מי לא אוהב את שירי החורף ישראלים? יש בהם משהו קצת רוקיסטי אבל גם מנחם ונוגע. מי לא יכול להתחבר אליהם ואל החוויה המהנה של יום סגרירי מתחת לפוך עם שירי חורף ברקע? לחלק משירי החורף המוכרים והאהובים האלו יש סיפורים מרתקים מאחוריהם, ואני כאן לספר לכם אותם.
נתחיל עם השיר הכי מזוהה של החורף – מבול;כל תחנת רדיו שמכבדת את עצמה חייבת להשמיע את השיר האייקוני של קרן פלס ביום חורפי סוער. עד כדי כך הפך השיר, שנכנס בסערה לחיינו ביום חורפי אחד בפברואר 2008, לקלאסיקה ישראלית. השיר "מבול" הוא סינגל מאלבום הרוק, בעל אותו שם, של הזמרת והיוצרת קרן פלס. קרן מספרת שכתבה את השיר בזמן ששיחקה במחזמר "הלהקה" ביחד עם הזמר מוקי. באחת מההפסקות, כשקרן ומוקי הלכו לבית קפה בקרבת תיאטרון "הבימה", מוקי אמר לה שכול השירים שלה מדברים רק על אהבה ולא נוגעים בנושאים אחרים וחשובים בחיים. קרן, שהרגישה מוצפת בביקורת מקולגות וממבקרי אומנות, הלכה לדירתה והחלה במלאכת הכתיבה. לשיר וללחן קרן פלס הוסיפה שלל אזכורים, מסקנות שהגיעה אליהן בזמן עבודתה בתעשיית המוזיקה, וחיזוקים לעצמה. למשל, את האמירה של מוקי הפכה קרן לשורה "מישהו אמר כול השירים אותו דבר סוגדים לאהבה ולא מדברים על כול השאר", או בשורה " שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב, עכשיו שקט, עכשיו התאחה הלב וטוב לי." קרן מדברת על הביקורות הארסיות של המבקרים כנגד השירים שלה ועל התהליך שהייתה צריכה לעבור כדי ללמוד להתמודד עם הביקורות. קרן מספרת שבעשור הראשון בשנות האלפיים היחס של המבקרים - ובעיקר היחס של מבקרות - כלפיה וכלפי נשים אחרות שהיוו דור חדש במוזיקה הישראלית, היה מאוד שוביניסטי ומזווגני; ובכך, השיר שנכתב כתשובה של קרן לביקורות, הוא למעשה שיר מעצים ופמיניסטי עם אמירה חשובה ובזמנו גם פורץ דרך בתעשיית המוזיקה הישראלית. קרן מספרת שכשכתבה את השיר היא הרגישה שהיא כותבת סוג של שיר ראפ ומציינת שבהלחנת השיר היא לקחה השראה מלחנים של ראפרים אמריקאים כמו אמינם ונלי.
נעבור לשיר השני שגם הוא נקרא מבול של הזמרת והיוצרת רונה קינן. רונה כתבה את השיר, תחילה באנגלית, כשהייתה בת 19 לאחר שנפרדה מבת זוג שהייתה איתה ביחד במשך שנתיים. רונה הייתה בסערת רגשות והיא החלה לכתוב את ההרגשות שלה ואת התחושה שכול העולם נופל ומתמוטט ועוברים אסון כמו מבול. רונה הייתה אז ומתחילת הקריירה זמרת מוכרת בקרב קהילה קטנה של מעריצי מוזיקת רוק ואינדי, אך בעיקר ליוותה זמרי רוק ישראלי יותר מוכרים ממנה. בחורף 1999 עברה רונה מלהשתתף בהופעות של אחרים אל להקים הופעות עצמאיות משלה. לאחת מהופעותיה הגיע חבר להקת "תיסלם": הגיטריסט והמעבד המוזיקלי יזהר אשדות, שהתרשם מהכישרון של רונה והחל להיות המפיק המוזיקלי והאמרגן של רונה. בגרסה המקורית, באנגלית, השיר נקרא "Earthquake" והוא היה ארוך למדי; יזהר ורונה החלו לייצר גרסה אחר גרסה לשיר, שכל אחת מרוכזת יותר מקודמתה, עד שהגיעו לגרעין השיר שאז יזהר, אשר ראה את הפוטנציאל הגלום ברונה ורצה לאפשר לה לפרוץ אל השוק המוזיקלי המקומי, ביקש מרונה לתרגם את השיר מאנגלית. למשימת תרגום השיר נרתמו חברים ומכרים של רונה ביניהם יהלי סובול, סולן להקת "מוניקה סקס" והסופרת אלונה קמחי. בעת תרגום השיר רונה נדרשה לבחור אסון טבע משמעותי מספיק כדי להחליף את "רעידת האדמה" שלא משתלב עם השיר כהלכה, לכן אלונה קמחי הציעה את החלופה העברית "מבול": בכך קיבל השיר את שמו המעוברת והמוכר. יתר על כן, תרגום השיר לעברית חייב את רונה, שהייתה אז מחוץ לארון, לשיר לראשונה ברוק הישראלי על אהבה (או יותר נכון על אהבה נכזבת) בין אישה לאישה. כך, לאחר חמש שנות עבודה מפרכת של עיבודים ותרגומים נהפך השיר "Earthquake" לשיר "מבול" ויצא לעולם בשנת 2004 כסינגל מהאלבום הראשון של רונה קינן: "לנשום בספירה לאחור".
כעת, נלך קצת אחורה בזמן אל השיר "גשם" של הזמר והיוצר האהוב מאיר בנאי ז"ל. השיר נכתב והולחן על ידי מאיר בנאי, עובד על ידי מתי כספי ויצא אל תחנות הרדיו בשנת 1987. במהרה הפך השיר להצלחה. כשמאיר בנאי הוזמן להקליט קליפ של השיר ולבצע אותו בתוכנית הטלוויזיה "ממני" של השחקן והמנחה מני פאר, הוא נתבקש להתנהג כשיכור; אולם, בנאי התקשה לעמוד במשימה. לכן אחד מעוזרי ההפקה הלך לפיצוציה, קנה בקבוק וודקה ונתן לבנאי לשתות כדי שלא יצטרך לשחק שיכור ופשוט ישתכר: כך הצליח לעמוד בדרישות מפיקי התוכנית.
בשנת 1986 יצאה לעולם הבלדה המוכרת והאהובה מאת גלי עטרי "סוף העונה". מאז, הבלדה מלווה את כולנו אל האווירה הסתווית ואל מזג האוויר הקריר. משהו בלחן המכשף ובמילים הנוגות הופך את השיר הזה לכל כך ממכר ומוצלח. לא הרבה יודעים, אבל השיר והלחן עברו הרבה גלגולים לפני שהפכו למי שהם כיום. הכול החל כשגלי עטרי חיפשה אחר שירים לאלבום הרביעי שלה, "אמצע ספטמבר". היא פנתה אל יצחק קלפטר, מוזיקאי וזמר חבר להקת כוורת; קלפטר השמיע לה כמה שירים ולחנים והיא התאהבה בלחן הייחודי של סוף העונה, שאז עובד בסגנון ג'אז. עטרי לקחה את הלחן אל המשוררת הווירטואוזית, רחל שפירא, שכתבה מילים ללחן וקראה לשיר "סוף העולם". עטרי לא התחברה לדיכאוניות של המילים שכתבה שפירא והחליטה לחפש מילים אחרות. באותה תקופה בחורה בשם רוני ערן שלחה לעטרי שירים שכתבה ואחד מהשירים היה המילים של "סוף העונה". עטרי שלחה לאילן וירצברג, זמר ומעבד מוזיקלי, שהתאים את המילים ללחן והפך את השיר משיר ג'אז לבלדה המוכרת שהוא; כך נולד השיר סוף העונה.
ישנם שירי חורף מרגשים וסוחפים שסיפורם עדיין לא נגלה לציבור, אך הם ראויים למקום של כבוד והערכה בכתבה הזאת; השיר הראשון הוא "נובמבר" שנכתב והולחן על ידי הזמרת והיוצרת קרן פלס ובוצע על ידי מירי מסיקה באלבום הראשון שלה, "מירי מסיקה". שמה של הכתבה לקוח ממילות השיר שמטיבות לתאר את חודש נובמבר שממלא את שמינו עננים ומביא עמו מזג אוויר סתווי. השיר עוסק בסיפור על אהבה חד-צדדית של גבר לאישה ובהתמודדות שלהם עם המצב.
השיר השני שראוי למקום להערכה הוא "גשם חזק" שנכתב והולחן על ידי: שחר אבן צור ובוצע על ידי להקת "מוניקה סקס", שאבן צור חבר בה, באלבומם "יחסים פתוחים". השיר עוסק בלחץ ובעומס הרגשי שחווה האדם אחרי פרידה.
השיר השלישי הוא שיר ילדים שנכתב על ידי יהונתן גפן והולחן על ידי דיויד ברוזה ונכלל באלבום "הכבש הששה – עשר". השיר מתאר את חווית הלילה החורפי מנקודת מבטו של ילד קטן. הרבה מבוגרים מאזינים לשיר זה משום שהוא מחזיר אותם לחוויית הילדות שלהם ומאפשר להם להביט על החורף מבעד לעיניהם של ילדים.
