מעמד האישה בתנ״ך והתפתחותו במהלך ההיסטוריה

ישנם רבים הטוענים שמעמד האישה בתנ"ך היה נחות, ולכן מתנהלים ויכוחים רבים סביב השאלה: מה התנ"ך צריך ללמד על מעמדה? - הילה מעברי

יש אנשים האומרים שמעמד האישה בתנ"ך הינו צעד מכריע בהתפתחות (יש שיגידו מהפכה) במעמדן של הנשים. אחרים אומרים שגברים הרכיבו את התנ"ך - שהוא תוצר של החברה הפטריארכלית והצדקת החברה הפטריארכלית שהייתה אחת התורמות הידועות ביותר לשמירה על המעמד הנחות של נשים.

על פי התפיסה המודרנית, הספרים חוברו על ידי יותר ממאה סופרים ועורכים (זכרים ונקבות) במשך תקופה של כאלף שנה. דבר זה נותן איתותים מעורבים כבר מההתחלה. בפרק הראשון של התנ"ך, גברים ונשים כאחד נוצרים בצלם אלוהים: "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם" (בראשית א, 27). יש שוויון בבריאת שני המינים – אלוהים בורא אותם כאחד בצלמו. אבל אז סיפור גן עדן שמגיע שני פרקים לאחר מכן, בהם אלוהים אומר לאישה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ" (בראשית ג, 16). נוצר שילוב של שוויון מיני מצד אחד ושליטה גברית מצד שני הממשיך לאורך שאר הספר:

• נשים יכולות להיות נביאות, אך כל 15 ספרי הנבואה של התנ"ך עוסקים בנביאות גברים.

• לאישה מהמעמד הגבוה יש פריבילגיות מעל אלה של חלק מהגברים מהמעמד הנמוך, אך כל השליטים הם מלכים פרט למקרה אחד של מלכה שמשתלטת על כס המלוכה - ונהרגת אחר כך.

• נשים יכולות לרשת רכוש, אך אז מוטלות עליהן מגבלות מיוחדות.

לעומת זאת, ככל שמתעמקים בתוכן הספר, ניתן להבין שאין בו באמת שוויון בין המינים. שליטת הגבר מודגשת בתחומים נרחבים - לדוגמה:

• האיש נוצר קודם וניתנה לו האחריות להוביל.

• שמות הילודים הזכרים מוזכרים בתנ"ך ואילו הנקבות לא תמיד.

• הנישואין אוסרים על קיום יחסי אישות בין האישה לבין כל גבר שאינו בעלה. מאידך הגבר אינו מתקדש לאשתו, ואין איסור על קיום יחסי אישות בינו ובין נשים אחרות.

• הגבר יכול לגרש את אשתו בכפייה אם מצא בה 'ערות דבר': "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ." (דברים כ"ד, 1) ואילו האישה לא.

• לאב ולבעל הייתה זכות להפר את נדריה של בתו או אשתו הנערה אך לאישה אסור.

• ערכה הכספי של הנקבה הוא בין מחצית לשליש מערכו של הזכר, בהתאם לגילה. מכיוון שהערכים הם על פי שווי האדם לו היה נמכר העבד, ובאותה תקופה שווי העבודה של האישה היה נמוך משל הגבר.

אמנם מעמד האישה בתנ"ך היה נמוך אך במהלך ההיסטוריה הפער בין המינים הצטמצם, בתקופת יוון העתיקה בתרבות הצרפתית והאיים הבריטיים, נשים לחמו כלוחמות לצד הגברים. לדוגמה, המלכה סלטיק הבריטית שנלחמה נגד הפולשים הרומאים במדינתה היא דוגמא עיקרית לאופן בו אישה יכולה להיות מנהיגה פוליטית וצבאית בתקופה זו.

בכנסייה הנוצרית הקדומה ישנן עדויות לכך שנשים יכולות להחזיק בעמדות השפעה השוות לגברים. הדבר נכון במיוחד לחסידי הנצרות הגנוסטית במאות הראשונה והשנייה לספירה שהיו להם בישופים נשים. במאה ה-20, קבוצות נשים כמו הסופרגטות התמודדו בהצלחה בכדי לקבל את זכות הנשים להצביע בבחירות - ברוב המדינות זה קרה עד שנת 1930.

שתי מלחמות העולם הראו שנשים יכולות לתפוס מקום של גברים במפעלים, יכולות לעבוד גם מחוץ לבית ושהן יכולות לתרום לכלכלה. בהמשך, המהפכה הפמיניסטית של שנות השישים והשבעים המשיכה לשנות את חווית הנשים ולגרום להן לנצח על תזמורת. עדיין לא הושג שוויון מלא, אך כיום טבעי לראות נשים פוליטיקאיות, רופאות, מנהיגות עסקיות וכותבות. והיום אי מתן הצבעה לנשים, איסור נשים בעבודות מסוימות או מניעת אישה ממקצוע בגלל המין שלה אינם מצבים לגיטימיים.

לסיכום, כיום לנשים יש ברירה איך הן רוצות לחיות, להתנהג ולבלות. לנשים לאורך ההיסטוריה לא תמיד הייתה ברירה זו - לעתים קרובות החברה שמה עליהן שליטה קפדנית, אך הודות לנשים הנחושות ששינו את מעמד האישה במהלך ההיסטוריה הוא מתקדם לעבר שוויון בין המינים.