השפעת הקורונה על עולם הסרטים

ב-15 במרץ נסגרו בתי הקולנוע בארץ בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, וכנראה שלפני ה-14 ביוני הם לא ייפתחו שוב. לכן, בתקופה זו, אנשים צופים בסרטים בבית. אז מהי ההשפעה של נגיף הקורונה על עולם הסרטים? - נעם לוין.

עד לפני 102 שנים, תעשיית הקולנוע הייתה מורכבת מעשרות אולפנים קטנים ועצמאיים. כאשר התפרצה מגפת השפעת הספרדית ב-1918, התעשייה קרסה, מה שהוביל למהלך של איחוד בין בתי קולנוע לאולפנים. האיחוד הציל את התעשייה ואף חיזק אותה, והפך אותה לתעשיית הסרטים שאנו מכירים כיום: שבעה אולפנים גדולים ומבוססים ומעט אולפנים קטנים.

בעקבות ההתמזגות בין אולמות הקולנוע לאולפנים, האולפנים בעצם קיבלו שליטה על האולמות ובכך קנו לעצמם אולמות שיקרינו את הסרטים שלהם בבלעדיות ויהיה להם אינטרס לקדם אותם.

המצב נמשך כך במשך 30 שנה עד שב־1948 בית המשפט העליון באמריקה קבע שבעלות האולפנים על בתי הקולנוע פוגעת בתחרות, וחייב אותם להתפצל.

ב־70 השנה שחלפו מאז, רשתות בתי הקולנוע נהפכו לכוח הדומיננטי בתעשייה, שאחריו נאלצים האולפנים לחזר כדי להבטיח שסרטיהם יוצגו בהם. בין השאר, היה בידיהן הכוח לקבוע חלון הפצה מינימלי של שלושה חודשים בין הפצת סרט בבתי הקולנוע ובין הפצתו בפורמט ביתי. ומי שמפר את הכלל יוחרם על ידי כל הרשתות החברות באיגוד בתי הקולנוע האמריקאי. זו, למשל, הסיבה ש-Netflix, המסרבת לציית לחוק, לא מצליחה להפיץ את סרטיה ברשתות הקולנוע הגדולות באמריקה.

בעקבות משבר הקורונה, האולפנים הגדולים מתריעים על סכנת קריסה, ומתחילים להמציא את כללי המשחק מחדש: במקום לחכות לפתיחת בתי הקולנוע, כלומר להיות תלויים בהפצה דרך האולמות- הם מפיצים את הסרטים לצפייה ביתית ומשנים את כללי המשחק.

אמנם כולם טוענים שזאת התנהלות זמנית בעקבות המשבר, אבל צרכני הסרטים כבר מתחילים לאמץ את הרגלי הצפייה החדשים ואת היכולת לצפות בסרט חדש שרק יצא מהסלון הביתי.

אם יש דבר אחד שלמדנו מימי השפעת הספרדית, ודאי מההיסטוריה של הקולנוע- זה שכל שינוי שנעשה בתגובה למשבר, נהפך במהרה לסטנדרט החדש, כי את הגלגל קשה מאוד להחזיר לאחור. פירוש הדבר שהסרטים הגדולים של הוליווד יגיעו אלינו הביתה מוקדם הרבה יותר ושיש סיכוי שבקרוב מאוד חוקי המשחק ישתנו ועולם הסרטים יחזור להיות כמו שהיה ב-1918.

בנובמבר שעבר, עוד לפני משבר הקורונה, הכריז משרד המשפטים האמריקאי שהוא בוחן את האפשרות לבטל את פסיקת בית המשפט העליון מ-1948, ולאפשר לאולפנים לחזור לקנות רשתות קולנוע. באתר משרד המשפטים האמריקאי פורסמו תגובות הציבור למהלך הזה, רובן של רשתות קולנוע מקומיות קטנות וארגוני יוצרים שזעקו כי המהלך יהיה הרסני. אלה הרשתות שעשויות לקרוס עד שיימצא חיסון לקורונה, ואז אולי כבר לא יהיה יותר מי שיתנגד למהלך.

וכך, אחרי שהקורונה תפסיק להפחיד אותנו, עדיין יהיו בתי קולנוע אבל הם יהיו בשליטת תאגידי הענק, כל רשת תיתן עדיפות לסרטים של האולפן שקנה אותה, ונטפליקס סוף סוף תצליח להכניס את סרטיה לרשתות הגדולות, שיהיו בבעלותה או שיבטלו מראש את כל שיטת חלונות הבלעדיות. מנגד, האפשרות לראות סרטים חדשים בבית באופן חוקי, גם בלי נטפליקס ואמזון - תגדל ותתפתח. למגמה הזאת תהיה אופוזיציה משמעותית, אבל היא תהיה בלתי נמנעת כשיתברר שיידרש הרבה מאוד זמן לשכנע את הקהל לחזור להצטופף יחד באותו אולם.