משפחה וחברים בצל הקורונה

מי מאיתנו לא התגעגע למשפחה שלו? לראות את סבא וסבתא, לראות את הדודים שגרים רחוק, או אפילו לראות את החברים שלא ראינו מלא זמן בגלל הקורונה. אז האם חיי החברה שלנו נהרסו כתוצאה מהקורונה, או שמא היא מועילה להם?- שלי שכטר

כעת, כתוצאה מהקורונה, נוצרה "חלוקה" בחברה, כלומר, יש את אלה שמאמינים שעדיין אפשר לקיים מפגשים חברתיים ומשפחתיים למרות הקורונה, יש את אלו שישמרו על הכללים וההנחיות וייפגשו רק כשמותר, ויש את אלו שלא ייפגשו בכלל (כתוצאה מפחד שייחלו בקורונה או שהם נמצאים בקבוצת סיכון).

הקורונה גרמה לנו לריחוק חברתי, שהרי על מנת לשמור עלינו, על משפחותינו ועל חברינו, עלינו לשמור מהם מרחק ולהיפגש איתם פעמים מעטות. מה שגרם לביטול אירועים כמו, חתונות, חינות, בר/בת מצווה, חגיגות יום הולדת ועוד.

ניתן לראות גם את השוני בין החיים החברתיים לפני הקורונה ואחריה, כלומר, שאנחנו פוגשים חברים או משפחה אנחנו פחות מתחבקים, פחות מתקרבים, לעיתים משתמשים במרפק.

אף הקורונה פוגעת בקשרים הרומנטיים, שכן כעת לא ניתן לקיים דייטים במסעדות, במועדונים, בברים, ועבור אלו שכבר נמצאים בקשר הרומנטי, הקורונה לעיתים מפרקת אותו, מפני שלא ניתן לצאת מחוץ לבית ולפעמים להישאר כל הזמן בבית מוביל לריבים ואפילו לפרידות.

בנוסף, אנו מרגישים את הפגיעה של הקורונה בכיתות ז'-י"ב במיוחד בבית הספר שלנו, שהרי השנה הגיעו תלמידים חדשים לכיתות ז'-י' אשר בעידן הקורונה מתקשים יותר להכיר את חבריהם לכיתה ולשכבה, ומנסים להתרגל לדרישות החדשות (המעבר מיסודי/חטיבה לתיכון). גם בכיתות י"א-י"ב התלמידים מנסים להוציא את המיטב מהמצב הקיים.

עם חסרונות הקורונה, קיימים גם יתרונות, שכן למדנו להיות מנומסים זה לזה, לעמוד בתור מסודר ועם שמירת מרחק, לשמור על מרחב אישי בין אנשים, לא לשבת צפוף זה לזה, להיות יותר היגייניים.

הנה כמה טיפים בכדי לערוך מפגשים חברתיים בצל הקורונה:

1. להיפגש באוויר הפתוח, שכן אנחנו רוצים לשמור על עצמינו!

2. כמובן, לשמור על מסכות ומרחק.

3. לא לערוך מפגשים חברתיים גדולים מידי, על מנת שלא תיווצר התקהלות.

4. ניצול הזמן להיפגש - תעזבו את הטלפונים, כי אי אפשר לדעת אם פתאום יחליטו על סגר נוסף.

כמו כן, אנו יכולים לראות שלקורונה קיימות יתרונות וחסרונות, ואנחנו צריכים לדעת לתעל אותם עבורנו, שנוכל להוציא ממנה את הטוב ביותר ולהמשיך בדרך מסוימת את השגרה שהייתה לפניה. למרות הקורונה, לא רצינו לוותר על המשפחה והחברים, אז לימדנו את סבא וסבתא להשתמש בזום, ניסינו להיפגש עם המשפחה והחברים במרחק וליצור שגרה חברתית. תמיד קיימת התקווה שהקורונה עתידה להסתיים בקרוב אך אפילו אם לא, אפשר לראות איך למרות הסגרים והמרחק החברתי, אנו כחברה מוצאים דרכים להיפגש וליצור קשרים חברתיים.