על השביתה

שנת הלימודים תשפ"ה החלה בסערה של שביתות: שביתת המורים, שביתה כללית במשק ושביתת התלמידים – שלוש שביתות שונות שהופעלו על ידי גופים שונים, מסיבות שונות. איך השביתות השפיעו עלינו, התלמידים? מה הקשר בין השביתות? ומה ניתן להסיק מחוסר ההצלחה של השביתות?

שביתת המורים - שביתה כללית.

שנת הלימודים תשפ"ה בתיכונים החלה בסימן מחלוקת עמוקה, ולא החלה בראשון בספטמבר. ארגון המורים, בראשות רן ארז, לאחר משא ומתן בינו לבין משרד החינוך ומשרד האוצר שלא צלח, הכריז על שביתה כללית בתיכונים. השביתה השאירה את הכיתות ריקות ואת העתיד הלימודי של אלפי תלמידים תלוי באוויר. השביתה נעצרה בהפתעה לאחר שבוע, למרות ההצהרות של יו"ר הארגון כי השביתה יכולה להימשך עוד חודשים נוספים וכי הוא לא מתכוון להתקפל. למרות שהשביתה בתיכונים הופסקה, העיצומים נשארו. המורים מונעים מהתלמידים לקבל ציוני מבחנים, לצאת לטיולים ולבצע פעילויות מחוץ לשעות הלימודים. יש לציין גם שבמהלך השבוע שבו הושבתו הלימודים, הוחרגו עקב המלחמה בתי ספר בצפון הארץ.

שביתה היא זכות חוקית, ומתבצעת במסגרת סכסוך עבודה, במסגרתה ארגון העובדים מפסיק או משבש את העבודה לפי כללים מסוימים. השביתה מקפיאה את הסכם העבודה בין העובד למעסיק. העובד לא זכאי לשכר, אך גם לא מפר את הסכם העבודה, ולא ניתן לתבוע אותו על נזקים.

על מה המורים שובתים? השביתה לא הייתה תוצאה של החלטה שרירותית. היא הייתה פרי של שנים של תסכול מצד המורים, שחשו כי תנאי עבודתם אינם הולמים את חשיבות תפקידם. הסכם השכר הקיבוצי פג תוקפו לפני יותר משנתיים, והחתימה על ההסכם החדש מתעכבת. למרות שההסכם משפר את תנאי השכר של המורים, עיכוב בחתימתו פוגע בינתיים בתנאי השכר של המורים. סלע המחלוקת המונע את החתימה על ההסכם החדש הוא התנגדות ארגון המורים להכנסת חוזים אישיים שעלולים לפגוע בהסכמים הקיבוציים. מנגד, טוענת הממשלה כי חוזים אישיים יאפשרו הכנסת מורים מצוינים למערכת.

השביתה במשק - שביתה פוליטית.

באותו יום ראשון, באחד בספטמבר, ההסתדרות בראשות ארנון בר-דוד, בתום פגישה עם נציגי משפחות החטופים, הכריזה על שביתה כללית במשק שתערך למחרת, ביום שני, במטרה לקדם עסקה לשחרור חטופים. כל זה קרה בעקבות רציחתם המזעזעת של שישה חטופים על ידי מחבלי החמאס.

במהלך השביתה, המגזר הציבורי, המאוגד ברובו בהסתדרות, השבית שירותים חיוניים רבים לאזרחים. ביניהם: שירות התעסוקה, ביטוח לאומי, תאגידי המים וכלל משרדי הממשלה. אפילו אגף השכר באוצר, האחראי בדרך כלל על ניהול משא ומתן מול עובדים שובתים, הצטרף לשביתה בהוראת ההסתדרות. התחבורה הציבורית שובשה בצורה חלקית, אך הרכבת פעלה כרגיל. במערכת החינוך, בגנים שבתו בשל שביתת הסייעות, ובתי הספר היסודיים פעלו במתכונת חלקית רק עד השעה 11:45. התיכונים, כמובן, הושבתו כבר באותו יום על ידי ארגון המורים, ללא קשר לשביתה הנוכחית.

לא כל ארגוני העובדים הצטרפו לשביתה של ההסתדרות, וגם חלק מהרשויות המקומיות המשיכו לעבוד כרגיל. לעומת זאת, חברות ורשתות פרטיות, שאינן קשורות להסתדרות כלל, הצטרפו לשביתה כאות הזדהות. חברות הייטק רבות אפשרו לעובדים לקחת יום חופש על חשבון החברה, כדי להשתתף באירועי המחאה למען עסקה לשחרור החטופים.

במהלך השביתה היו שיבושים גם בנמל התעופה בן גוריון; ההמראות נעצרו למשך שעתיים, ועקב כך העומסים הורגשו גם בשעות הערב.

השביתה נעצרה באותו יום בשעה 14:30 על ידי פסק דין של בית הדין לעבודה. בית הדין דן בעתירה שהגישו המדינה וארגון משפחות שכולות, וקבע שמדובר בשביתה פוליטית. ההסתדרות כיבדה את פסק הדין והנחתה את כל העובדים לשוב לעבודה. פסק הדין שניתן מהווה תקדים משפטי ומונע שביתות דומות בעתיד.

שביתה פוליטית היא שביתה המכוונת נגד המדינה, ומטרתה להשיג יעדים פוליטיים, כלומר לא כאלה הנוגעים לתנאי העבודה של השובתים. יש לציין כי השובתים אינם זכאים להגנות, ועלולים להיות מפוטרים ואפילו להיתבע על הנזקים שנגרמו עקב שביתה כזו.

מצד אחד, ניתן לומר כי השביתה הגבירה את המודעות למצב החטופים, והראתה את הסולידריות של המשק לקדם את העסקה לשחרור החטופים. אך מצד שני, ההיענות הנמוכה יחסית לשביתה גרמה להרגשה שגם יוזמי השביתה שמחו לקבל את פסק הדין של בית המשפט ולרדת מהעץ עליו טיפסו.

הנזקים שנגרמו למשק ביום זה נעמדים במיליארדים, והשביתה לא הצליחה להביא לעסקה.

שביתת התלמידים - שביתת מחאה

הנהגת ההורים ומועצת התלמידים לא קיבלו את פסקת שביתת המורים ואת המשך העיצומים. ההודעה על החזרה ללימודים תחת עיצומים התקבלה ביום ראשון, השמיני בספטמבר, בשעה 23:30, שעת לילה מאוחרת. בתגובה, הם החליטו על שביתת תלמידים שנערכה למחרת, ביום שני. בסופו של אותו יום, לאחר היוועצות, התקבלה החלטה לעצור כל פעולת השבתה, על מנת לאפשר לממשלה ולארגון המורים להגיע להסכמות תוך שבוע. ובמידה ולא יגיעו להסכמות, התלמידים וההורים איימו כי יחלו בשיבושים קיצוניים בתיכונים.

שבוע לאחר מכן, האולטימטום פקע, והחלו שיבושים נודדים בתיכונים. ביום שלישי השביתו התלמידים את התיכונים בפתח תקווה, הרצליה, רמת השרון ורעננה. השיבושים המשיכו באזורים אחרים במהלך השבוע, ונכון לזמן כתיבת המאמר הזה, השיבושים אמורים להימשך בשבוע הבא.