שושן סטרול- כיתה יא' 4
אני סיימתי את כיתה יא'
אני סיימתי את כיתה יא'
אני סיימתי את כיתה יא'
אני סיימתי את כיתה יא'
גם אם אמשיך להגיד את זה לעצמי עוד 1000 פעמים אני עדיין לא אקלוט שעברתי את השנה הכי קשה בחיי.
זה הרגיש כמו מן טירוף כזה שאני נמצאת בו שממשיך וממשיך. אני חושבת שרוב הזמן פשוט פעלתי בלי לחשוב על זה או להיות מודעת..
זה ישמע מוזר אבל נראה לי שכולם בשכבה שלי נכנסו למצב הישרדותי שבו כל אחד הבין את מצבו, ראה את כמות המטלות שיש לו וכדי לא לאכזב את עצמו פשוט עבד.
אני חייבת להודות שרוב הזמן עבדתי מאוד מאוד קשה מבלי באמת לדעת מה מטרת העל שלי... אני לא חושבת שהייתה לי אחת כזו. היה לי ברור שיש איזושהי מטרה בסופו של דבר.. אולי לקבל תעודת בגרות שתעשה או גאה אבל אני בכלל לא חשבתי על זה, לא ראיתי את הסוף בשום שלב ולא הבנתי שהכל הולך להסתיים בשלב כלשהו עד לרגע זה בעצם... אז בטוח לא חשבתי על התעודה.
נראה לי שפשוט היה לי ברור שכשאגיע לכיתה יא' אהיה חייבת להשקיע אבל זה התחיל בתחילת שנה כאמירה ולאט לאט אני אשכרה נתתי את כל כולי, את חיי, את עצמי, בשעות לא שעות ובדרכים לא דרכים כדי להצליח.
פתאום איכשהו כל המשימות האלו הפכו לחשובות בשבילי באמת.
כלומר, כשהתחילו המתכונות והבגרויות ולמידה הזו הפסיקה להיות למידה עבור מורה מסוים כי הוא דורש מאיתנו משהו אלא הלמידה הזו היא בשבילי, בשביל ההצלחה שלי, בשביל שאוכל להתקבל בעתיד למקצוע ראוי.
פתאום כל 95 לא היה מספיק בשבילי, התעקשתי וניסיתי לשפר.
נהייתי תחרותית כמו שלא הייתי בחיים וגם לא רציתי להיות.
כנראה פשוט לא היה לי משהו שהיה לי מספיק חשוב להילחם עבורו.
זה טירוף לדעתי עד כמה התהליך היה משמעותי ועוד יקח לי זמן לעכל שאני יכולה להפסיק להיות במתח כל הזמן.
תקופה ארוכה, קשה, משמעותית, מלמדת וחווייתית עומדת להסתיים וברגע שזה יקרה אני אהיה מבולבלת.
כל האורח חיים שלי הולך להשתנות.
במשך חודשיים לא יהיו לי דד ליינים צפופים, לא תהיה לי מסגרת לחוצה, לא אצטרך לסחוב ספרים, מחברות ודפים שהיו כל כך חשובים ויקרים לי אפילו יותר מהטלפון שלי.
לא יהיו יותר בשורות שגורמות לי לרגשות קיצוניים כל הזמן, יהיה לי פתאום זמן לעצמי ,אולי אפילו תחושת המשמעות שלי תרד ואולי יהיה לי משעמם לפעמים!!!! זה כבר משהו שאני לא יכולה לדמיין עדיין..
ברור שאני לא הולכת לבזבז את הזמן שלי כל החופש בים.. כי כמו שההורים שלי אומרים לי כל שנה, הגעתי לשלב שמרגע זה לא יהיה לי זמן לעצור (אני מקווה שזו סתם קלישאה למרות שגם כיתה יא' היא קלישאה שהתממשה והפכה למציאות שלי..)
התכנון בגדול הוא לעשות פסיכומטרי בקיץ, להתנסות בבחינה הכי קשה מכולם לפי דבריהם של אנשים רבים מאוד אבל אני משתדלת לא להקשיב להם כדי להגיע לניסיון הזה ללא דעות קדומות שיפריעו לי להתקדם.
אחרי השנה המפרכת הזו אני הבנתי באמת אבל באמת!! שקשה זה לא לא אפשרי!
מעכשיו מלא דברים יהיו לי קשים אבל אני אעבור אותם וכשאעשה אותם הם כבר לא יראו לי כל כך קשים.
בנוסף אשמח כבר להוציא רישיון!! אני כבר ממש לקראת הסוף וזה יהיה חלום שיהיה לי רכב משלי.
אעשה גם בגרויות חוזרות כדי לנסות לקבל בהם 100.
אשתדל להתחיל ללמוד את החומר של שנה הבאה.
אטוס לחו"ל ואשתדל לנצל כל רגע פנוי שיש לי בהנאות וחוויות.
אני מאחלת המון בהצלחה לתלמידי כיתה י' שעולים שנה הבאה לכיתה יא'!
תבואו אופטימיים ומוכנים לעבוד קשה- זה ממש ישתלם לכם להשקיע במחצית א' כדי לשפר ציוני הגשה במחצית ב'!!! אל תזלזלו בזה.
חופש נעים!
Comments