עם כלביא

ביום שישי, ה-13 ביוני 2025, התעוררתי לפנות בוקר לקולות אזעקה. בתחילה לא התרגשתי, הלא כבר "התרגלנו" לאזעקות ליליות כתוצאה מירי טילים מכיוון תימן, אולם זמן לא רב לאחר מכן, קיבלנו התראות בטלפון שהעידו שמדובר באזעקה הקשורה לאיראן, מיד פורסם בחדשות שישראל פתחה במבצע צבאי רחב היקף באיראן, בשם "עם כלביא" שמטרתו לסכל את תוכנית הגרעין שלה.

המבצע

בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, פתחו חיל האוויר וכוחות הביטחון בתקיפה אווירית רחבת היקף, שכוונתה לסקל את תוכנית הגרעין האיראנית ולפגוע ביכולותיה הצבאיות של איראן. מטרתו העיקרית של המבצע היא לנטרל איום קיומי מיידי על מדינת ישראל ולהגיב נחרצות לאיום הגרעיני ההולך וגובר מצד טהראן. המבצע כולל תקיפות ממוקדות על פלטפורמות העשרת אורניום מרכזיות, דוגמת המתקנים בנתנז ובאיספהאן, חיסול מדענים בכירים שהיו מעורבים בתוכנית הגרעין, והשמדת עמדות שיגור טילים של משמרות המהפכה. מטרת העל היא למוטט את היכולת האיראנית להתקדם לעבר נשק גרעיני, שכן על פי הערכת גורמי מודיעין בארצות הברית, איראן יכולה לייצר חומר בקיע לפצצה גרעינית תוך פחות משבוע ותוכל לשדרג חומר זה לאיכות פצצה בתוך שבוע עד שבועיים, ובכך איראן תוכל לאיים על קיומה של מדינת ישראל. המהלך של ישראל שאפתני ומסוכן כאחד. הוא משקף את תפיסת הביטחון הישראלית לפיה איום גרעיני מצד איראן מהווה קו אדום שלא ניתן לחצותו. ההתערבות הצבאית נתפסה כהכרחית, על מנת לשמר את היתרון האיכותי של ישראל באזור ולהבטיח את עתידה.

תגובת הקהל הישראלי:

בישראל, זוכה המבצע לתמיכה רחבה בקרב רוב הציבור, ובמיוחד במערכת הפוליטית והביטחונית. גורמים אלו רואים בו ביטוי נחוש לרצון לשמר את העליונות הצבאית של ישראל באזור ולשמור על ההרתעה מפני ניסיונות טרור ופיתוח נשק גרעיני. התקשורת הישראלית מתארת את התקיפה כפעולה "אחראית ועניינית", שמתמקדת באיומי הגרעין ולא פוגעת בתשתיות אזרחיות חיוניות. ההבנה הרווחת היא כי האלטרנטיבה, בדמות תוכנית גרעין איראנית מתקדמת, עלולה להוביל לנזק ביטחוני חמור בהרבה, ואף לאיומים קיומיים על מדינת ישראל. תמיכה זו משקפת קונצנזוס ציבורי רחב בישראל באשר לחומרת האיום האיראני ולצורך בפעולה נחרצת. הדיונים הציבוריים והפרלמנטריים שהובילו להחלטה הדגישו את חובתה של המדינה להגן על אזרחיה, גם במחיר של הסלמה אזורית מבוקרת.

תגובת איראן:

בתגובה למבצע "עם כלביא", שיגרה איראן בלילה שבין ה-13 ל-14 ביוני עשרות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר אזורים שונים בישראל. מערכות ההגנה האווירית, כמו "כיפת ברזל" ומערכות יירוט מתקדמות נוספות, הצליחו ליירט חלק ניכר מהשיגורים. עם זאת, מספר טילים חדרו את מערך ההגנה וגרמו לנזק, וכן לאבדות בנפש, לפחות שמונה הרוגים, שלושה נעדרים ולמעלה ממאתיים פצועים. מדיניות התגובה הישראלית הייתה מוגבלת וזהירה, מתוך כוונה שלא להסלים את העימות מעבר לנקודת שבר אסטרטגית, במטרה למנוע מלחמה אזורית רחבת היקף. התגובה האיראנית, אף שהייתה צפויה, הדגישה את הסיכונים הטמונים בפעולות מסוג זה ואת הצורך בניהול סיכונים קפדני מצד מקבלי ההחלטות בישראל. היכולת הישראלית ליירט את רוב הטילים שיקפה את ההשקעה הגדולה במערכות הגנה, אך גם הבהירה שאין הגנה הרמטית.

הצעד הבא:

כבר בימים שלאחר גל התקיפות הראשון, התקיימו דיונים מעמיקים בקרב הדרג המדיני והביטחוני בישראל בנוגע לשאלת היציבות והחזון לשלב הבא. השאלות המרכזיות היו האם להמשיך בלחץ צבאי הדוק, לקדם חילופי שלטון באיראן, או לשוב לשולחן הדיפלומטי. ראש הממשלה נתניהו הדגיש כי המאבק הוא נגד המשטר האיראני ולא נגד העם עצמו והמהלך הצבאי זוכה לשבחים מצד גורמי מודיעין וביטחון בישראל, שהעריכו כי הוא יעצור באופן זמני את יכולתה של איראן להפוך את תוכנית הגרעין שלה לנשק ממשי. דיונים אלו שיקפו את הדילמה המרכזית העומדת בפני ישראל: כיצד לנהל את האיום האיראני מבלי לגרור את האזור למלחמה כוללת. ההערכה המודיעינית המעודדת סיפקה רוח גבית להמשך המדיניות התקיפה, אך לא התעלמה מהצורך לשקול את מגוון האפשרויות.

לצד ההצלחה הטקטית המיידית, נדונו גם הסיכונים הכרוכים במבצע. הפגיעה בתשתית הגרעינית לא מוחלטת, מתקנים תת-קרקעיים רבים נותרו פעילים, והעימות עלול להיתפס כפתח למלחמה מתמשכת שתכלול מעורבות של שחקנים נוספים, כמו ארצות הברית, רוסיה ומדינות המפרץ. מדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות הביעו חשש מפני גל אלימות באזור וקראו למעבר לדיפלומטיה ולהימנע מכוחות קיצוניים. תומכי מבצע "עם כלביא" בישראל מציינים כי ההתערבות המהירה והמוקדמת, על אף הסיכונים, הדגימה נחישות חסרת פשרות מול המשטר האיראני. הם מצביעים על כך שהמבצע משלב מודיעין איכותי ומדויק, כולל פעילות של המוסד בתוך איראן, שאף סייעה בסיכול חלק ניכר משיגורי הטילים האיראניים בתגובה.

בעורף, אנו חווים בימים האחרונים שילוב מורכב של תחושת ביטחון בכוחות הביטחון, לצד חשש מפני פגיעות נוספות בגוף ובנפש, שכן ההגנה מפני טילים אינה הרמטית, פגיעה בתחושת החופש האישי, חוסר ודאות לגבי המשך השגרה, נזקים כלכליים, עליית מחירים ותחושת חוסר ביטחון כללי, אפילו בבית, אך במקביל מתקיימת אחדות סביב המטרות הלאומיות. הניסיון הישראלי במצבי חירום לימד כי הציבור יודע להתמודד עם אתגרים, אך גם משלם מחיר כבד של אי-ודאות וחוסר שקט. היכולת להמשיך בשגרה, גם תחת איום, היא מדד לחוסנה של החברה.

השאלה שנותרה על הפרק היא האם המבצע הצבאי מהווה קטליזטור להסכמה אזורית, כדוגמת קידום הסכמי נורמליזציה נוספים, או שמא יתפתח למלחמה ישירה ובלתי מוגבלת. בישראל, תומכי מדיניות הביטחון מתעקשים כי אין להמתין לאישור בינלאומי, אלא לפעול כאן ועכשיו על מנת לבלום איום מושרש, ולא להטיל על הדור הבא החלטות המגיעות מאוחר מדי. באשר לחזון הצבאי לעתיד, לישראל יש יכולת לבצע מבצעים נקודתיים בעתיד, אך היא לא תוכל לעמוד במלחמת התשה ארוכה עם איראן. לפיכך, כפי שעולה מדברי מפקדים בכירים לשעבר, יש צורך בבניית אסטרטגיה רחבה ורב-ממדית. אסטרטגיה זו צריכה לכלול לא רק יכולות צבאיות, אלא גם פעילות דיפלומטית ענפה, חיזוק בריתות אסטרטגיות עם ארצות הברית ומדינות המפרץ, וחיזוק פנימי של החברה הישראלית, לטווח הארוך.

לסיום,

לדעתי, מבצע "עם כלביא" מדגים את הקונפליקט המובנה בין הצורך בפעולה מיידית מול איום קיומי לבין ההשלכות ארוכות הטווח והרצון לשמר יציבות אזורית. בעוד שההחלטה על המבצע הייתה בלתי נמנעת מבחינת תפיסת הביטחון הישראלית, נראה כי האתגר האמיתי יבוא כעת. ישראל חייבת לנצל את המומנטום שנוצר, לצד הנכונות לפעול צבאית, כדי לקדם מהלכים דיפלומטיים שיבטיחו את ביטחונה ללא צורך בהסלמה מתמדת. שיתוף פעולה עם שחקנים אזוריים מתונים וחיזוק הקשר עם ארצות הברית הם קריטיים ליצירת חזית אחידה מול איראן, שתאפשר גם פתרונות לא צבאיים בטווח הארוך, שכן נראה כי הפיתרון הצבאי לבדו, לא יפתור את בעייית הגרעין האיראני, במיוחד אם ישראל תישאר שחקן בודד במערכה הצבאית וארה"ב לא תתגייס לעזרתה. לפיכך, האירועים האחרונים מדגישים את מורכבות הביטחון האזורי ואת הצורך בגישה מקיפה להתמודדות עם אתגרים קיומיים. האם המבצע יצליח להוביל לשינוי מהותי במדיניות הגרעין האיראנית, או שמא הוא רק פרק נוסף במאבק מתמשך? ימים יגידו….

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".

 ספר במדבר • פרק כ"ג • פסוק כ"ד