לאחרונה כולנו שמענו על הסכסוכים סביב נחל האסי בחדשות, בעיתונים וברשתות החברתיות. אפילו אני יכול להעיד באופן אישי שניסיתי בחודש אוגוסט להכנס לקיבוץ ניר דוד בשביל להתרחץ בנחל האסי וכשהייתי שם ראיתי את ההפגנות. מכאן נשאלת השאלה איך מנחל כל כך קטן יכול לצאת סכסוך כזה גדול? כדי להבין את הבעיה יש לחזור אל השורשים שלה. – מקס בושושה
אז בעצם נחל האסי הוא נחל הנובע מהמעיינות בעמק המעיינות ומימיו בצבע כחול תכלת מה שנותן יופי לא יאומן לנחל. רובו ככולו של הנחל נמצא בתוך שטח קיבוץ ניר דוד. כאן אנו נכנסים לבעיה, חוק המים בישראל קובע כי "מקורות המים של מדינת ישראל – נחלים, אגמים, שלוליות, אקוויפרים, מי-שופכין וכדומה - הנם רכוש הציבור. כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם" אך למרות החוק הזה קיבוץ ניר דוד מונע מהציבור הישראלי הרחב להגיע אל הנחל כדי לשמור על השקט והפרטיות של תושבי הקיבוץ. על מנת לעקוף את חוק המים בישראל תושבי הקיבוץ מאפשרים לשוהין בצימרים והמלונות של הקיבוץ להנות מהנחל כך לכאורה הנחל פתוח לקהל הרחב. בשנים האחרונות בשל הפופולריות של הנחל הקיבוץ העלה את מחירי המלון למחירים מגוכחים שמגיעים ל3000 שקלים ללילה.
ברקע כל זה החלו לאחרונה תושבי בית שאן הפגין ולדרוש את זכותם להכנס לנחל לפי חוק. ברקע הקורונה השנה אזרחי ישראל יכלו לנפוש בארץ וכשגילו על נחל האסי הסכסוך הפך מסכסוך איזורי לסכסוך בין כל אזרחי ישראל לקיבוץ ניר דוד. לאחרונה הגענו לשיא הסכסוך שבו המדינה תבעה את הקיבוץ בסך של 36 מליון שקלים והכריחה את הקיבוץ לפתוח את שעריו לציבור הרחב.
אז נכון כרגע הנחל פתוח לציבור רק ל500 מטרים ממנו אבל בינתים אפשר לומר שצד אחד ניצח בסכסוך הזה. ברקע הדרישות של המדינה אנו שואלים את עצמינו שאלה נוספת: האם הפתיחה של נחל האסי לציבור הרחב אינה דרישה שפוגעת בחברי הקיבוץ?
אחרי שראינו אז הצד של הציבור הרחב שביקש לממש את זכותו להתרחץ במי הנחל, ניתן לבחון את הצד של תושבי הקיבוץ. תתארו לכם סיטואציה בה פתאום רחוב הבית שלכם הופך בבת אחת לשמורת טבע שבה כל יום אלפי ישראלים ותיירים מבלים כל יום, האם הייתם תומכים בצעד הזה? אם תוסיפו את הרעשים הלכלוך שעושה ההמון הישראלי מאוד קל להפוך את פינת גן העדן שיש היום בקיבוץ ניר דוד למקום מלוכלך רועש ומפוצץ אנשים. אי אפשר גם שלא לציין את ה"עמך" הישראלי שאנו רואים בכל שמורות הטבע בישראל, שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהב ישראלים אבל אנחנו עם רועש ומלכלך לפעמים.
לסיכום, בקרב על נחל האסי יש שני צדדים ולכל צד יש את הסיבות והטענות שלו אבל מה שברור זה שאי אפשר להסתפק בהכרעה חד צדדית של הסכסוך, כמו שנשעה עכשיו, מבלי לפגוע באחד הצדדים.
לכן לסיום אציע פתרון לסכסוך. הפתרון שאני מציע הוא לתת לכולם גישה לנחל אך תחת כמה מגבלות. קודם כל כדי למנוע צפיפות יש לגבות דמי כניסה לנחל ולעשות מגבלה לכמות השוהים במקום באותו הזמן. כדי לפתור את בעיית הלכלוך יש להשתמש בדמי הכניסה למקום כדי למנות פקחים ומנקים שידאגו לניקיון המקום. וכדי לפתור את הבעיה האחרונה, בעיית הרעש יש לפתוח את הנחל לא לפני השעה 10:00 ולסגור את הכניסה לנחל בין 14:00-16:00 וב20:00, כך תושבי הקיבוץ יוכלו להינות משקט ושלווה בלילה ובאחר הצהריים.