רות ביידר גינסבורג הידועה לשמצה" – האייקון הפמניסטי והשפעתה האדירה על העולם

לו הייתה בחיים, ב15 במרץ הייתה חוגגת רות ביידר גינסבורג את יום הולדתה ה 88, שבוע בדיוק לאחר יום האישה. שופטת בית המשפט העליון בארה"ב הטביעה חותם אדיר על מערכת המשפט, על המאבק לשוויון מגדרי, והייתה לדמות כל כך מוערצת עד שיוצרו בובות בדמותה. -אילה שטייף

מגיל צעיר החזיקה בתפיסת עולם מיוחדת שהובילה אותה להצלחות אדירות. כיצד היא התפתחה?

רות בילתה חיים שלמים של שגשוג בפניה של מצוקה לפני שהתמנתה לבית המשפט העליון של ארה"ב, שם נלחמה בהצלחה באפליה מגדרית ואיחדה את הבלוק הליברלי של בית המשפט. היא נולדה בברוקלין, ניו יורק, ב 1933 למשפחה במעמד כלכלי נמוך. אימה החדירה בה את האהבה ללימודים וידע מגיל צעיר. במסירותה להשכלתם של ילדיה, היא ויתרה על ההזמנות ללמוד בעצמה והשקיעה את כל כספה בלימודים של רות ואחיה. גינסבורג ציטטה בראיון משפט שאמרה לה אמה בילדותה:"Be independent, be a lady" . בכך, לפי דבריה, התכוונה אמה שעליה להיות סבלנית ומאופקת, להחזיק ברכוש משלה ולחיות חיים עצמאיים. מסר כזה היה נדיר במיוחד באותם הימים, ורות עצמה אמרה שהיה לה מזל רב בחייה, ובעיקר בהקשר של משפחתה. היא חונכה למחשבה שתוכל להתחרות בגברים המוצלחים ביותר, כל עוד תעשה עבודה מושלמת. תחשוב לפני שתדבר, לא תיתן לרגשותיה להשתלט עליה.

לא תלחם בחברה, אלא תייצר הפיכה מבפנים.

מסלולה האקדמי המרשים והקשיים האישיים שבדרך אימה השפיעה עליה מאוד בחייה המוקדמים, אך למרבה הצער אובחנה עם סרטן ונפטרה יום לפני סיום התיכון של רות. הדבר לא מנע ממנה מלהמשיך לרכוש את ההשכלה שהייתה כה חשובה לאימה, והצלחתה האקדמית של המשיכה באוניברסיטת קורנל היוקרתית שם הצטיינה בלימודיה וסיימה בין הטובים ביותר במחזור. באותה השנה התחתנה עם בעלה מרטין גינסבורג, אותו הכירה בקורנל. המאבקים האישיים שלה לא נפסקו או הרתיעו אותה מהמשך דרכה האקדמית, אפילו כשבעלה אובחן כחולה סרטן במהלך שנתה הראשונה בלימודי משפטים בהרווארד. היא לקחה על עצמה לדאוג לכך שהדבר לא יפגע בלימודיו שלו ולהשאיר אותו מעודכן בחומר, במקביל להיותה בראש כיתתה בהרווארד. כלומר היא למדה במקביל בתור שני תלמידים, והצטיינה כשניהם. (אגב, בתור שופטת חלתה גם היא בסרטן פעמיים, ולמרות הטיפולים הקשים, לא נעדרה מכס המשפט אפילו יום אחד). בהמשך לימודיה בהרווארד גינסבורג התמודדה עם האתגרים של אימהות ושל דומיננטיות גברית מוחלטת באקדמיה, היכן שהייתה אחת מתוך 9 נשים בלבד בכיתה של 500 תלמידים. היא נפגשה עם אפליה מגדרית אפילו מצד אנשים בתפקידים הבכירים ביותר באוניברסיטה, שנזפו בה על ש"תפסה מקום שיכול היה להיות של גבר". למרות כל זאת, היא המשיכה בהתמדה והייתה לאישה הראשונה ששימשה כעורכת במגזין המשפטי היוקרתי של האוניברסיטה.

היינו חושבים שרקורד אקדמי מרשים כל כך יאפשר לה למצוא עבודה בכל מקום, נכון?אז זהו שלא. אפילו זה לא הספיק כדי להגן עליה מפני האפליה איתה נשים התמודדו בשנות השישים. היא לא הצליחה למצוא עבודה באף משרד עורכי דין "בגלל שאת אישה". גם כשעשתה עבודה מושלמת, לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להתחרות, לטפס למעלה. בעקבות זאת, בחרה במסלול שונה והלכה ללמד בבית ספר למשפטים, שם העבירה קורס לדיני אפליה מגדרית (עליו אמר הסגל הגברי של אוניברסיטת ניו יורק שהוא "מביא תועלת כמו קורס בדיני אופניים"). זו הייתה התחלת האקטיביסטיות שלה כנגד האפליה המגדרית. כעו"ד הובילה קווים משפטיים גאוניים שיצרו שינוים בחוק האמריקאי, שינויים שהגנו על זכויות אדם בכלל ונשים בפרט. אך פרסומה והשפעתה הגדולה ביותר היו לאחר שהתמנתה כשופטת האישה השנייה אי פעם בבית המשפט העליון.

עבודה כשופטת, הפיכתה לדמות מוערצת והכינוי המפורסם

ביידר גינסבורג כיהנה בבית המשפט העליון של ארה"ב 27 שנים ורכשה מעמד של סמל ומודל חיקוי לנשים בחברה. היא נקטה בקו ליברלי מובהק. היא הייתה ידועה בפסקות המגנות על זכויות אדם באשר הוא, ובמיוחד בדעות המיעוט המבריקות שכתבה, והייתה מזוהה במיוחד עם המשפט "אני מתנגדת". (דעת מיעוט בפסק דין מתארת את דעתם של השופטים החולקים על דעתו של רוב ההרכב, שהיא הקובעת את פסק הדין. היא אמנם לא קובעת את תוצאות המשפט, אך יש לה חשיבות אדירה. היא מעוררת ספקות, מציגה הסתייגויות, ובעלת מעמד חשוב, בכך שמאירה היבטים שלא זכו לתשומת לבם של שופטי הרוב, ומאלצת אותם להתמודד עם הביקורת). היא גם תמכה בזכויות להט"ב, ואף ערכה טקס נישואים חד מיניים בין שני גברים, מה שהיה הפעם הראשונה ששופט בעליון בארצות הברית עורך טקס כזה.

פסיקותיה הקנו לה מעמד ציבורי מוערך, עד כדי הערצה, גם מעבר לקהילה המשפטית. היא זכתה לכינוי "Notorious RBG", יוצרו בובות בדמותה, פוסטרים, אביזרים שונים, ואנשים אף קעקעו את פניה על גופם (מזה הסתייגה). רות ביידר גינסבורג הייתה אחת הנשים הבולטות במשפט האמריקאי ובמאבק לשווין בכלל, והשינויים שהובילה משפיעים על כולנו.