סיפור גבורה עידו סעד

כבר שנים שהארגונים הפלסטינים מנסים לפגוע בישראל. יום שבת, ה-7 באוקטובר 2023 - ייזכר בהיסטוריה הישראלית לחרפה נצחית. מתחילת הלחימה, נרצחו ונפלו יותר מ-1,300 חיילים ואזרחים ומספר הפצועים עלה ל- 4,200 (נתונים מ-18.10). לאור הזוועות שהחמאס הצליחו לבצע נכתבו להם עשרות ואף מאות סיפורי גבורה, אם מדובר בלוחמים, שוטרים ואפילו אזרחים אמיצים שפעלו בנחישות. היום אספר לכם איך יום שבת, ה-7 באוקטובר היה בשביל עידו סעד, אך קודם אספר קצת עליו.

עידו סעד גדל ביישוב יתד הנמצא בדרום. הוא התגייס לצה"ל בשנת 2001 והחל את שיבוצו בחטיבת הנחל. לאחר מכן מונה לסגן מפקד גדוד והשתתף במבצע 'שובו האחים' ומבצע 'צוק איתן' (2014), במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא החליף המון תפקידים. עידו הודח מאחד מתפקידיו בעקבות פיגוע שהתרחש בגבול מצרים ביוני 2023, ומאז עד היום הוא קצין אג"ם מפקדת העומק.

עידו סעד יצא מביתו במושב יתד שבאשכול בשבת בבוקר לרכיבת אופניים שגרתית ומצא את עצמו באירוע שאף אחד לא יכול לדמיין שיקרה. הוא לא היסס, הצטרף ללחימה וחילץ פצועים תחת אש לא פוסקת.

כך אמר עידו: "העמסתי את האופניים על הרכב ויצאתי לכיוון גברעם, בדרך אני רואה את כיפת ברזל בפעולה ואני מבין שיש ירי בכל המרחב ומתקשר מיד לאשתי שתיכנס לממ"ד. בזמן הזה מתחילה הפשיטה של המחבלים. בצומת שדרות אני נכנס לתדלק ואני רואה טנדר שחולף מולי מהצד הנגדי, עם מחבלים עליו. היה להם מקלע שמחובר לרכב והם צעקו 'אללה וואכבר'.

"בצומת אני רואה רכב פגוע. עוצר לידו ורואה שהנהג מת. אני ממשיך חזרה וחוטף אש, במזל לא פגעו בי. באזור מפלסים, מחבלים סימנו לי להתקרב אליהם, אני מבין שהם מחבלים ושאני בלי נשק ובלי ציוד, מסתובב חזרה ופוגש חמישה חיילים על אזרחי שהיו במסיבה. הם בהלם מוחלט ואחד מהם פצוע. לקחתי אותם איתי ונכנסנו לשדה ליד. האש מתגברת, ואני מוביל אותם לעומק השטח כשכדורים שורקים סביבנו. בזמן הזה אני מנסה להשיג את כל החברים שלי מהצבא ואני עוד לא יודע שהמוצבים נכבשו ושיש בלגן. אחרי שלוש שעות תפסתי את סמג"ד 32 לשעבר. שלחתי לו ניווט, הוא הגיע אליי עם הרכב. סחבתי את הפצוע על הגב וחילצנו את כל החבר'ה ברכב".

אחרי החילוץ סעד הצטרף לשוטרים שהיו באזור, השוטרים נתנו לו מכנסי שוטרים וחולצה שחורה כדי שלפחות יזוהה כאיש ביטחון ושלא ייהרג מאש כוחותינו. הוא המשיך ואמר: "במקביל אני פוגש את מח"ט 35, עמי ביטון, ואני מתחנן שייתן לי את האקדח שלו. אני מגיע לציר חזרה ומפנה פצועים. ראיתי בדרך שני מחבלים פצועים, ולידם טנדר מלא בציוד לחימה. לקחתי רימונים וציוד נוסף ושמתי אצלי ברכב. משם המשכתי וראיתי סוואנה נטושה, היה שם m16 מפורק ולקחתי גם אותו".

סעד לקח נשק שראה בדרך, הוא הצטרף לכוח מגלן שניהל קרב מול מחבלים והצליח לחסל את אחד המחבלים . כך אמר: "היה שם קצין שלצערי נהרג מחטיבת הנח"ל, לקחתי את ציוד הלחימה שלו וסט וקסדה, ומשם המשכתי בלחימה עד הלילה. בנתיב העשרה נתקלנו בשישה מחבלים ופגענו בהם. תוך כדי חילצנו ישראלי עם כדור בגב והמשכנו לפנות פצועים מיד מרדכי ומכפר עזה. בשעות הלילה ניתקתי מגע וחזרתי לתפקיד שלי".

סעד תיאר איך היה היום בשבילו: "המראות ליד המסיבה היו קשים מאוד. שמעתי חברת כיתה שלי, שוטרת שהתקשרה אליי ואמרה 'תבוא להציל אותי', יורה את הכדורים האחרונים שלה באקדח וצועקת 'הם עלינו' וזהו. אנשים פשוט נפלו תוך כדי שיחות. אלו רגעים קשים מאוד. אני 22 שנה בצה"ל, נהרגו לי חיילים, הייתי באירועים קשים, שום דבר לא דומה לזה. אבל אנחנו נצא מזה וננצח".

בתוך סיפורי הגבורה הרבים, ממשיכות להיחשף עוד ועוד עדויות על סיפורי הגבורה ועל הטבח שהתרחש, הסיפורים והעדויות יזעזעו את המדינה לשנים רבות ויקח לנו זמן רב להשתקם אם בכלל. אמנם המחלוקות והשסע שיש בנינו כעם, אם זה שמאל וימין, מי אוהב את ביבי ומי לא, הגיע הזמן להתאחד ולסמוך על מנהיגי העם בזמנים אלו, כמו שעידו סעד אמר: "אנחנו ננצח, עם ישראל יש רק אחד!".