אחד הדברים הכי מעניינים שיכולים לקרות במוזיקה – שילוב של שני סגנונות שונים לגמרי, שלא פוגשים אחד את השני, בדרך כלל מתקופות שונות, לכדי יצירת צליל חדש שמגרה את האוזן ומשאיר טעם של עוד.
שילוב אחד יוצא דופן במיוחד הוא מוזיקת רוק ומוזיקה קלאסית, או בשמו הרשמי רוק מתקדם.
אז איך זה בכלל התחיל – ואיזו מוזיקה חדשה זה יצר? – שירז אביסדיד
קודם כל, נסקור את שני הסגנונות השונים. מוזיקה קלאסית היא מוזיקה אמנותית המושמעת באולמות הקונצרטים וכוללת בעיקר את המסורת של המוזיקה המערבית מימי הביניים ועד ימינו. היא נחשבת למוזיקה השייכת למעמד הגבוה ולבורגנות, ולמרות שההגדרה מקורה במאה השמונה עשרה, הקונוטציה הדבוקה למוזיקה קלאסית של "מעמד גבוה" נשמרה עד ימינו. המוזיקה מתייחדת בארגון המורכב שלה, בתחכומה ובעושר ההרמוני והמלודי שבה. היא פונה לדמיון של המאזין, ומבקשת ממנו להיות בעל ראש פתוח ותשומת לב רבה. כמה מהמלחינים הגדולים והמפורסמים ביותר הם מוצרט, בטהובן, באך, הנדל ויוואלדי ועוד רבים מעולים אחרים. המוזיקה הקלאסית נבדלת משאר הסגנונות בגלל שיטת התיווי (כלומר כתיבת המוזיקה בעזרת תווים) שהחלה להתפתח מסביבות המאה ה-16. בשיטת התיווי אין מקום לאלתור במהלך ביצוע המוזיקה, מכיוון שכל ההוראות השונות לגבי אופן הנגינה כתובות על הדף. בשיטה זו מנגנים את היצירה כפי שהמלחין רוצה שהיא תישמע, שלא כמו בסגנונות אחרים, כמו בלוז או ג'אז, בהם יש מקום רב לאלתור מצד מבצע המוזיקה.
על צידו השני של הקוטב – מוזיקת רוק. החלה להתפתח בזמן שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, והיא כוללת מגוון סגנונות. שנות החמישים והשישים של המאה העשרים הולידו את הרוק, הן נודעו כימי "תרבות הרוקנרול". הרוק מורכב מסגנון הבלוז האפרו-אמריקאי הקצבי, ומוזיקת הקאנטרי העממית. בראשית דרכו ייצג הרוק מחאה של הצעירים על הדור של הוריהם, ביטא מחאה פוליטית ומיניות מוחצנת. משנות התשעים ואילך, הרוק החל להתפצל לכיוונים רבים, והושפע מסגנונות כמו מוזיקה קלאסית, פופ, היפ-הופ ואפילו ראפ. כל להקה שמשתמשת בגיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית – "שילוש הכלים המקודש" – יכולה להיקרא להקת רוק. בגלל ההשפעות הרבות שיש לסגנונות שונים על הרוק אפשר למצוא רוק שקט ורוק רועש, רוק שמח ורוק עצוב, מנגינות רוק קלילות ופשוטות לעומת מנגינות כבדות, רוק מהיר ורוק איטי.
רוק מתקדם, כמו שאמרנו בהתחלה, הוא שילוב של שני הסגנונות המנוגדים מאוד אחד לשני – מוזיקת רוק ומוזיקה קלאסית. הסגנון האחד, נחשב למוזיקת ההמונים, המוזיקה ה"פשוטה" יותר, בעוד הסגנון השני "מסתכל מלמעלה" בעין שיפוטית בעודו יושב במעמד הגבוה. רוק מתקדם החל להתפתח באנגליה ומאוחר יותר התפשט לכל אירופה וגם לארצות הברית. השילוב המעניין הזה בין שני הסגנונות נוצר מתוך שאיפה ליצור רוק מורכב ומעניין יותר. עד המחצית השנייה של המאה העשרים, רוק היה בעיקר מוזיקת ריקודים, רוק "מסחרי". בשנות השבעים, השימוש בסמים השפיע מאוד על הרוק, ואמנים החלו לשאוב את השפעתם מסגנונות מגוונים יותר (מוזיקה קלאסית...). עקרונו של הרוק המתקדם היה: רוק יכול להיות אמנות ברמה גבוהה שלאו דווקא משמשת כלי למטרות הרקדה. אמנים רבים שיצרו רוק מתקדם אף היו בעלי הכשרה במוזיקה קלאסית "מהבית". זו הסיבה לכך שהרוק והמוזיקה הקלאסית נפגשו.
אחת הלהקות בה ניכרת השפעה מובהקת של רוק מתקדם היא הלהקה הבריטית "muse". לכל חובבי הרוק או הרוק הכבד, השם כנראה נשמע מוכר. כאמור, מיוז היא להקת רוק, אשר שואבת את השפעתה ממגוון סגנונות כמו מוזיקה אלקטרונית, רוק כבד, מוזיקה קלאסית ואופרה רוק. ניתן לשמוע כי בשיריהם משולבים כלים כמו עוגב, מלוטרון (מקלדת הדוגמת צלילים שונים) וערכת תופים מורחבת. בנוסף, ישנה שירה בקול גבוה ונגינת פסנתר המושפעת ממלחיני התקופה הרומנטית, כמו רחמנינוב וצ'ייקובסקי. לעיתים, משולבים בשירים יצירות ממש של מלחיני מוזיקה קלאסית.
כמה שירים (רוק מתקדם, או מושפעים ממוזיקה קלאסית) למעוניינים:
United States of Eurasia (+Collateral Damage) – muse Space Dementia – muse Butterflies and Hurricanes – muse Plug in Baby – muse
All by myself - Eric Carmen
A Whiter Shade of Pale - Procol Harum
כשמחפשים מידע על רוק מתקדם, ניתן להבחין באופן די ברור כי מוזיקה קלאסית אינה ההשפעה היחידה עליו. אך בסופו של דבר, זהו הז'אנר היחיד שהושפע באופן מובהק כל כך ממוזיקה קלאסית. לכן, ניתן להגדיר באופן פשוט את הרוק המתקדם כרוק בשילוב מוזיקה קלאסית. כשמקשיבים לשירים בסגנון, מבחינים דרכם בייחודיות של המוזיקה הקלאסית כשהיא משולבת עם סגנון כה מנוגד לה כמו רוק.
