משבר הקורונה הוא משבר עולמי שפגע בתחומים רבים בעולם. למרות שהמצב הנוכחי בו כמעט כל העולם נמצא הוא כלל לא פשוט, בכל זאת צריך להסתכל גם על הדברים החיוביים כדי לשמור על אופטימיות - למרות שהיינו בסגר בבתים, בלי יותר מדי יכולת לצאת החוצה או לבקר חברים ובני משפחה. כמובן שהקורונה שיבשה לחלוטין את שגרת חיינו ומנעה מאיתנו לעשות דברים רבים שרצינו, אך בכל זאת אפשר למצוא יתרונות לשגרה הזאת. כמה נקודות אור במשבר בו אנו נמצאים. - טל שטנגר.
יש יותר זמן עם המשפחה - בזמנים רגילים, במהלך השבוע כמעט לא יוצא לנו להיות בבית ואנחנו בדרך כלל זזים הרבה בין בית ספר, חוגים, חברים, עבודה ותנועות נוער, כך שכמעט לא יוצא לנו להיות לבד עם המשפחה הגרעינית שלנו. אך בזמנים אלו כשאסור לצאת לשום מקום זהו הזמן המושלם לבלות קצת זמן איכות עם המשפחה ולהשלים פערים, זוהי הזדמנות חדשה לשפר את הקשר עם ההורים ואחים - הזדמנות שלא תחזור על עצמה!
פחות זיהום אוויר - למרות כל הארגונים והאקטיביסטים הירוקים, רמת זיהום האוויר הולכת וגדלה בשנים האחרונות בקצב מסחרר. עכשיו, ההנחיות החדשות שהביאה איתה הקורונה כמו סגירת השמיים וביטול נסיעות, צמצום העובדים מחוץ לבתים (מה שמוריד משמעותית את מספר המכוניות על הכביש), סגירת מפעלים ועוד - גורמות לירידה בזיהום האוויר בארץ ובעולם בצורה משמעותית.
יותר זמן פנוי - כשכולם בבית ואי אפשר לצאת החוצה זהו הזמן המושלם לעשות את כל הדברים שדחינו לפעם אחרת כמו לסדר את החדר או להשלים סדרות שמלא זמן רצינו לסיים. זה זמן מצוין לפתח תחביב חדש כמו נגינה על כלי או ציור או דברים אחרים שאפשר למצוא להם הדרכה בקלות ב-YouTube. אנשים רבים פיתחו תחביבים במהלך תקופה זאת, אימצו גישה אחרת לחיים, היה להם זמן לעשות עם עצמם חשבון נפש. כלומר, מה טוב בחיים שלי ומה פחות. מה לשמר, מה לשפר על מנת להפוך לבן אדם טוב יותר. אנשים שמעולם לא עשו ספורט החלו להתאמן ולאכול בריא, התקופה הזאת פיתחה מודעת וחשיבה חדשה.
אני מאמינה שכל אחד מאתנו השתנה ברמה מסוימת בתקופה זאת, גם אם השנוי גדול וגם בדברים הקטנים… מעבר לכך, אני מאמינה שתקופה זו גרמה לנו להעריך את הדברים הקטנים בחיינו, שנראו לנו ברורים מאליו: כמו ללכת לים, להיפגש עם חברים, ללכת לבית הספר, לבקר את סבא וסבתא ואפילו לטיול בפארק. דברים כאלו שנראו לנו ברורים מאליו זכו פתאום להערכה. רק בתקופה כזאת ניתן להבין את חשיבות דברים אלו בחיינו.
לסיכום, אני מאמינה שהקורונה גרמה לכל אחד ואחת מאתינו ללמוד דברים חדשים לגבי עצמינו, הסביבה שלנו, המשפחה שלנו, החברים שלנו, תחביבים שלנו. הקורונה הייתה מעין פסק זמן להתאפס, לנוח, להשתחרר, ללמוד דברים חדשים ולקבוע מטרות.