מלחמת ההסברה הישראלית

כפי שכולנו יודעים, ב-7 באוקטובר 2023 פעילי ארגון הטרור חמאס פלשו לתוך שטח ישראל ופרצה מלחמת "חרבות ברזל".מאז עברו כבר כמעט שבועיים שעיניי כל העולם - מאירופה ואמריקה ועד ברזיל ויפן - נשואות אל המדינה הקטנה במזרח התיכון שעוברת טלטלה בקנה מידה שלא ידעה לעולם. ומה לגבי ההסברה הישראלית? מי אחראי עליה בימים אלה כששרת הסברה התפטרה?

בעידן המדיה והתקשורת שאנו נמצאים בו מצופה מכל אדם ללא קשר למשלח ידו ולהבנתו בתחום להביע דיעה בנוגע לכל סוגייה פוליטית עדכנית שעולה. במלחמה בין רוסיה ואוקראינה זה היה ברור - תומכים באוקראינה, בפיגועי 11 בספטמבר לא היה אחד שתמך באל-קאעידה, ושחמאס ביצע באלפי ישראלים את הזוועות הבלתי ניתנות לתיאור הללו, היה נדמה ששוב יהיה ברור לכל מי צודק ומי טועה. אבל - לא.

משום מה כשזה מגיע אלינו הישראלים, היהודים, לא לגמרי ברור אם חטיפת ושחיתת ילדים, אונס, פיגועים ורצח זה מוצדק או לא. מדוע? זה לא עניין חדש. מאז הקמתה תמיד היו אלו שחלמו לראות את מדינת ישראל נמחקת מהמפה. על אף שקוראים דברים נוראיים בהמון מקומות בעולם, בכל פעם שישראל מעורבת בתקרית כלשהי כולם מדברים רק על זה. כאילו שתמיד היינו צריכים להסביר את עצם קיומנו בכלל.

אנו מבינים כי המלחמה מתרחשת בזירה התקשורתית היות שכולם ניזונים מנראטיב כלשהו דרך אג'נדה פוליטית כלשהי. מי אחראי על תדמיתנו וסיפורנו כפי שהוא? על מי מוטלת המלאכה והאחריות של אהדתנו בעולם?

שחקנים, משפיענים, אושיות רשת וזמרים מכל העולם מעלים פוסטים ברשתות החברתיות של תמיכה – בישראל או ב"פלסטין".כצפוי, הכוכבים הישראלים מיהרו להציג את הצד הישראלי של הסיפור, ולגנות את מתקפות הטרור של חמאס. אבל למעשה לא כולם..

יוצר "פאודה", סדרת האקשן הישראלית המצליחה (בכל העולם), ליאור רז הביע עמדה נחרצת לטובת ישראל וגינה את מתקפות חמאס. כמו גם נועה קירל ואחרים. ליאור רז אף גויס בין הראשונים ללחימה והלך למעשה ולקח את תפקידו בסדרה צעד אחד קדימה ( היה לוחם בקרבי, א.ש.)

גל גדות, ה"סלבית" הכי משפיעה מעבר לים מצאה את עצמה במצוקה שאינה ייחודית רק לה. ברור לכולנו שהיא עומדת לצד ישראל במאת האחוזים, אך אין זה אומר שזה מה שהיא משדרת ל110 מיליון העוקבים שלה. היא אומנם מיהרה להביע תמיכתה בישראל, אך חטפה ביקורת קשה משני הצדדים כאחד. מצד אחד, העירו לה על חולשת ורכות המסר, וטענו כי היא צריכה לגנות באופן יותר חד משמעי את החמאס ולהביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל. תגובת נגד מצד אופירה אסייג (ואחרות) לא אחרה לבוא - שמבקשות ממנה לדום, משום שהנזק בהוצאת הודעה פושרת כאשר העם שלך נטבח - מביאה לנזק גדול כי מתפרשת בתמיכה באויב וסולידריות עם כאבם. במקביל כמובן- דאגה לתדימתה בעולם ואהדתה בקרב הקהילות הערביות, גם בימים נוראיים אלה, כך שהיא הואשמה באינטרסים אישיים.

מהצד השני, כעסו בכלל שהעזה לתמוך בישראל.

רבים מהסלבים בישראל ובעולם נתונים למצב דומה. כנאמר, יש עליהם לחץ עצום מכל הצדדים להביע דעה ואם יחליטו להישאר ניטרלים יחטפו ביקורת מכולם. אך כאשר מדובר בנושא כל כך שנוי במחלוקת, כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לא משנה במה ייבחרו, הם תמיד יעשו לעצמם נזק.

מבחינה כלכלית, ההשלכות יכולות להיות משמעותיות. כמה מפורסמים ראו את עסקאות התמיכה או השותפויות שלהם מתמוססות בעקבות הצהרות שנויות במחלוקת. בנוסף, הזעם הציבורי עלול במקרה הטוב להפחית את מכירת הסחורה שמציעים, ובמקרה הפחות טוב להוביל לחרמות קשות על העסק.

גם מבחינה חברתית, המחיר כבד. הטרדות מקוונות, "טרלולים" ואיומים על הביטחון - כל אלה אינם נדירים כאשר ידוען מביע דעה הנוגדת את הסנטימנט הרווח. הלחץ להיענות לנקודות המבט הפופולריות יכול להיות עצום, ולהשאיר סלבריטאים נקרעים בין האמונות האישיות שלהם לבין הרצון לשמור על תדמית ציבורית חיובית.

דוגמה נוספת היא נת'ניאל בוזוליק שמפרוץ המלחמה נרתם להסברה הישראלית ולהפצת האמת.תוך כמה ימים, חשבונו באינסטגרם נחסם. אומנם לאחר זמן מועט ולחץ רב מצד תומכינו חשבונו נפתח בשנית. גם לאחר התקרית הזו, בה אין ספק שאיבד מעריצים רבים, ואפילו נחסום באינסטגרם, הוא ממשיך לתמוך בנו. ראוי להערצה.

דוגמה מהצד השני היא האקטיביסטית למען צדק אקלימי, השוודית גרטה טונברג. כל מי שהכיר אותה מאיתנו בוודאי ראה בה דמות ראויה להערצה. כבר כילדה, ועוד אחת בעלת אוטיזם, היא נלחמה למען האקלים וסחפה רבים. אך לפני כמה ימים, שהביע תמיכתה ב"פלסטין", רבים מאיתנו איבדנו את התחושה הזו. היא כבר הייתה צריכה "להבהיר" את עצמה מחדש מספר פעמים, אך היא לא חזרה בה. גם היא קורבן של הפייק העוצמתי שמסתובב בכל מקום בעולם דרך המדיה והתקשורת.

כאן נשאלת השאלה- מדוע תמיכתם של "סלבס" בנו כה חשובה?

ובכן, לפי כל הסקרים בנושא, עולה כי בערך 62% מהמבוגרים ברחבי העולם, ובין 50%-80% מהמבוגרים בארה"ב מקבלים את החדשות שלהם מהרשתות החברתיות. המספר הזה רק הולך וגדל.

הרוב המוחלט של האנשים לא טורח לחקור ולהעמיק בסוגיות פוליטיות כאלו או אחרות. הם רואים מה אנשים בהם הם מוצאים עניין העלו לרשתות החברתיות, והולכים בעקבותם. לכן קרוב ל-100% מהמידע האקטואטלי שאנו מקבלים, רחוק מאוד מלהיות מדויק. לצערנו, כך הוא הסדר העולמי וקרוב לוודאי שאינו עתיד להשתנות.

עם הזמן גדלה ההבנה שחייבים לעשות משהו בנוגע לזה. עלתה המחשבה שאולי פשוט אנו לא מסבירים את הצד שלנו כפי שצריך. לכן הקימו את משרד ההסברה. עם זאת, לא היה ברור מה סמכויותיו החדשות ונראה שבזמן הקצר שפעל בממשלה העכשווית לא עשה דבר. לכן, שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן החליטה לפרוש מתפקידה ונכון לכתיבת שורות אלו אין בישראל שר הסברה.

עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, בישראל נרגשו לשמוע את הנשיא ביידן ומנהיגים אחרים מהעולם המערבי מביעים את תמיכתם הנמרצת בישראל, ועם זאת הזדעזעו לראות את תגובתם של רבים מאוד מהעולם שכפי שצויין הביעו תמיכה ב"פלסטין". הסיבה שאני משתמש במרכאות כשאני כותב את השם הזה היא שאנו יודעים שחמאס הוא לא פלסטין ואינו שואף לרווחת הפלסטינים כלל. חמאס הוא ארגון טרור שכל מטרתו היא לפגוע ביהודים, להתעלל ביהודים ולרצוח יהודים.

כנאמר, הממשלה נכשלה בתפקיד ההסברה. העם הישראלי היה צריך לקבל על עצמו את התפקיד הקריטי הזה.

לצד המלחמה הפיזית שלוחמי צה"ל לוחמים בה, הישראלים התגייסו למלחמה האינטרנטית – מלחמת ההסברה הישראלית.

ב-72 שעות הישראלים עשו מה שמשרד ממשלתי לא עשה בכל תקופת קיומו. מאות אלפי סרטוני הסברה הועלו והופצו ברשתות. סרטונים שקוראים לעולם להפסיק לקחת כמובן מאליו את כל הידיעות המושמעות בערוצי חדשות זרים ולהבין גם את הצד הישראלי בסכסוך רב השנים, ועל אף שיש אלו שפשוט רוצים ברעתנו, רבים מאלו שהביעו תמיכה בצד השני עשו זאת מתוך בורות. לכן מערך ההסברה הישראלית כל כך חשוב. הוא מציג את האמת על מה שקורה בישראל, לא מפיץ דיסאינפורמציה בחוסר אחריות שמוביל אנשים לשנאת ישראל.

לצערנו הרב, האמת לא תגיע לכולם. לצערנו הרב יש כאלו שלא מעוניינים לשמוע את האמת. לכן לא משנה כמה מאמצים נעשה כדי להשמיע את הצד שלנו רבים האנשים שפשוט יסרבו להכיר באמת.

את המלחמה הפיזית ישראל עוד תנצח.

אך את המלחמה הזו, ייתכן שלעולם לא ננצח.

כדי לסיים בנימה חיובית, אציין שעל אף שלא כולם חובבי ישראל, מחמם את הלב לראות את התמיכה חסרת התקדים של מנהיגי המערב כולם, את מפגני התמיכה המדהימים ואת צבעי דגלנו בכל העולם כולו.

כפי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר: "עם ישראל חי!"