עם שאיפות צנועות ותקוות של מחנה שלם מאחוריו, האיש שהגיע הכי קרוב לכיסא ראש הממשלה, ושנה לאחר מכן מצא את עצמו מתנדנד על סף אחוז החסימה. רונה כרמי על אחד האנשים החזקים בפוליטיקה, שהמיזם שהקים קרס בן רגע.
בני גנץ התחיל את דרכו בפוליטיקה הישראלית במפלגת חוסן לישראל, אותה הקים עם שאיפות צנועות, וללא כל כוונה להגיע לבית ראש הממשלה. רמטכ"ל עם רזומה מרשים, הציב עצמו במפלגת מרכז-ימין וסחף אחריו רבים. עם צמיחתו בסקרים, גם יאיר לפיד הגיע להבשלה שלא יוכל לגבור על בני גנץ, וכך נולדה מפלגת "כחול לבן", המיזם שחיבר באופן מלאכותי כמעט בין אנשי מרכז ימין, לרבות חרדים ודתיים ובין אנשי שמאל מהצד השני של המפה הפוליטית.
האיחוד עם לפיד בעצם כפה על "חוסן לישראל", המפלגה המקורית של גנץ, הליכה ראש בראש מול בנימין נתניהו, דבר שלא היה קיים בתוכנית המקורית שלהם. כך למעשה מצא עצמו בני גנץ עומד בראש מחנה שלם שהאידאולוגיה שלו היא "רק לא ביבי".
המשבר הראשון בכחול לבן התחיל במהלך הקמפיין לקראת הבחירות השלישיות. אחרי שזכו להצלחה מסחררת בבחירות השניות וקיבלו 35 מנדטים והיו למפלגה הגדולה בישראל, נושא המשפט של נתניהו דעך מן הכותרות, ונולדה "תוכנית המאה" של טראמפ. הדבר העמיד למבחן את המיזם שנולד בין לילה והיאלץ אותו להביע אידיאולוגיה שלא קשורה במשפט נתניהו. הסדקים הראשונים מתחילים להיחשף כשחברי המפלגה שנמצאים בקצוות שונות של המפה הפוליטית לא מצליחים להגיע לקונצנזוס, כך שלמעשה המפלגה הגדולה בישראל לא מספקת תשובות בעמדתה המדינית, אולי בנושא הבוער ביותר במדינת ישראל. מכאן והלאה היה ברור שעם פערים כאלה באידיאולוגיה המפלגה יכולה להתקיים רק בעזרת הנשמה מלאכותית.
גם הפרסומים בנוגע לפרשת המימד החמישי, פרשה שלכאורה שרבבה את שמו של גנץ בחקירה על שחיתות, תרמה לסערה שהתחוללה בכחול לבן. הקמפנריים במפלגתו של גנץ ידעו שאת תואר המפלגה הגדולה איבדו בליל הפרסום, וכך היה.
לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות נעשה ניסיון להקים ממשלת שמאל- מרכז בתמיכת הרשימה המשותפת. ההצעה נפלה לאחר ששניים מסיעתו של גנץ סרבו להצביע בעד הקמת ממשלה כזו. הייתה ציפייה מצד הבוחרים שלאחר הניסיון הכושל, ילך בני גנץ לבחירות נוספות.
אולם גנץ בחר אחרת, גנץ הבין שבחירות נוספות לא ישנו מה שהקודמות להן לא שינו. החלטתו של בני גנץ להצטרף לממשלה יחד עם נתניהו הייתה מן רגע הבשלה של העובדה שבני גנץ מצא את עצמו במיזם שלא היה שלם איתו, שהפערים בין האידאולוגים בתוכו לא היו באמת ניתנים לגישור.
בכניסתו הייתה לבני גנץ איזה ציפייה שלאחר שנתניהו יעביר לו את שרביט הרוטציה אנשים יתרגלו אליו, והמחנה שלו יכיר בו כאיש שהצליח להוציא את נתניהו מבלפור, אך המציאות לא התיישרה עם הדבר הזה. האיש שבא עם כוונות טובות, לא הצליח לשרוד את הפוליטיקה הישראלית ומהר מאוד כפי שמצא עצמו בראש הסקרים, התדרדר עד תחתית רצפת המנדטים ומסתכל מקרוב קרוב על אחוז החסימה.
댓글