רות דיין ז"ל נפטרה בחודש שעבר בהיותה בת 103. היא הייתה פעילה חברתית ישראלית ו"אשת מופת ומודל לחיקוי לדורות של יזמים". מי הייתה ומה עשתה בחייה? - רומי יופה
רות נולדה בשם רות שוורץ בעיר חיפה בשנת 1917. כשהייתה בת שנתיים נסעה עם הוריה לאנגליה לצורך לימודיו של אביה. בגיל 10 שבה לארץ ישראל עם משפחתה ועברה להתגורר בשכונת מוסררה, ולאחר מכן בשכונת רחביה בירושלים, שם למדה בגימנסיה העברית רחביה. בעת לימודה בבית ספר החקלאי בנהלל, הכירה את משה דיין וב-1935 נישאו.
ב-1949, עבדה דיין כמדריכה חקלאית במושבי העולים החדשים בפרוזדור ירושלים. היא הבחינה במיומנות הנשים בתחומי מלאכת היד וביצירותיהן כמו התכשיטים התימניים, הרקמות הבולגריות וגם ברקמות הערביות המקומיות — והיא החליטה לנסות ולהפוך את העיסוק למקור פרנסה ושימור תרבותי, וביצעה בכך תפנית מההכוונה הרשמית של המדינה שניסתה לחנך את העולים לעיסוק בחקלאות. פרויקט איתור הנשים, הדרכתן ושיווק ראשוני של יצירותיהן נקרא פרויקט "אשת חיל".
ב-1952, עזבה את פרויקט "אשת חיל" והתלוותה למשה דיין שנשלח לקורס מפקדים בכירים בבריטניה. שם החלה ללמוד אריגה וטווייה מתוך מטרה להמשיך בעבודה זו עם שובה לארץ.
שנה לאחר שובה לישראל, ב- 1954 ,בעידוד ובתמיכה של שרת העבודה , גולדה מאיר, ושל מנכ"ל משרד ראש הממשלה הפך הפרויקט לחברת הלבשה ורקמה ממשלתית בשם "משכית" כשדיין משמשת כמנכ"לית שלה. מטרתה המוצהרת של החברה הייתה למצוא מקורות פרנסה לעולים מחוסרי תעסוקה, לעודד אותם לשמר את האומנויות ומלאכות היד שלהם ואת האתניות שלהם, ולכוון אותם ליצור בגדים ודברים שימושיים שאפשר למכור.
החברה סיפקה מקומות תעסוקה למאות עובדים, מקריית שמונה שבצפון ועד לדימונה שבדרום. בבגדי החברה ובאריגיה שולבו דוגמאות של עדות ואוכלוסיות שונות, בהם לובים, פרסים, תימנים, וגם דרוזים בדואים ופלשתינים.
נוסך על כך, דיין הייתה חברת המועצה הציבורית של יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם, חברת הוועד המנהל של המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי וחברת המועצה הציבורית של קרן אברהם.
"רות הייתה אדם יוצא דופן, היא שפעה טוב וחסד", סיפר ישי שריד, בעלה של נכדתה רחלי שיאון שריד. "הייתה בה גם אהבת אדם והיא שפעה סקרנות. אנשים היו באים לדבר אתה והיא הייתה פותרת להם בעיות. הייתה בה ישראליות מאוד טבעית ועם זאת היא פעלה באופן מעשי ליצירת שלום עם שכנינו, יצרה קשרים וחברויות קרובות עם ערבים ופלסטינים, הכול בלי סיסמאות ובלי פאתוס. היא הייתה נוסעת לבד בתקופות קשות לכפרים בשטחים כדי ליצור שיתופי פעולה. היא הייתה ראש השבט. אי של יציבות וחמלה בלי שיפוטיות ובלי הטפות"
במשך עשרות שנים יסדה והייתה פעילה בארגונים רבים למען עולים חדשים, חולים והדו-קיום בין ערבים ליהודים. על מאמציה לקירוב לבבות בין יהודים לערבים קיבלה ב-1994 תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, היא קיבלה את פרס יגאל אלון מטעם "עמותת דור הפלמ"ח".
אפשר לראות איך רות דיין השפיע כאישה בתחומים שעד לא לפני המון זמן, היו עם רוב (ואפילו רק) גברים. ליום האישה הבינלאומי, רות דיין היא מהווה מודל לחיקוי לנשים ברחבי העולם ובמיוחד בישראל.
Comentarios