סכנות הסייבר בקונפליקט ואיך נמנע אותן

גלעד חנניה י'4

ביום שבת, 22 בתשרי ה' תשפ"ד (7 באוקטובר 2023), מחבלים של ארגון הטרור חמאס החלו לפלוש לישראל דרך הגבול שלה עם עזה, במבצע אשר לו הם קראו "שיטפון אל אקצה". כתגובה, ישראל הכריזה מלחמה על חמאס ופתחה במבצע התקפי אשר מכונה מבצע "חרבות ברזל". ומה קורה בזירת הסייבר? האם היא מסוכנת יותר?

הלחימה האקטיבית הגיעה גם גם למרחב הסייבר, עם האקרים משני הצדדים אשר מנסים אחד את השני. ישנן מספר סכנות באינטרנט מהן עלינו להישמר ויש מספר דברים שעלינו לדעת ולהזהר מהם:

החשובים ביותר מהם יש להישמר, וכיצד לעשות זאת:

הראשון מביניהם, התקפות סייבר: האקרים משני הצדדים מנסים לתקוף את הקבוצות זה של זה, בין היתר בהפרעה לאתרים כגון The Jerusalem Post. כבר מעל 100 אתרים בישראל נפגעו על ידי מתקפת DDoS ( משפחת תקיפות שנועדה להשבית מערכת מחשב על ידי יצירת עומס חריג על משאביה). מומחי אבטחת סייבר מזהירים שבעקבות הקונפליקט, כמות התקפות הסייבר עשויה לגדול. ולכן, עלינו להיזהר מדברים חשודים ברשת כגון אתרים לא מוכרים או חסרי סמל, ואין לפתוח קישורים שקיבלנו ממישהו שאיננו מכירים אישית או קבצים חשודים – בעלי סיומת לא מוכרת, גודל לא סביר, או שנשלחו על ידי אדם לא מוכר.

דבר נוסף ודומה לכך הינו התבייתות על שירותי חירום ומדיה: האקרים מישראל ומפלסטין התבייתו על שירותי חירום ומדיה זה של זה, בניסיון להגביל או להפיל אותם. העורך של The Jerusalem Post, אבי מאייר אמר באימייל ש"התוקפים הצליחו להפיל אותנו למשך תקופות זמן ממושכות במהלך הימים האחרונים. זוהי התקפה ישירה על חופש העיתונות" (תורגם מאנגלית). מטרת התוקפים במקרים הללו הינה כנראה למנוע ממסרים חשובים או גם סתמיים לעבור ולהגיע לנמענים. דבר זה עשוי להוות סכנה אם התוקפים יגיעו לגוף הפצת מסרים גדול, ולכן עלינו להכיר כמה גופי תקשורת והתעדכנות גדולים, למקרה שזה אשר עליו אנו מסתמכים ייפול.

בדומה לכך, ישנו סוג דומה של התקפות סייבר שהוא יותר ספציפי, והוא התקפות סייבר מתוגמלות: התקפות נגד חברות וארגונים (ומוצריהן) אשר נעשות נפוצות יותר בזמן משבר גיאופוליטי. ייתכן ויהיה מצב בו יפרצו לשירות שדרכו מתבצעים תשלומים, דבר אשר עשוי לגרום להדלפת מידע על אמצעי תשלום. בתקופה הקרובה עלינו להיזהר מלבצע תשלומים דרך האינטרנט ולהימנע מכך ככל הניתן. סביר להניח שהדבר לא יקרה, אך ייתכן והאקרים יוכלו להשיג גישה למידע העובר לחוץ לארץ, ולכן, בזמן הקרוב, עלינו להימנע ככל הניתן מהזמנת מוצרים מחוץ לארץ.

יש להיזהר ולשים לב בעודנו נתקלים בקמפיינים להפצת מידע שגוי: איום גדול על הדמוקרטיה ועל בריאות הציבור. הם עשויים לשמש להפצת מידע כוזב על חיסונים, בחירות, ומקרי חירום ציבוריים. כעת הפצת מידע כוזב עשויה להוות סיכון בכך שתעודד שנאה או רצח של אחד הצדדים, או בכך שיופצו הנחיות שגויות אשר עשויות לפגוע בנו. ייתכן ונבצע פעולה לא נכונה במצב מסוים משום שקיבלנו הוראה שגויה, ייתכן שנסמוך על דבר לא מהימן או אף זדוני משום שחשבנו שההוראה לעשות זאת הגיעה ממקור אמין, ולכן עלינו לסנן חלק רב מכל אשר אנו קוראים, להפעיל שיקול דעת, ולהטיל ספק במקור שממנו קיבלנו מידע. כך כל אשר אנו שומעים לא יוכל לפגוע בנו או בבטחוננו.

ולבסוף, טלגרם: רשת חברתית המשמשת להתכתבויות (כמו וואטסאפ), שבזכות האבטחה וההצפנה שלה, והכיסוי שהיא נותנת, הפכה לאמצעי תקשורת מרכזי של חמאס. ברשת זו מופצים כעת סרטונים רבים של כל אשר קורה בדרום. מופצים בה סרטונים של אנשים נחטפים ונרצחים, ומופצות בה חדשות נוראות שאין טעם לשמוע או חדשות כוזבות. אין שום טעם להשתמש ברשת זו. איננו צריכים לשמוע או לראות את כל הזוועות המתרחשות בדרום עכשיו, היות ואין דרך בה זה יועיל לנו, וזה למעשה מסוגל לעשות לנו רק רע, ולפגוע בבריאותנו המנטלית או במצב רוחנו, ואין טעם לשמוע חדשות שם בגלל הסיכוי שהן מזויפות. ישנם מקומות הרבה יותר אמינים ומיטיבם להתעדכן בהם, כמו אפליקציית חמ"ל (ניתנת להורדה בטלפון) או החדשות בארץ ומחוץ לה.

לסיכום, בתקופה עוינת שכזו ישנן סכנות פיזיות רבות, אך ישנן גם סכנות ברשת. התקפות סייבר רגילות ומתוגמלות, הפלת שירותי מדיה וחירום, תפוצות מידע שגוי, ואפליקציית טלגרם. מכל אלה עלינו להישמר בכך שלא נפתח קבצים או קישורים שנשלחו משולח לא מוכר אישית, להכיר כמה גופי תקשורת ואמצעי התעדכנות, להימנע מרכישת מוצרים באינטרנט, לא להשתמש בטלגרם, לסנן חלק רב מכל אשר אנו קוראים, להפעיל שיקול דעת, ולהטיל ספק במקור שממנו קיבלנו מידע. אם נעשה את כל הפעולות הללו, נקטין משמעותית את הסיכוי של פגיעת סייבר להשפיע עלינו ונהיה בטוחים יותר. אנא הישארו בטוחים!