על סגנונות שהגיעו לארץ מאומות העולם ועל תקופות חשובות שבסופו של דבר עזרו לפתח בארץ סגנון ישראלי כחול לבן משלנו. - גיא גזית.
בשנת 1099 הגיעו לישראל צלבנים כדי לכבוש את הארץ הקדושה ישראל. כשהם הגיעו לפה הם בנו בעיקר מבצרים לשם הגנה ולכן בכל הארץ פזורים מבצרים צלבנים.
אחרי הצלבנים כבשו הממלוכים את הארץ בשנת 1260. הממלוכים הרסו את רוב המבנים הצלבנים כדי שהצלבנים לא יחזרו ויצליחו לכבוש מחדש את הארץ ובנו גם הם מבנים, בסגנון יותר ערבי. הבנייה הייתה בניית אבן פשוטה בלי יותר מידי חידושים.
בשנת 1516 העות'מניים כבשו את הארץ. הם הביאו איתם סגנון בנייה פשוט בסגנון ערבי. כשאר החלו העליות הראשונות מארצות הגלות החלו היהודים להתיישב באזורים חקלאיים. אט אט קמו יותר ערים ויישובים יהודיים בארץ ישראל. בתקופה הזו החלו שינויים משמעותיים בצורת הערים בארץ.
עד אז רוב הערים היו בנויות בתוך חומה מתוך צורכי הגנה. הערים נבנו בצפיפות רבה וללא תכנון כלל. בשנת 1860 החליטו להרחיב את העיר ירושלים והקימו את השכונה משכנות שאננים. פתאום החלו לבנות לא רק בשביל הגנה.
גם תל אביב הייתה עיר אשר יצאה מחומת יפו שזו דוגמה טובה לאיך הפונקציה גורמת לבנייה מסויימת.
הציונות בתפיסה שלה מוחקת את הישן ובונה עליו חדש. התפיסה הזו גרמה לאנשים להיות פתוחים למבנים חדשים. לדוגמה מבנה הקיבוץ שהושפע מהרעיון הקומוניסטי.
באותה התקופה גם הגיעו לארץ הטמפלרים שהיו קבוצת גרמנים שהמינו שחייבים לחיות ולעבוד בארץ הקודש. הטמפלרים הביאו איתם סגנון בנייה גרמני שהיה בנוי מבית מרכזי וחווה.
באותה תקופה גם תל אביב החלה לקום. הרעיון הבסיסי בתל אביב היה בנייה שונה ומתוכננת שלא כמו יפו שהייתה צפופה ודומה לעיר מימי הבנים.
תל אביב תוכננה להיות עיר גנים.
עיר גנים זוהי עיר שיש בה איזושהי מרכז וכל השאר בנוי סביב המרכז הזה.
אפשר לראות דוגמאות לצורת הבנייה הזו בשכונות במודיעין.
כאשר היטלר עלה לשלטון היהודים שלמדו בבית הספר באוהאוס בגרמניה היו חייבים לברוח. חלקם ברחו לארצות הברית, חלקם לישראל ולעוד מדינות. בכל מדינה שברחו אליה האדריכלים שלמדו בבית הספר באוהאוס אפשר לראות השפעות של סגנון בעיר לדוגמה: אפשר לראות שקליפורניה מאוד דומה לתל אביב בגלל כל בנייני הבאוהאוס שלה. (סגנון הבאוהאוס נולד מתוך הצורך לשקם את גרמניה במהירות לאחר מלחמת העולם הראשונה ולהדגשת האדם וצרכיו הפשוטים במרכז האידאולוגיה התרבותית. בהתאם לכך הסגנון האדריכלי והעיצובי של הבאוהאוס הוא נקי ופשוט, ומרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים אחרים ההופכים את תוצריו לקלים ופשוטים)
גם הברוטליזם (האדריכלות הברוטליסטית, היא סגנון מודרניסטי שבין השאר בונים בו בבטון חשוף. הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20. הברוטליזם התאים לתקופה היטב. זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם) הגיע לישראל. הברוטליזם החל פה בסביבות שנות החמישים עד שנות השבעים אבל עדיין יש בארץ הרבה מבנים חדשים שבנויים בסגנון ברוטליסטי. רוב האנשים נרתעו ממנו בגלל הבטון החשוף ולא רצו לבנות בסגנון הזה. באותו הזמן הממשלה פיתחה את באר שבע ונתנה יד חופשית לאדריכלים לבנות את העיר ולכן רוב המבנים הממשלתיים בבאר שבע בנויים בסגנון ברוטליסטי.
הסגנון המודרני( סגנון שהתעסק במינימליזם האפשרי מעין מכונות מגורים שתהיה כמה שיותר פונקציונלית לדוגמה שיכונים שיכולים להכיל המון אנשים , קלים לבנייה, הבנייה מהירה יחסית וגם זולים לבנייה) בארץ החל עוד מתקופת קום המדינה. היו חייבים לבנות בתים כמה שיותר מהר ושיהיו כמו שיותר פשוטים. אפשר לראות בארץ הרבה שיכונים שנובעים מהצורך לשכן כמה שיותר עולים בכמה שפחות זמן.
לישראל הגיע גם הפוסט מודרניזם וגם סגנון ההי טק שהוא אינו סגנון אלא חלק מהסגנון הפוסט מודרני. (הסגנון הפוסט מודרני נותן ביקורת על המודרניזציה ואומר שבית לא צריך להיות מכונת מגורים, והפונקציה היא לא הערך היחיד והעליון בבואנו לתכנן מבנה. הרעיון ליצור בית שמרגישים בו נוח"less is bore " לעומת "less is more " של הסגנון המודרני. )
ההשפעות שהסגנונות קיבלו בארץ ועל יצירת סגנונות ארץ ישראלים:
את תל אביב תכננו כך שיהיו בה רחובות ראשים מצפון לדרום ורחובות ראשיים ממזרח למערב. לתוכנית הזו קראו תכנית גדס על שם האדריכל והמתכנן ערים שתכנן אותה.
ההחלטה הזו נבעה מפני שבתקופה הזו לא היו מזגנים ורצו שהרחובות הראשיים שמובילים לים יעבירו את הבריזה. בנוסף בנו בתים ברווחים שלא כמו הבלוק האירופאי שממש סגור מכל כיוון ובמרכזו יש חצר גדולה.
כל הסגנונות שהזכרתי נבנו באירופה עם חלונות גדולים כדי שתיכנס כמה שיותר שמש ושיהיה חם , לעומת ישראל שבנו את החלונות קטנים כדי שלא תיכנס הרבה שמש בנוסף התווספו גם מרפסות לבתים שהאנשים יוכלו להאוורר מהחום הרב.
אומנם היו שכונות שלמות שנבנו בסגנון הבאוהאוס אבל בכל זאת בניית הבאוהאוס נבנתה בקנה מידה קטן יותר מהקנה מידה באירופה. באירופה יש בנייניי באוהאוס ענקיים לעומת הארץ שפה בנו אותם יותר קטנים.
הסגנונות שהגיעו לתל אביב הושפעו אחד מן השני וכך נולד הסגנון האקלקטי. האדריכל אלכסנדר ברוולד היה מן המשפיעים בסגנון זה והוא תכנן את בניין הטכניון בחיפה. הסגנון האקלקטי הוא בעצם ההשפעה על הסגנונות שהגיעו לארץ. הסגנון האקלקטי ניסה לצטט את הסגנונות החדשים ולחבר בניהם ולכן אנו יכולים לראות בניין שהוא גם יהיה בסגנון אר נובו וגם בסגנון מודרני ונוכל לראות בניין שבנוי בסגנון ערבי מקושט.
הסגנון הזה חשוב מאוד ועד היום הרבה בניינים נבנים בו.
עד היום הסגנון האקלקטי משתנה בארץ והסגנונות מקבלים את הייחודיות המקומית.
לסיכום לקחנו סגנונות בניה חדשים והבאנו להם את הייחודיות שלנו. הצלחנו לפתח סגנונות בנייה ייחודיים לארץ ופיתחנו את ענף הארכיטקטורה בארץ.