מתקפת הפתע על ישראל - הסיפור המלא

בבוקר השבעה באוקטובר התעוררו תושבי עוטף עזה לאזעקות בעקבות מטח טילים כבד בסביבות השעה שש וחצי בבוקר. מבחינת תושבי העוטף אזעקות הן לא משהו מיוחד אלה דבר שהם יחסית רגילים אליו כבר ולכן הם לא נלחצו. אך מה שתושבי העוטף עוד לא ידעו באותה שעה היא מה שחמאס תכננו בקפידה לאותו היום. ואיך אותו היום ירשם על דפי ההסטוריה של העם היהודי לנצח.

במשך שנתיים חמאס תכנן בקפידה את התקיפה הרחבה על ישראל. הם התאמנו רבות ליד הגבול עם ישראל והטמינו במהלך הימים שלפני המתקפה מטעני חבלה ליד גדר הגבול בשביל להצליח לחדור אותה. אלמנט ההפתעה היה חלק חשוב ועיקרי במתקפה הזאת של חמאס – בחסות מטח הרקטות הכבד ששיגרו לעבר ישראל התקדמו מאות מחבלים ביחידת העילית נוחבה של החמאס דרך מנהרות לכיוון גדר הגבול כדי לא לעורר חשד של החיילים ששומרים על הגבול.

לפני שהגיעו לגדר הגבול, המחבלים פוצצו את כל מערכת מצלמות האבטחה המשוכללת של צה"ל (מערכת "רואה-יורה") באמצעות רחפנים אליהם מחוברים מטענים ובכך השמידו את כל מצלמות האבטחה השומרות על הגבול וכך התצפיתניות לא יכלו לדעת מה קורה. ברגע שמצלמות האבטחה הושמדו, יצאו המחבלים מן המנהרות והחלו בשלב הבא: הם פגעו בגנרטורים ובאספקת החשמל לגדר החשמלית לרשת הקשר של המוצבים. לאחר שכל מערך הגילוי הטכנולוגי שמונע מהמחבלים לחדור לישראל נוטרל, הם הפעילו את המטענים שהניחו בשבועות הקודמים והצליחו לחדור לשטח ישראל ואפילו השתמשו בטרקטור כדי לפרוץ את גדר הגבול.

המחבלים היו מוכנים לטנקים הבודדים שצה"ל הזניק לעברם והביאו איתם הרבה טילי נ"ט בעזרתם הצליחו לנטרל את הטנקים ולהמשיך לשלב השני בתקיפתם. לאחר שחצו את הגדר המטרה של המחבלים הייתה בסיסים ומוצבי צה"ל הפרוסים לאורך הגבול והצבת מערבים הצמתים שולטים. בשלב זה כבר נכנסו לשטח ישראל יותר מ1200 מחבלים. במוצבים לא היו מספיק חיילים להתמודד עם כל כך הרבה מחבלים במיוחד בשבת שבה הרבה חיילים יצאו שבת. המחבלים הצליחו לכבוש את מפקדת אוגדת עזה, את מוצבי התצפית נחל עוז וכיסופים ואת מעבר ארז בצפון הרצועה והצליחו להחזיק בהם במשך שעות ארוכות. המחבלים היו מופתעים מהקלות והמהירות שבה הם הצליחו לגבור על ההגנה של צה"ל.

ברגע שנוטרל המערך ההגנתי של צה"ל המשיכו המחבלים בכדי להתחיל לפגוע באזרחים. המחבלים נכנסו עם טנדרים ואופנועים דרך הגדר ועם מצנחי רחיפה דרך האוויר. כל חוליית מחבלים קיבלה יישוב מטרה והגודל שלה היה בהתאם לגודל היישוב. לקיבוץ בארי לדוגמא חדרו כ100 מחבלים. בתוך היישובים המחבלים הקימו מחסומים בצירים הראשיים ותקפו שוטרים שניסו להגיע להגן על הקיבוצים. כל מי שבא להגנת האזור לא תיאר לעצמו את כמות המחבלים שבה יתקל ואת כמות הנשק שיש להם. חמאס בהחלט הצליחה להפתיע את ישראל ולרשום לעצמה הישג עצום. בקיבוצים זיקים, ניר עם, סעד, כרם שלום ועלומים הצליחו כיתות הכוננות להדוף את המחבלים. כל שאר הקיבוצים נכבשו על ידי המחבלים.

באותו הזמן שהצליחו המחבלים לחדור לשטח ישראל, התקיימה מסיבת טבע גדולה שבה חגגו אלפי אנשים ללא ידיעה שעשרות מחבלים מגיעים לכיוונם. המחבלים הצליחו לאגף את משתתפי המסיבה מכל הכיוונים, הערכה היא שחלק מהמחבלים שפשטו על המסיבה הגיעו במצנחי רחיפה והצליחו לנחות בעומק השטח. תחילה המשתתפים לא הבינו מה קורה ואף התאכזבו שהאזעקות הרסו להם את המסיבה, מהר מאוד הם גילו מה קורה אך זה כבר קורה מאוחר מדיי והמחבלים כבר צמצמו את הטווח מהם ולא הותירו להם סיכויי. משתתפי המסיבה מתחילים לנוס על חייהם לכיוון השדות ומקומות מהם חשבו שהם יכולים לברוח. המחבלים הצליחו להרוג כ300 ממשתתפי המסיבה, פצעו רבים אחרים ורבים נלקחו בשבי. הטבח במסיבה נמשך עד השעה שתיים עשרה בצהריים. במשך שעות רבות לעורף ולהנהגה הישראלית לא היה מושג מה קורה באמת בעוטף עזה ועד כמה עצומה ואכזרית הייתה התקיפה של חמאס.

לאחר שהצליחו להתגבר על האבטחה הישראלית בקיבוצים, המחבלים התחילו להסתובב בין הבתים של התושבים ולטווח בהם בית בית. הם השתמשו בשיטות נוראיות כגון שריפת בתים וזריקת רימונים. בנוסף המחבלים הצליחו לחטוף למעבר לגבול כ200 אזרחים וחיילים ישראלים. כ1400 ישראלים נרצחו באותה מתקפה.

לאחר יום הצליחו חיילי צה"ל והמשטרה לנקות את רוב היישובים ממחבלים והוכרזה מלחמת חרבות ברזל.

לסיכום, מתקפת הפתע של החמאס הצליחה להפתיע את כל מדינת ישראל ולערער את הקונספציה שיש לנו את הצבא כי חזק בעולם וששום דבר לא מצליח לחמוק מעיננו בגלל המערך הטכנולוגי שלנו ויחידות המודיעין המתקדמות.

אך אסור לשכוח שבשעה הזאת כאשר נמצאים במלחמה הזאת חשוב לזכור גם את כל הטוב והתרומות של אזרחי ישראל. כולנו מאוחדים ביחד במלחמה הזאת ונרתמים כדי לעזור כמה שאפשר אחד לשני. כשלוש מאות אלף אזרחים קיבלו צו 8 והגיעו כדי להילחם למען מדינת ישראל. אנשים מארחים בביתם תושבים וחיות מן העוטף שנאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות המצב הנוכחי. כולנו מלאי תקווה שחיילינו והשבויים יחזרו בשלום ומאחלים לימים רגועים יותר.