוויין המלאכותי הראשון ששוגר לחלל על ידי האדם. הלוויין שוגר על ידי ברית המועצות ב4 באוקטובר של שנת 1957 מבסיס קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, ושהה בחלל במשך שלושה חודשים ובגובה של כ-250 ק"מ מעל פני הקרקע.
ספוטניק השלים הקפה של כדור הארץ כל 96.2 דקות ובסך הכול השלים 1440 הקפות, עד שבינואר 1958 נכנס לאטמוספירה ונשרף עקב חום שנבע מהחיכוך של הלווין עם האוויר בכניסה לאטסמופירה. במשך השבועיים הראשונים בחלל, שידר הלוויין אותות לקרקע על ידי שני משדרי רדיו, עד שהסוללות שלו התרוקנו. בנוסף, השיגור הסובייטי של ספוטניק 1, היה אות הפתיחה של המרוץ לחלל - תחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. מטרת התחרות בין שתי המעצמות על כיבוש החלל הוא הוכחת עליונותה של המנצחת וביסוס מעמדה כמעצמה המובילה. שיגור הלווין ספוטניק גרם לזעזוע בארצות הברית, שמה שיצר נקודת מפנה שהתבטאה גם בשינוי תוכניות לימודים: האמריקאים החלו לשים דגש על חינוך טכנולוגי.
ב10 באוקטובר של שנת 1967, כלומר עשר שנים מאוחר יותר מתאריך שיגורו של ספוטניק, נחתמה אמנת החלל החיצון, באו"ם, המסדירה את הפעילות האנושית והמחקרית בחלל. אמנת החלל החיצון היא אמנה בינלאומית המהווה את הבסיס להסכמי החלל הבינלאומיים. האמנה הוצעה לאישור על ידי ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה ב-27 בינואר 1967, ונכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר 1967.
האמנה ביססה חוקים וכללים שעזרו להפוך את החלל לשטח מחקר משותף המועיל לאנושות כולה ולא לשטח קרב בו ילחמו מדינות העולם על שליטה, ואלו עיקריה:
איסור על המדינות החתומות להציב נשק גרעיני, או כל נשק אחר להשמדה המונית במסלול סביב כדור הארץ, על הירח או על עצמים אחרים במערכת השמש.
האמנה מגדירה את השימוש בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש למטרות שלום בלבד, אוסרת על שימוש בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש למטרה של ניסויי נשק מכל סוג ועל בניית בסיסים צבאיים ועריכת תמרונים צבאיים בירח ובעצמים אחרים במערכת השמש. עם זאת, האמנה לא אוסרת על הצבת נשק קונבנציונלי במסלול סביב כדור הארץ.
האמנה אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על הירח, כוכבי לכת אחרים וכל גרם שמים אחר, מאחר שלפי האמנה הם "ירושת האנושות כולה".
האמנה מטילה על המדינות החברות באמנה לפקח על ארגונים שאינם ממשלתיים (למשל - חברות פרטיות) בפעילויות שקשורות בחלל החיצון.
במסגרת שבוע החלל העולמי, מתקיימות מגוון של פעילויות הקשורות לחקר החלל, הכוללות הרצאות, תצפיות כוכבים, שיגור רקטות, הקרנת סרטים, תחרויות וחידונים בנושאי חלל, ימי עיון, שיעורים מיוחדים באקדמיה, סיור במפעלי ומתקני חלל ועוד. במדינות שונות מתקיימות פעילויות מגוונות במוסדות לימודיים שונים. במיזם שבוע החלל העולמי משתתפות כ132 מדינות מרחבי העולם, וישראל שותפה לו החל משנת 2003. בכל שנה נבחר נושא מרכזי לפעילויות השבוע: למשל, בשנת 2021 נושא הפעילויות היה נשים בחלל, לאור העליה בהשתתפות נשים בתחום החלל בשנים האחרונות וכאות ותקווה להמשך מגמה זו בעתיד.
שבוע החלל העולמי הוא שבוע חשוב המוקדש לחגיגת נוכחות החלל בחיינו, ולציון ההישגים שהאנושות צברה לאורך השנים, וגם מעורר את סקרנותם של ילדים בנוגע לנושא החלל ובכך תורם לעתיד של כולנו.
גם בתיכון הנדסאים נושא החלל וחקר החלל הוא חשוב ביותר. בבית ספר תוכניות כגון "לווינים וחלל" ובמרכז המדעים ממוקמת מעבדת הלוויינים והחלל: המעבדה המתקדמת ביותר בישראל למדעי החלל ולוויינות זעירה. תלמידי מרכז המדעים (רובם תלמידי תיכון הנדסאים) תכננו ובנו בהצלחה את הננו-לוויין דוכיפת-1, הלוויין הזעיר הישראלי הראשון והלוויין האירופי הראשון ושיגרו אותו לחלל בהצלחה ב 19.6.2014. כיום, "דוכיפת 1" נקלט על ידי חובבי חלל בכ- 200 תחנות קליטה ברחבי העולם, הלווין משמש לחיפוש והצלה מן החלל ונכון להיום הינו לוויין התלמידים הפעיל היחיד בעולם.
מיד לאחר שיגור דוכיפת 1 החלו התלמידים בבניית דוכיפת-2: לוויין כפול בגודלו ומתקדם עוד יותר מ"דוכיפת 1" ומטרתו היא חקר החלל הקרוב. הלוויין נבנה במרכז המדעים במסגרת פרוייקט מחקר של האיחוד האירופי ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית. הלווין "דוכיפת 2" שוגר לחלל באפריל 2017 באמצעות זרוע רובוטית המותקנת בתחנת החלל הבינלאומית.
עוד נושא חשוב בהקשר החלל הוא זיכרון המשימות המאויישות לחלל שחלקן לא צלחו והמעבורות שלא חזרו.
דוגמא למעבורת כזו היא מעבורת החלל קולומביה, מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. ב-1 בפברואר 2003 היא התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה, כשעליה שבעה אסטרונאוטים, ביניהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון.
בנוסף לעובדה שהמעבורת הייתה המעבורת החלל הראשונה של נאס"א היא גם הייתה המעבורת הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה. במהלך שירותה של המעבורת היא ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים עד פברואר 2003.
מעבורת החלל קולומביה שוגרה לראשונה לחלל ב-12 באפריל 1981 (טיסה STS-1), עליה היו האסטרונאוטים ג'ון יאנג (מפקד) ורוברט קריפן (טייס). מעבורת החלל קולומביה הייתה החללית הראשונה ששוגרה לחלל עם צוות אסטרונאוטים ללא שביצעה קודם לכן טיסות לא מאוישות.
על קולומביה הותקנה מערכת ניסויים חדשה המכונה SpaceHab, בסך הכל ערכו חברי הצוות בטיסתה האחרונה 59 ניסויים בתחומים כגון ביולוגיה, פיזיקה וכימיה.
חברי הצוות בחנו את היווצרותו של פיח כתוצאה משריפה בתנאי מיקרו-כבידה. ניסויים אחרים נועדו לבחון את התנהגותו של גוף האדם בתנאי חוסר משקל, ואת יכולת ההתרבות של חיידקים בתנאים אלו. אילן רמון היה אחראי על ניסוי שבוצע בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית. ניסוי העוקב אחר סופות אבק כדי לאתר את השפעתן על תופעות אקלימיות במזרח התיכון.
בשבת, 1 בפברואר 2003, לאחר שקולומביה שהתה בחלל במשך 15 ימים, 22 שעות, 20 דקות, ו-32 שניות, כ 16 דקות לפני מועד נחיתתה המתוכנן של המעבורת, היא התפרקה מעל מדינת טקסס מעט לאחר כניסתה לאטמוספירה. תושבים רבים בטקסס שמעו את קול הפיצוץ, חלקי המעבורת התפזרו במזרח טקסס ובמערב לואיזיאנה (ארצות הברית). בתחילה לא היה ברור מה סיבת התקלה, אך בנאס"א פסלו את האפשרות שהיה זה אירוע טרור.
מנהל פרויקט מעבורות החלל של נאס"א אמר כי הסימן הראשון לכך שמשהו אינו כשורה היה איבוד חיישני הטמפרטורה והחיישנים ההידראוליים בכנף השמאלית של המעבורת.
בשנת 2013, בתחקיר של רשת ABC, נחשף לציבור שעוד לפני התרסקות המעבורת, גורמים בנאס"א ידעו על התקלה בכלי הטיס. והם בחרו לא ליידע את צוות המעבורת על התקלה.
איש מצוות המעבורת לא ניצל מהאסון.
אחד מהנספים באסון המעבורת היה אילן רמון, טייס החלל הישראלי הראשון.
אילן רמון נולד ב20 ביוני 1954 ונספה ב־1 בפברואר 2003 יחד עם צוות המעבורת "קולומביה", שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. לפני לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.
ב-1997, לאחר מבחנים ומיונים רבים הוא נבחר להשתתף במשימה של מעבורת החלל "קולומביה", במסגרת הסכם שיתוף פעולה שנחתם בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א.
בתפקידו במשימה במעבורת "קולומביה" השתתף רמון בביצוע ניסוי האבק, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, בנוסף השתתף רמון בעוד ניסויים בביולוגיה ובפיזיקה.
מותו של אילן רמון בהתרסקות המעבורת "קולומביה" נחשב בישראל לאסון לאומי. מדי שנה מתקיימים מספר פרויקטים חינוכיים וכנסים בתחום החלל, המנציחים וממשיכים את דרכו ופועלו של אילן רמון.
סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מציינת מדי שנה את שבוע החלל הישראלי לזכר אילן רמון, שבוע זה מתקיים בסוף ינואר, סמוך ליום מותו של אילן רמון. מטרתו של שבוע זה היא חיזוק הקשר של הציבור לתחום החלל והמדע והרחבת העניין והסקרנות של צעירים ישראלים בפעילות וחקר החלל בישראל. שבוע החלל הישראלי מתקיים בנוסף לאירועי שבוע החלל העולמי.
אסון זה ואסונות אחרים הקשורים לחקר החלל ובנוסף הממצאים במחקרי החלל המועילים לאנושות כולה וחשובים למדע מראים לנו באמת מה על כף המאזניים.
