עתיד ורוד- מבט אופטימי על עולם בלי נסראללה

פתיחה

יותר משלושה עשורים של שלטון חזבאללה על ידי חסן נסראללה נגמרו. מנהיגו של ארגון הטרור, שהיה הדבר היציב ביותר בתקופות של בחירות וקורונה, חוסל. אז מה הלאה? מה תהיה עתידה של לבנון? בכתבה זו אסקור את החיסול, התגובות מגורמים שונים, ובעיקר אברר על עתידה של לבנון ויחסיה איתנו, במקרה החיובי ביותר.

החיסול:

חיסול נסראללה התרחש בתאריך ה27 לספטמבר יום שישי בערב, כאשר חיל האוויר הישראלי הפציץ את הבונקר אליו נסראללה ברח בכשמונים טון של פצצות. בישראל המונים חגגו את ההישג הצבאי האדיר עד השעות המאוחרות של הלילה, אך בעולם הערבי היו מגוון תגובות.

בלבנון, התומכים בארגון הטרור בזו לישראל וקראו לתגובה מוגברת של חזבאללה כנקמה קשה כנגד ישראל, אך ישנם אלו מבין מתנגדיו שבעבר לא הסכימו עם מהלכי נסראללה אך נמנעו להביע זאת מתוך חשש לביטחונם, שברגע זה יכולים לנשום לרווחה ולקוות שלהבאה יעלה מנהיג ראוי שיוביל את לבנון לשיקומה מהמצב הכלכלי הקשה. בנוסף, ליד לבנון, בסוריה חילקו בקלאווה בסימן לחגיגה של חיסול נסראללה, אך לעומת זאת, מנהיג איראן עלי ח'אמנאי נזעם ושלח לנו זר רקטות כמתנה.

היורש (והחיסול):

נכון לתאריך השישי באוקטובר, סבורים כי בן דודו של נסראללה חוסל באחת ההפצצות בדאחייה שבביירות. היורש של נסראללה, האשם ספי א-דין, נאם את נאומו הראשון וככל הנראה האחרון, מאחר שדווח כי הבונקר בו שהה הופצץ, והאשם כרגע נמצא מנותק קשר. אם הוא אכן חוסל, נשאלת השאלה, מי יחליף את המחליף? היורש הבא בתור ככל הנראה הוא איברהים אמין א-סייד, למרות שבחזבאללה מהרו להכחיש את המידע על רשימת המועמדים האפשריים על מנת להגביר את סיכוייהם לשרוד עד לפחות הנאום השני. אם ישראל ממשיכה כך בתקיפות העצימות והחיסולים של כל הבכירים בחזבאללה, היורשים הבאים בתור יימנעו מלהתייצב לתפקידם כמזכ״לי חזבאללה ויברחו מלבנון, במטרה של להימנע מחיסולם. כך חזבאללה תישאר ללא מנהיג, דבר שיוביל בסופו של דבר להתמוטטותה.

שיתופי פעולה בעתיד:

חיסול חזבאללה עשוי להוות שינוי מהותי במערכת היחסים בין ישראל ללבנון ולפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ולהתפתחות חיובית באזור. התרחבות זו יכולה לכלול מספר היבטים, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי והחברתי.

אחד ההיבטים המרכזיים של חיסול חזבאללה הוא הפסקת האיומים הביטחוניים שמקורם באירגון זה. עם הסרת האיום על הגבול הצפוני, ישראל עשויה לשפר את תחושת הביטחון של תושביה, ולבצע צעדים נועזים לקראת נורמליזציה של היחסים עם לבנון. בסופו של דבר, חיסול חזבאללה עשוי לשמש כקטליזטור לתהליך שלום מתמשך, ובעיקר לאפשר לתושבי הצפון לחזור סוף סוף אל ביתם. לאחר הסרת האיום, ייתכן שיתגבר הרצון של שתי המדינות לנהל שיחות על נורמליזציה, מה שיוביל לשיפוט מחדש של היחסים ולפתיחת ערוצים דיפלומטיים רשמיים. התהליך הזה יכול לכלול חתימה על הסכמים והאידאלי ביותר, לחתום על הסכם שלום בין שתי המדינות. בנוסף להסכמים יכולים להתפתח שיתופי פעולה כלכליים וחברתיים, וצעדים נוספים שיכולים להביא לשינוי תודעתי בעיני הציבור משני הצדדים. מגעים אלו יכולים להוביל למערכת יחסים אמיצה יותר ולפתיחת שגרירויות.

ביטול האיומים הביטחוניים יוכל להניע את הממשלות בשני הצדדים להיכנס להסכמים כלכליים, הכוללים פיתוח תשתיות, סחר ושיתוף פעולה במגוון תחומים. לדוגמה, אזורי סחר חופשי יכולים להוות פתרון אפקטיבי לשיפור הכלכלה של שני הצדדים. ההסכם על הקמת אזורים אלה יכול להקל על מעבר סחורות ושירותים, לחזק את הכלכלה המקומית ולהגביר את התעסוקה. יתרה מכך, שיתוף פעולה זה יכול להפוך את אזור הגבול לאזור דינמי, שבו תנועת הסחר המוגברת תהפוך לגורם מכריע בייצוב המצב הפוליטי.

כמו כן, חיסול חזבאללה יכול להוביל לשיתוף פעולה עם מדינות שכנות נוספות, כגון מצרים וירדן. חיזוק הקשרים עם מדינות אלו יכול להביא ליצירת קואליציה אזורית שתפעל לקידום יציבות וביטחון, כאשר ישראל ולבנון יוכלו להיעזר בנסיון של שכנותיהן כדי לבנות מנגנוני שיתוף פעולה יעילים. הסביבה הביטחונית היציבה שנפתח תוכל למשוך משקיעים זרים לשני הצדדים. השקעות בתחום התשתיות, החינוך והבריאות יכולות לשפר את איכות החיים בשתי המדינות וליצור מקומות עבודה חדשים.

שיפור הביטחון יכול להניע את תעשיית התיירות בשתי המדינות. ישראלים יוכלו לבקר בלבנון וליהנות מהמוקדים התיירותיים המיוחדים שלה, כגון חופים, אתרי מורשת, ומסעדות מקומיות, בעוד תיירים לבנוניים יבקרו בישראל. דבר זה עלול להועיל לשתי המדינות ובעיקר לקדם את עתידם, הוא פיתוח תיירות משותפת, שיכולה להניב יתרונות כלכליים משמעותיים, כאשר תיירים ישראלים יוכלו לבקר בלבנון, והלבנונים ייהנו מהתיירות הישראלית בדומה לדובאי לאחר שפיתחנו איתם את הסכם השלום. אם יחסי ישראל ולבנון יתייצבו ויאפשרו לתיירים ישראלים לבקר בלבנון, זו תהיה הזדמנות לחקור מדינה עם היסטוריה עשירה, תרבות מגוונת ונופים מרהיבים במרחק קרוב מהבית.

חיסול חזבאללה לא רק יועיל מבחינה ביטחונית ומדינית, אלא יש לה גם פוטנציאל לפתח את מערכת החינוך בשתי המדינות יחדיו. כלומר, יתאפשר שיתוף פעולה בין מוסדות חינוך, כמו אוניברסיטאות, שניתן יהיה להקים תוכניות חילופי סטודנטים או סמינרים משותפים. זה יכול לחזק את ההבנה ההדדית וליצור דור חדש של מנהיגים שמבינים את החשיבות של שלום ושיתוף פעולה.פעילויות כמו פסטיבלים משותפים ואירועי ספורט יכולים לחבר בין העמים וליצור קשרים חברתיים.

עוררת תקווה עבור תושבי ישראל:

שיפור היחסים עם לבנון האוטופית עשוי להוביל לתחושת רגיעה בקרב הציבור הישראלי. כאשר האיום הביטחוני יירד, אנשים יחושו יותר בטוחים במדינתנו, דבר שיועילו לחוסן והבריאות הנפשית של כלל האזרחים, מה שיעזור להורדת הלחץ ויעניק את הזמן הנדרש שחיכינו לו במשך כל המלחמה על מנת לעכל את מה שעברנו בשנה הזאת, ולטפל בטראומות שקמו מתוכה. תחושת הביטחון הנלווית לכך מספקת מקום ומאפשרות לאנשים לפתח תוכניות עתידיות ללא פחד, ולהיפטר מתחושת האי ודאות שהתרגלנו אליה.

הפיתוח של קשרים עם לבנון מציע לאזרחים חזון עתידי שבו שלום ושיתוף פעולה הם לא רק אוטופיה, אלא מציאות אפשרית. חזון זה יכול להניע אנשים לפעול למען מטרות חיוביות, כגון חינוך לשלום וקידום יוזמות אזרחיות. הקשרים המתרקמים עם לבנון יכולים לשמש כקטליזטור לשינוי תודעתי, שיוביל לתודעה של סובלנות והבנה בין העמים. כשאזרחים מתחילים לראות את השכנים שלהם כשותפים פוטנציאליים ולא כאויבים, נוצרת תחושה חדשה של שייכות ושל קהילה רחבה יותר.  כך נוצרת תקווה לאנשים שמאמינים שדורות עתידיים יכולים לחיות בהרמוניה. כאשר משפחות מרגישות מחוברות לקהילות שכנות, זה יכול לחזק את תחושת השייכות ואת התמיכה ההדדית, ובכך להעניק תקווה לעתיד טוב יותר.

במהלך ההיסטוריה, רבים חוו אכזבות ממאמצי שלום קודמים, וכתוצאה מכך נוצרה תחושת ייאוש. אם הסכם השלום בין שתי המדינות ייצא לפועל, פיתוח קשרים עם לבנון, עשוי להחזיר לאנשים את האמונה שהשינוי אפשרי. אמונה זו עשויה להניע רבים לפעול למען שלום וליצור דיאלוגים חדשים עם מדינות אחרות. תחושת החוסן הלאומי מתפתחת כאשר הציבור מזהה הצלחות בשיפור הקשרים עם השכנות. ההכרה בכך שישראל יכולה להוביל מהלך של שלום ושיתוף פעולה מחזקת את האמונה ביכולות המדינה ומביאה לתחושת גאווה לאומית. תקווה זו עשויה להתבטא בהשתתפות פעילה יותר במיזמים חברתיים ודיפלומטיים.

כשהקשרים עם לבנון משתפרים, ישנה תקווה לשיפור איכות החיים, הן מבחינה כלכלית והן חברתית. תחושת השיפור הזה, שניתן לחוות אותו בעקיפין, מעניקה תקווה לאזרחים שיכולים לשאוף לעתיד טוב יותרך עבור עצמם ועבור ילדיהם.

לסיכומו של דבר, חיסול נסראללה שבתקווה יוביל להתמוטטות של חזבאללה יוכל לאפשר חידוש קשרים חברתיים ותרבותיים בין העמים. יוזמות כמו חילופי סטודנטים, אירועי תרבות משותפים ותוכניות חינוך שיתופיות יכולות להניע תהליכים של הבנה והכרת תרבויות שונות. צעדים אלה יכולים להוות גשר בין שתי המדינות ולבנות בסיס לחיים משותפים, כאשר התקשורת וההבנה ההדדית יהפכו לחלק מהקיום היומיומי. הקשרים עם לבנון עשויים להוות מקור תקווה עבור אזרחי ישראל, לא רק במובן הפוליטי והמשחרי, אלא גם ברמה האישית והרגשית, דבר שיכול לשנות את התודעה הקולקטיבית ולפתוח דלתות לעתיד טוב יותר, גם עבור ישראל, וגם עבור לבנון.