ישראל נמצאת במשבר פוליטי. המערכת הפרלמנטרית לא עובדת – אף אחד לא יכול להקים ממשלה, כי לאף גוש אין רוב בכנסת. האם קיימת דרך אחרת? - יפתח שלזינגר.
זה קרה בכנסת הקודמת, זה קורה גם עכשיו. כרגע לא נראה שיש פתרון באופק חוץ מבחירות נוספות (השלישיות בתוך שנה אחת), למרות שאף אחד לא רוצה את זה, לא ברור איך הן יעזרו, והן יעלו למדינה ולמשק מיליארדי שקלים. ממשלת המעבר מכהנת כבר יותר משנה, וחוסר היציבות הפוליטית משפיע על המדינה בהרבה תחומים.
ישראל היא לא הדמוקרטיה הפרלמנטרית היחידה שבה מצב כזה קורה – ספרד, לדוגמה, תצא בנובמבר לבחירות רביעיות בתוך ארבע שנים, מכיוון שאין לאף מועמד לראשות הממשלה רוב בפרלמנט.
התקיעות הפוליטית הזו נובעת מהעובדה שבמשטר הפרלמנטרי, המיושם בישראל, הממשלה ממונה על ידי הפרלמנט, וזקוקה לאמון של רובו המוחלט. במשטר הנשיאותי אין את הבעיה הזו – המועמדים לנשיאות נבחרים בבחירה ישירה, והמועמד שמקבל את מירב הקולות מתמנה לנשיא, ללא צורך באמון הפרלמנט. בגלל סיבה זו, ומסיבות נוספות, אני רוצה להציע פתרון למשבר הפוליטי אליו נקלענו – מעבר למשטר נשיאותי.
מהו משטר נשיאותי?
בגדול, ההבדל בין משטר נשיאותי למשטר פרלמנטרי, הוא שבמשטר הנשיאותי, ראש המדינה נבחר ישירות על ידי העם, ולא על ידי הפרלמנט.
במשטר זה ראש המדינה נקרא בדרך כלל נשיא, הוא ראש הרשות המבצעת, ומרגע שהוא נבחר הוא ממלא את תפקידו עד לסוף הקדנציה. במשטר הנשיאותי הנשיא לא תלוי בפרלמנט, וזה יוצר כמה תופעות שמיוחדות למשטר נשיאותי – לדוגמה, הדחה של הנשיא על ידי הפרלמנט היא נדירה, ודורשת ברוב המדינות גם רוב מיוחד של הפרלמנט וגם אישור של הרשות השופטת, מה שגורם ליציבות שלטונית. תופעה נוספת הייחודית למשטר נשיאותי, היא ממשלה מקצועית – בגלל שהנשיא לא חייב רוב בפרלמנט, ולכן אין צורך בהקמת קואליציה, הנשיא ממנה בדרך כלל שרים (או יועצים) מקצועיים, ולא את ראשי מפלגות הקואליציה.
העובדה שהנשיא לא תלוי בפרלמנט מקטינה את הסחטנות הפוליטית המאפיינת משטרים פרלמנטריים. בגלל שבמשטר פרלמנטרי ראש הממשלה זקוק רוב בקואליציה, למפלגות קטנות יש כוח לא פרופורציונאלי לגודלן בכנסת – כך לדוגמה, בשנת 2016 מונה אביגדור ליברמן לשר ביטחון, אחד התפקידים הבכירים ביותר בישראל, כשסיעתו מנתה אז רק 5 חברי כנסת, שהם בערך 4 אחוזים מהכנסת. במשטר נשיאותי בעיה זו אינה קיימת. יתרון נוסף של המשטר הנשיאותי הוא הפרדת רשויות משמעותית יותר.
כמובן, למשטר הנשיאותי יש גם חסרונות; חסרון משמעותי של המשטר הנשיאותי הוא ריכוז של כוח רב בידי אדם אחד, מה שיכול להוביל למשטר דיקטטורי. בגלל חסרון זה, במשטר נשיאותי יש צורך בחוקה המסדירה את סמכויותיו של הנשיא, ומערכת משפט בעלת כוח המספיק לשמור על החוקה, ועוד איזונים ובלמים.
עוד חסרון של המשטר הנשיאותי, הוא חוסר ייצוג למיעוט – גם נשיא שנבחר על ידי 51 אחוזים מהאזרחים מקבל 100 אחוזים מסמכויות הרשות המבצעת, בניגוד למשטר פרלמנטרי שבו גם מפלגה שלא קיבלה את רוב הקולות נכנסת לפרלמנט ומקבלת סמכויות מסוימות. חסרון נוסף של המשטר הנשיאותי הוא שהשיח הפוליטי נוטה להיות יותר פרסונלי ופחות רעיוני, אך דבר זה אינו ייחודי למשטר הנשיאותי, כפי שניתן היה לראות בתעמולת הבחירות האחרונות בישראל ("גנץ, שמאל, חלש"/"נתניהו דואג רק לנתניהו").
אחרי שראינו את היתרונות והחסרונות של המשטר הנשיאותי, נשאלת השאלה האם צורת השלטון הזו מתאימה לישראל. לדעתי, המשטר הנשיאותי יכול לעבוד טוב בישראל, לייעל את השלטון ולפתור את התסביך הפוליטי הנוכחי. היציבות השלטונית בישראל לא חזקה מספיק – כל כנסת בישראל מכהנת 2.7 שנים בממוצע, ורק 6 פעמים מאז קום המדינה לא הוקדמו הבחירות. משטר נשיאותי יפתור את הבעיה הזו. בנוסף, משטר נשיאותי יחזק את שלטון הרוב במדינה, שנחלש בגלל סחטנות פוליטית. המשטר הנשיאותי יטפל בבעיית ריבוי המפלגות בישראל, וגם יצמצם את כוחן של המפלגות המגזריות שלדעתי מפלגות את העם. בדרך למשטר נשיאותי הכנסת תצטרך לחוקק חוקה, שבין השאר תסדיר את סמכויות הנשיא, הכנסת והרשות השופטת.
המשטר הנשיאותי עוד לא יושם בישראל, אך אלמנט הבחירה הישירה כן יושם: בשתי מערכות בחירות, אחת ב-1996 ואחת ב-1999, אזרחי ישראל הצביעו בשני פתקים: אחד לרשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בשנת 2001, היו בחירות ישירות לראשות הממשלה ובלי הצבעה לרשימה לכנסת. גם אז זה לא היה מימוש של משטר נשיאותי, מכיוון שראש הממשלה הנבחר היה חייב להקים ממשלה ולקבל את אמון הכנסת. מאז 2001 לא התקיימו בחירות ישירות. הצעות לקיום משטר נשיאותי בישראל עלו מספר פעמים לאורך השנים, כשהצעות חוק לקיום משטר נשיאותי הוגשו ב-2003 על ידי חבר הכנסת חיים רמון מהעבודה, וב-2006 על ידי יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.
יכול להיות שהצעה זו מוגזמת, ואפשר לבצע שונויים קטנים יותר בשיטה על מנת לשפר אותה, כמו לדוגמה העלאה או הורדה של אחוז החסימה, או הגדרה בחוק שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה, אך בגלל שהבעיות של המערכת הפוליטית בישראל הן רחבות היקף יותר מהמשבר הפוליטי הנוכחי, יש צורך להסתכל על השיטה, ולשקול ברצינות לשנות אותה.