איך המוזיקה מעודדת אותנו

השנה החדשה תמיד מביאה איתה תקוות וחלומות. ה-1 בינואר בשבילי הוא יום שממנו מסתכלים אל קו האופק ומדמיינים עתיד ורוד. המצב שאנחנו נמצאים בו דווקא מעודד אותי להיות בעלת תקווה גדולה עוד יותר לגבי העתיד. אחד הדברים המשמעותיים שהחזיקו אותי בשנה האחרונה וגורמים לי להיות בעלת תקווה לגבי העתיד – מוזיקה. לכן רציתי לגלות – איך המוזיקה מעודדת אותנו ומשפיעה על הרגשות שלנו?- שירז אביסדיד י"ב 3

כמובן, סוגי מוזיקה שונים גורמים להשפעות שונות, ולכל אחד ההעדפות האישיות שלו. אדם שאוהב מוזיקת רוק כבד יושפע ממנה באופן חיובי, בעוד שאצל אדם אחר היא יכולה לגרום לחרדה. מחקרים רבים הוכיחו כי שמיעת מוזיקה שמחה לפרק זמן מסוים משפרת את מצב הרוח באופן משמעותי. כמו כן, מוזיקה יכולה לגרום לנו להיזכר בזיכרונות ייחודיים עצם שמיעה של שיר מסוים. אותו שיר יכול להחזיר אותנו לרגעים מסוימים ואף לעורר את ההרגשה שהרגשנו בזמנו, ואפילו לזכור ריח ואת התחושה שחשנו.

מאז ומתמיד מוזיקה שימשה כדי להביע רגשות ולייצר אמפתיה והזדהות. העובדה שמוזיקה יכולה להשפיע על הרגש של בני האדם נהייתה שימושית בתחומים רבים. למשל, מלחינים לסרטי קולנוע מומחים בהתאמת המוזיקה לרגש אותו הם רוצים להעביר. בזמן שאנחנו צופים בסרט או בסדרה, אנחנו יכולים להרגיש את פעימות הלב המאיצות שלנו בעת שאנחנו מרותקים לסצנה המותחת ומוזיקת הרקע מנגנת. מוזיקה יכולה לשמש כמין "כדור הרגעה" – לפני מבחן מלחיץ, לפני אירוע משמעותי, וגם בלי קשר לאירוע או למקום – מוזיקה יכולה לשנות לנו את מצב הרוח השלילי שאנחנו נמצאים בו ולהרגיע אותנו. שימוש משמעותי במוזיקה נעשה במלחמת העולם השנייה במטרה לעזור לחיילים המשוחררים להתמודד עם הלם קרב, להילחם בסיוטי הלילה ונדודי שינה ולהרגיע חרדה.

למוזיקה השפעה גם על בריאותינו. שמיעת מוזיקה גורמת להרחבה של כלי הדם, בדיוק כמו שקורה בזמן פעילות אירובית, ומשפרת את בריאות הלב. מוזיקה יכולה למנוע עלייה בלחץ הדם ולהוריד את רמות הקורטיזול (הסמנים הביולוגיים של לחץ). רופאים משתמשים לעיתים קרובות במוזיקה ככלי לעורר את הזיכרון. חולים עם אובדן זיכרון יכולים לפעמים לזכור מילים לשירים ספציפיים. הקליניקה הראשונה לתרפיה במוזיקה נוסדה בשנת 1950 וכיום קליניקות של תרפיה במוזיקה נפוצות בכל העולם. הן מוכיחות כי מוסיקה יכולה להוות חלק חיוני בבריאות וברווחה המנטאלית של האדם.

כבר שנים שמנסים להתחקות אחר ההשפעות של המוזיקה על המוח שלנו. שמיעת מוזיקה גורמת להפרשה מוגברת של הורמון הנקרא דופמין במוח, שאחראי על חלק ממנגנון העונג והמוטיבציה אצלנו. בנוסף, האזנה למוסיקה משחררת אנדורפינים במוח, האנדורפינים מעניקים לנו תחושה מוגברת של התרגשות ותחושת אופוריה. אנדורפינים מרגיעים חרדה, עוזרים להקל על כאב, ולייצב את המערכת החיסונית. עם רמות גבוהות של אנדורפין, יש לנו פחות השפעות שליליות של לחץ.

עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע במאה ה-20, התגלה כי שמיעת מוזיקה לא מפעילה רק את קליפת השמע במוח, שאחראית על עיבוד צלילים, אלא מעוררת איזורים רבים אחרים בכל חלקי המוח. בין היתר, מוזיקה מפעילה את הקליפה המוטורית האחראית על תנועות כמו ריקוד, מחיאת כף או רקיעה ברגליים, גרעין האקומבנס והאמיגדלה שאחראים לתגובות הרגשיות שלנו לאחר שמיעת מוזיקה, ההיפוקמפוס שמאחסן את הזיכרונות ממוזיקה ומחוויות מוזיקליות וקליפת המוח הקדם מצחית, האחראית על יצירתן של ציפיות.

בימים שאנחנו נמצאים בהם, רמות הלחץ שלנו עולות ורובנו נמצאים בחרדה מתמדת לגבי העתיד. בעיקר בתקופה כזו, מוזיקה היא דבר שיכול לספק נחמה – אפילו אם היא רגעית. לא זו אף זו – השגרה שאנחנו נמצאים בה יצרה לנו זמן פנוי יותר כך שאנחנו יכולים להקשיב למוזיקה לעיתים קרובות יותר. לאנשים רבים נוצרה הזדמנות לחזור לתחביבים ישנים, כמו לנגן בגיטרה או בפסנתר. ההתמסרות לתחביב הישן מביאה עמה תחושת נוסטלגיה נעימה – ואף תקווה אל העתיד.