הסט "מימד העכביש" יצא לקולנוע לאחרונה ואני ממליצה עליו לצפייה- גם אם אינכם מחובבי סדרת מרוול. החידוש בסרט הוא לא רק מבחינת פיתוח העלילה והדמויות, אלא גם השימוש באנימציה ובויזואלים מתקדמים שמעצימים את חווית הצפייה.
הסרט כולו מתרחש בעל-יקום Spiderverse שבו חיים יחדיו יקומים שונים אשר בתוכם קיימים מספר דמויות בעלות כוח העכביש, מלבד ספיידרמן המוכר פיטר פרקר. הפעם הגיבור העיקרי הוא מיילס מוראלס אשר מתמרן בין לימודיו בתיכון לבין פועלו כגיבור-העל ספיידרמן. כאשר מיילס מתחיל את לימודיו בבית ספר חדש, הוא מנסה בכל דרך לחזור לבית הספר הישן שלו. הוא יוצא לטיול עם הדוד שלו, ארון דייוויס, למקום נסתר בעיר ושם נושך אותו עכביש, מה שנותן לו כוחות של ספיידרמן. במהלך הסרט הוא נפגש עם דמויות ספיידרמן שונות (מימדים שונים) ועליו להלחם על מעמדו וכן להביע את כוחו וייחודו.
האנימציה ייחודית מאד, השימוש בצבע ובפרספקטיבה הם חדשניים ורווי אפקטים המעצימים את חווית. אם מילה אחד היתה יכולה לתאר את הוויזואליה של הסרט הזה, היא חדשנות. אפשר היה לראות שהאנימטורים שעבדו על הסרט קיבלו חופש יצירתי רב, וזה עובד מצויין, ממש כמו לראות חוברת קומיקס קמה לתחייה. השימוש בצבע היה מדהים, מה שהעניק הרבה חיות לתמונה. בנוסף השליטה בפרספקטיבה עמוקה על רקע עיר ענקית כמו ניו יורק, הייתה משגעת, שכן התחושה של הצפייה בסרט היא כאילו אתה ממש שם.
מבחינה עלילתית, הסרט זרם מאוד ולא היה קשה לעקוב אחרי ההתרחשות, הוא נע במהירות מבלי לבלבל את הצופים. לא היתה סצנה אחת שנראתה מיותרת, חסרת טעם או "תלושה" . לכל סצינה הייתה מטרה שתרמה לעלילה והצליחה לתפוס את תשומת לב הקהל. הבדיחות היו מצחיקות, האירועים התפתחו היטב, בסך הכל כתיבת התסריט היתה טובה.
מיילס מוראלס, הדמות הראשית, היא דמות שאפשר להתחבר אליה בקלות, להזדהות איתה ולאהוב בקלות. לדעתי, כאשר כותבים דמויות צעירות יותר, במיוחד בני נוער, הכותבים נוטים לסבך את הדמויות במאבקים הפנימיים שלהם עם שאלת זהות, מה שבסופו של דבר הופך את הדמות לבלתי מתפשרת ולא מושכת. אבל מיילס נשאר כפי שהוא, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, בלי ניסיון להשטיח את דמותו יתר על המידה. אני אהבתי שנרקמו היחסים בינו לבין גוון סטייסי וכיצד התפתחו הרגשות בצורה ראיליסטית. גוון סטייסי עצמה היתה דמות משנה שהייתי בהחלט שמחה להכיר לעומק משום שנראתה לי מעניינת בפני עצמה. מי יודע, אולי עוד נשמע עליה בסרט ההמשך? אתם עדיין קוראים או שכבר רצתם לקולנוע לצפות בסרט?