ממשלות חירום והקבינט הבטחוני

במסגרת עיתון חודש אוקטובר העוסק במלחמת "חרבות ברזל" החלטתי לסקור את ממשלת החירום שהוקמה לא מכבר, הקבינט הביטחוני וה"מטבחון". בין היתר אשווה את ממשלת החירום של 2023 לממשלת החירום של 1967, ערב מלחמת ששת הימים.

מספר ימים לאחר התופת של יום שבת ה7.10.2023 הוקמה בישראל ממשלת חירום לאומית כשבני גנץ ובנימין נתניהו סיכמו על הצטרפותה של מפלגת "המחנה הממלכתי" לממשלה. לממשלה יצטרפו 5 שרים: בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא-ביטון והם יכהנו כשרים בלי תיק. מספר השרים הכולל של הממשלה יסתכם ב39 שרים, ובכך הממשלה שוברת שיא בהיסטוריה של ישראל כממשלה עם מספר השרים הגדול ביותר אי פעם. כמו כן סוכם שבני גנץ יהיה חבר בקבינט מלחמה מצומצם הידוע כ"מטבחון" לצד נתניהו ויואב גלנט. איזנקוט ממפלגתו של גנץ יהיה במעמד משקיף.

ישנם אלו המכנים את הממשלה הזו ממשלת אחדות לאומית, נוסף להיותה ממשלת חירום לאומית. אך יש אלו הסבורים שזו אינה ממשלת אחדות משום שהיא לא עונה על ההגדרה של ממשלה כזו, וכדי להבין מדוע יש להבין מה ההגדרה של ממשלת אחדות. ממשלת אחדות היא סוג מיוחד של ממשלה קואליציונית בעלת בסיס תמיכה רחב. קואליציה שכזו צריכה לכלול בתוכה לפחות את שתי המפלגות המרכזיות במערכת הפוליטית (כמעט תמיד מדובר בשתי המפלגות הגדולות ביותר אך לא בהכרח), המנוגדות אחת לשנייה פוליטית ונתפסות כל אחת כמפלגת שלטון. ישנן ממשלות אחדות הכוללות רוטציה בתפקיד ראש הממשלה ובתפקידי שרים אך רוב ממשלות האחדות שהוקמו, בישראל ובעולם לא כללו רוטציה.

ישנם שני גורמים מרכזיים אשר יובילו להיווצרותה של ממשלת אחדות לאומית, על פני הקמת ממשלה צרה והם: שעת חירום לאומית (לדוגמה מלחמה) או מבוי סתום פוליטי (לדוגמה אף אחת ממפלגות השלטון לא יכולה להרכיב ממשלה רק עם הגוש שלה או אם קיים הרכב קואליציוני שאינו מספק). ממשלת האחדות באה למלא תפקיד של סולידריות בין הקבוצות השונות בחברה ולתת לגיטימציה בלתי מעורערת לשלטון. בישראל הוקמו במהלך השנים מספר ממשלות אחדות, הראשונה שבהם הוקמה בשנת 1967 ערב מלחמת ששת הימים והיא ידועה כ"ממשלת הליכוד הלאומי". ממשלה זו הוקמה היות וראשי המפלגות הבינו שישראל הולכת להיות במצב של סכנה קיומית.

יש הרבה ללמוד מהשוואה בין ממשלת האחדות של 1967 לבין ממשלת החירום של 2023 היות והן הוקמו לשמן של מטרות די דומות, אך יש ביניהם מספר הבדלים.

ראשית, ממשלת החירום של 1967 נוצרה כאשר הצטרפו למפלגת השלטון מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בראשות לוי אשכול שתי מפלגות שנתפסו כיריבות לסיעת השלטון – גח"ל (גוש חרות ליברלים) שהייתה סיעת האופוזיציה הראשית ורפ"י (רשימת פועלי ישראל) אשר נציגה משה דיין מונה לתפקיד שר הביטחון. אם זאת הממשלה של 2023 היא אינה בדיוק ממשלת אחדות אלא רק ממשלת חירום היות ומפלגת האופוזיציה הראשית והגדולה ביותר "יש עתיד" לא הצטרפה וגם מפלגת "המחנה הממלכתי" תפרוש מהממשלה לאחר שתיגמר המלחמה והיו"ר בני גנץ אף הצהיר שאין מדובר בשותפות פוליטית אלא בשותפות גורל. זאת בניגוד לממשלת 1967 שנמשכה גם לאחר המלחמה עד שנת 1969 כאשר מפלגת גח"ל פרשה מהממשלה בגלל אי הסכמות.

שנית, בשנת 1967 עלה מספר שרי הממשלה מ18 ל21 שרים. לעומת זאת הממשלה הנוכחית עלתה מ34 שרים (שכשלעצמה מדובר בממשלה עם מספר השרים השני בגודלו בהיסטוריה של ישראל) ל39 שרים ובכך תוכתר כממשלה בעלת מספר השרים הגדול ביותר אי פעם.

טרם הצטרפותה של מפלגת "המחנה הממלכתי" הבהיר היו"ר בני גנץ שדרישתם המרכזית היא שיוקם קבינט מלחמה אשר יהיה בעל הסמכויות לניהול כלל המבצעים במלחמה הנוכחית. כמעט בכל מלחמה בעידן המודרני ואף בתקופות הקדומות נהוג היה להקים מועצה של בכירים או של גורמים מקצועיים אשר יוכלו לבחון את מהלך המלחמה ולהתוות מדיניות אשר לפיה הגורמים הרלוונטיים ינהלו את המלחמה. כמו כן נהוג בישראל הקמתו של "מטבחון", אשר הוא קבינט מלחמתי מצומצם מאוד בו יהיה רק האנשים המשפיעים והרלוונטיים ביותר. המושג "מטבחון" מתבסס על הקבינט המצומצם של גולדה מאיר שנהג להתכנס במטבחון אצלה בבית.

יש להבין מדוע הדרישה של בני גנץ להקים "מטבחון" מצומצם שיהיה מורכב ממנו, נתניהו וגלנט, ואייזנקוט כמשקיף היא חשובה, היות שכבר קיים קבינט מדיני-בטחוני אשר מכיל שרים רבים ותפקידו לנהל את מדיניות הממשלה בענייני ביטחון. ישנן כמה סיבות עיקריות לדרישתו של יו"ר "המחנה הממלכתי" בני גנץ.

ראשית, הקבינט המדיני-בטחוני הנוכחי כבר מכיל עשרה חברים וביחד עם חברי המחנה הממלכתי הוא יכיל כמות מסיבית של שרים שלא יוכלו לתפקד ביחד מכיוון שחברי הקבינט בעלי אידיאולוגיות שונות. כמו כן, למספר לא מבוטל של חברי הקבינט המדיני-בטחוני אין את ההכשרה לניהול מבצע צבאי, היות והם מונו לקבינט רק בגלל שיקולים קואליציוניים.

בנוסף, על סמך מסקנות ועדת אגרנט (מלחמת יום כיפור) וועדת וינוגרד (מלחמת לבנון), פורום המלחמה רצוי שיהיה מצומצם ביותר ויורכב משרים בעלי ניסיון צבאי ובטחוני, אשר ינהלו את מהלך המלחמה ביעילות מקצועיות, והכי חשוב בסודיות מוחלטת. יתר על כן, ועדת אגרנט הבהירה שכאשר מוקם קבינט מלחמה מצומצם, שרים אשר אינם נמצאים בו כדוגמת שרי האוצר או הבריאות יוכלו להקדיש זמן רב יותר לתפקיד משרדם אשר תפקוד תקין של משרדים אלה הוא כמובן קריטי למאמץ המלחמתי.

לסיכום, הקמתם של ממשלת החירום הלאומית וקבינט "המטבחון" המצומצם היו נחוצים על מנת לקבל את גיבוי העם למערכה וכמו כן קריטיים לניהול תקין של המלחמה. אומנם הממשלה אינה ממשלת אחדות על פי ההגדרה, אך כולנו מלאי תקווה להצלחתה.