בפרפרזה למשפט המפורסם מהמחזה של שייקספיר, אנחנו נמצאים כמעט שנה במגפה ששינתה את חיינו מקצה לקצה, ועדיין נראה כאילו אנו מצויים בלופ אינסופי שלצערנו לא מראה סימני סיום. בין סגר לסגר העולם מתחבט בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר להילחם בנגיף הקורונה, אז נשאלת השאלה האם אחרי שנה של מגפה, העולם הצליח לפצח את הדרך היעילה ביותר להתמודדות איתה? מתי כבר נוכל להוריד את המסכות ולחזור לימי שגרה מיוחלים? יצאתי לבדוק את הדרכים של מדינות העולם להתמודד עם הנגיף ומי מהן התבררו כיעילות ביותר בהתמודדות עם הנגיף. - רונה
יצאתי לבחון שתי גישות שונות של מדינות להתמודדות עם הנגיף, כאשר כל אחת מהן בטוחה בצדקתה. אחת, דוגלת במדיניות הסגרים והשנייה, בחיים לצד הנגיף או במילים פחות מכובסות- חיסוניות עדר.
במדינת ישראל למשל- בתחילת התפשטות המגפה המסתורית בסין, ישראל פעלה במהירות, סגרה את השמיים ונקטה במספר פעולות למניעת התפשטות הנגיף ובהן בידוד החוזרים מחו"ל ולאחר מכן הטילה מספר סגרים על התושבים, בהתאם למצב התחלואה בארץ. הסגר היה בלתי נמנע, לא היה לנו שום מידע על הנגיף המסתורי, הייתה תמימות דעים מוחלטת בציבור ובקהילה הרפואית. מאז אותו סגר ראשון, כבר הספקנו להיכנס לשני סגרים נוספים, אך בשונה מתחילת המגפה כיום אנו מנוסים יותר ויודעים יותר על הנגיף. כפי שנוכחנו לדעת, הסגרים לא מעלימים את הנגיף, אלא מורידים את התחלואה ומפחיתים במקצת את העומס על צוותי הרפואה ובתי החולים. אך מה שבטוח הוא שהסגרים אחראים למספר לא נתפס של שני מיליון עניים במדינת ישראל ולמספר בלתי נתפס של מובטלים חדשים, של אנשים שאיבדו את פרנסתם ואת העסקים שהקימו ופיתחו בשמך שנים ארוכות.
כמו כן, מערכת חינוך מושבתת כמעט שנה שלמה והפעילות בזום על פי רוב פוגעת בהבנה המיטבית של חומרי הלימוד ולכן נפערים פערים לימודיים משמעותיים כך למשל בתי ספר רבים מדווחים שתלמידי כיתה א מתקשים ללמוד את האותיות בגלל שהלמידה איננה סדירה. אז שוב, וודאי שהחיים הם לא שחור ולבן, צריך להסתכל על מכלול הנתונים ולפעול בשיקול דעת.
אולי אנחנו מורידים את היד על השאלטר מהר מידי וגוזרים גזר דין מוות על עשרות אלפי בעלי עסקים או אולי בכלל נוקטים יד קלה מידי מול המגפה המשתוללת והווריאנט הבריטי שמשנה את כללי המשחק. את התשובה לכך וודאי לא נדע בקרוב, אבל עד אז נעבור למודל שמתיימר לפתור את הבעיה הזאת-המודל השוודי.
המודל השוודי פעל בניגוד לרוב העולם, וניסה לשמר שגרת חיים רציפה. יש לומר שתחילה העולם כולו נשא את עיניו אל המודל שנחל הצלחה רבה, אך גם הגיע בסופו של דבר למספר מתים גבוה במיוחד. וכמובן שיש הסתייגויות רבות, שוודיה היא מדינה פחות צפופה מישראל ולכן בישראל המודל עלול להביא לקריסה טוטלית של מערכת הבריאות ולמספר מתים גבוה.
עם זאת, יש משהו במודל השוודי שסקרן רבים בעולם, האם אפשר לשמר שגרת חיים לצד הקורונה? ומה אם שאר העולם טועה בעוד השוודים צודקים? כמובן שאין תשובה חד משמעית ואין נכון ולא נכון, אך אולי לפני שמכריזים על סגר נוסף שיחרוץ את גורלם של אנשים רבים, כדאי לשקול אופציות נוספות. דבר נוסף שמעורר תהייה זו העובדה שבכירי הפוליטיקאים מרשים לעצמם להפר את הנחיות הסגר ולצערנו מתברר שבמדינה שלנו החוק איננו חל על כולם ועל כך נאמר אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר...