ספר מדינת היהודים

מדינת ישראל הוקמה לפני 74 שנים. לפני הקמתה היהודים היו מפוזרים בכל רחבי העולם ללא מקום לאומי משלהם. הרעיון ההתחלתי להקמת בית לאומי לעם היהודי היה של בנימין זאב הרצל אשר כתב את ספר "מדינת היהודים". אנו צריכים לקחת בחשבון את העובדה כי לולא בנימין זאב הרצל, אולי לא הייתה לנו מדינה.

בנימין זאב הרצל היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי. הוא חזה את רעיון הקמת הבית היהודי לעם היהודי בא"י ופיתח את רעיון הציונות המדינית. רעיון הקמת בית לאומי לעם היהודי הגיעה לראשו של הרצל בעקבות משפט דרייפוס. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. על סמך ראיות קלושות, דרייפוס הורשע. הוא נידון לטקס משפיל שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים הסמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין, אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים".

כאשר נערך משפט דרייפוס (1894) היה בנימין זאב הרצל כתב של עיתון וינאי בפריז, שסיקר את המשפט עבור עיתונו. מהלך המשפט וגילויי האנטישמיות שבאו בעקבותיו זעזעו את הרצל והיו נקודת מפנה ביחסו לבעיה היהודית. כך כתב הרצל באחד ממאמריו: "דרייפוס אינו עוד סמל מופשט. הוא היהודי בחברה המודרנית שניסה להסתגל אל הסביבה, שמדבר בשפתה, חושב מחשבותיה, תופר את סרטיה על מעילו – וסרטים אלה שוב נקרעים ממנו בכוח הזרוע… דרייפוס פירושו עמדה שנלחמו עליה, שעדיין נלחמים עליה, אך היא – אל נשלה את עצמנו – עמדה אבודה." משפט דרייפוס עורר בהרצל את ההכרה הציונית והניע אותו לפעילות ציונית מדינית כפתרון יחידי לבעיה היהודית.

"מדינת היהודים" שנכתב על ידי הרצל, רווי בפרטים המהווים תכנונים יבשים לחזון הציוני של הרצל. בפרק המבוא, הרצל מציג עמדה תיאורטית כלפי הפתרון ליהודים באופן כולל, והפרק האחרון מתאר את מה שיהיה במדינה היהודית שתקום. בספר זה הרצל מתאר את בעיית היהודים כבעיה הנוצרה עקב התקעות של העם היהודי במהלך ההיסטוריה, בזמן ששאר האומות ושאר העולם מתפתח. היהודים ברוב אירופה נשארים בגטאות שלהם, למעט קבוצות קטנות שרוח ההשכלה הגיעה אליהם. מטרתו של הרצל בכתיבת "מדינת היהודים" היא להחזיר את היהודים למסלול ההיסטורי. הפתרון ליהודים לפי הרצל הוא פתרון אוניברסלי שעל עמי העולם לקבל ולהבין. זוהי לאומיות במונחים ליברלים אוניברסליים. גם ללאום היהודי מגיעה מדינה ועל מדינות העולם לקבל זאת.

בפרק האחרון והמעניין של "מדינת היהודים", מתאר הרצל את המדינה העתידית. להרצל מודל ברור אותו הוא רואה לנגד עיניו. הוא מסתכל על בריטניה, והיא המודל שלו, שמרנות ורפובליקניזם מתון. הרצל מעוניין בכך שכל אחד יביא את התרבות שלו ואת השפה שלו למדינה שתקום.

בנוסף לכתיבת הספר- "מדינת היהודים", הרצל החל לבצע פעולות רבות על מנת לממש את חזונו, וכך ב 1897 הוא הקים את הקונגרס הציוני הראשון, אשר עד לקיומו הוא פעל במס' אמצעים: פגישה עם הברון הירש והברון רוטשילד במטרה להשיג את תמיכתם ולקבל מימון לרעיונותיו, פרסום ספרו מדינת היהודים במטרה לפרסם ולהפיץ את רעיונותיו ועוד.

בנוסף, הרצל פעל בשני מישורים, המישור הדיפלומטי- פעילות מדינית בינלאומית, שכחלק ממנה קושר הרצל קשרים עם המעצמות: תורכיה, גרמניה ואנגליה, כדי לשכנע את ראשי המדינות למצוא טריטוריה לעם היהודי (מתן צ'רטר). המישור השני הוא המישור הפנימי -הוא פועל לאיחוד וליכוד העם. ולכן הפעולה הראשונית שלו היא כינוס הקונגרס הציוני הראשון, בו ניסה לבנות הנהגה מדינית יהודית .

לסיום, ניתן לראות כי להרצל תפקיד מרכזי וחשוב ביותר בהקמת מדינתנו. הוא פעל רבות על מנת לחשוף את רעיון מדינת היהודים לכמה שיותר אנשים, וכן בסופו של דבר חזונו התגשם והוקמה המדינה ב- 14.5.1948.