סגר בחגים: בעד ונגד

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל והמספר הרב של בדיקות קורונה חיוביות עלתה השאלה האם סגר שני בזמן החגים הוא הכרחי או לא- הילה מעברי

בתחילת חודש ספטמבר הודיעה הממשלה על סגר בערב ראש השנה וימים אחדים לפני ערב יום כיפור הודיעה שוב על החמרת ההנחיות והידוק הסגר דבר שעורר הדים רבים בחברה הישראלית בעד ונגד ההחלטה.

ההגבלות שהוצגו יכללו ככל הנראה עוצר בכל הארץ בערבי החגים ובחגים עצמם, ועד סגר קבוע למשך כל תקופת החגים. מצד אחד, ישנן הרבה חששות מהתפשטות הנגיף והחמרתו - מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי: "זו תקופה קשה, התחלואה עולה ואני ומוטרד כאזרח ישראלי. אנחנו רואים התקהלויות ענק וחשש מתפילות במקומות שביקשנו לצמצם - אני קורא לכולנו להתעשת".

אחת החששות העיקריות להדבקה בתקופת החגים היא ההתקהלויות בבתי הכנסת וארוחות החג. במהלך דיון בממשלה אמר רוני גמזו, ממונה על המאבק בנגיף הקורונה, כי הוא תומך בסגירת בתי הכנסת באופן מלא גם ביום כיפור כדי למנוע הדבקה, תומך ברעיון הטלת סגר בחגים ושוקל ברצינות את האפשרות לעוצר חלקי על האזרחים, מה שימנע ארוחות המוניות והתקהלויות. הוא מוסיף ואומר: "אנחנו עם 15% חולים מאומתים ואנחנו חייבים לרדת מתחת ל-10%, ל-7% בערך. אני מניח שלא נצא מהסגר מיד אחרי שמחת תורה, אבל נדון אם ניתן להגדיל את היקף ההתקהלות במספר מקומות". כמו כן,אמר לוי: "להערכתי הלימודים לא יתחדשו במלואם לאחר סוכות, ואני מניח שגם לאחר שמחת תורה לא נחזור לשגרה כפי שהיינו לפני כן".

אחרים טוענים שמצב הקורונה בישראל הוא אל חזור כמעט ולכן הריחוק החברתי הוא חובה על מנת לא להגיע למצב בלתי הפיך בעוד מספר שבועות. 1 מתוך 40 ישראלים נדבק בקורונה – על פי הנתון הזה רבים טוענים שאסור לדחות את הסגר ויש להחמיר את ההגבלות שלו במיוחד בתקופת החגים שבה יופסדו כמה שפחות ימי עבודה.

לעומת החששות ועליית התחלואה ישנם גם מתנגדים לסגר בחגים. משרד האוצר הביע התנגדות להטלת סגר כללי במדינה בשל נגיף הקורונה. במכתב ששלחה מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל לממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, היא הסבירה שהעלות הכלכלית לסגר כללי גבוהה מדי, והאתגר למשק יהיה גדול מדי עם החמרות הסגר. במשרד האוצר חוששים שצעד כמו סגר כללי עלול לגרום למאות אלפי עובדים בארץ להיכנס למעגל האבטלה, וטוענים שיש סיכונים שסגר מלא יגרום להפסדים של 5-6 מיליארד שקלים בשבוע בשגרה והפסדים של 3-4 מיליארד שקלים בשבוע של חגים. יתר על כן, במשרד האוצר משערים שסגר שיארך כארבעה שבועות יעלה 24 מיליארד שקלים בשגרה, ו 14-18 מיליארד שקלים בתקופת החגים ושבוע שגרה.

רבים אחרים מתנגדים לסגר בטענה שיש להסתמך על כך שמספר החולים קשה יציב ושבתי החולים במערכת הבריאות עדיין יכולים לעמוד בעומס ושהפגיעה הכלכלית בעקבות הסגר חמורה מדי.

השרים ישראל כץ, יזהר שי, אורית פרקש-הכהן, עמיר פרץ ואיציק שמולי הצביעו נגד החלטת הממשלה להדק את המגבלות .לפי כץ, "ניתן לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות". לטענתם אפשר לפעול במתכונת של 50% פעילות במגזר הפרטי.

לסיום, אחר ההתלבטויות והדעות השונות, הוחלט בשבוע שעבר להיכנס לסגר מלא בתקופת החגים החל מה25 בספטמבר שצפוי להימשך כחודש כאשר תתקיים 20%-30% פעילות במגזר הפרטי.

*יש לציין שמדובר על החלטה זמנית, אשר יכולה להשתנות בכל רגע נתון תלוי במצב התחלואה.