מי ינהל את חמאס? וכיצד זה ישפיע על השבת החטופים?

המציאות הפוליטית בעזה חוותה שינוי דרמטי בעקבות הריגת המנהיגים המרכזיים של חמאס על ידי צה"ל. המצב החדש שבו הארגון טרור נשאר ללא מנהיגים בולטים בשטח יוצר חלל מנהיגותי שיכול להוביל לשינויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות של חמאס. אל מול חוסר היציבות והבלבול הפנימי, עלולים להתעורר חילוקי דעות בין חברי ארגון הטרור, מה שיכול להשפיע על האסטרטגיות שבהן יבחרו לנקוט. בהקשר זה, השבת החטופים עשויה להיות נושא רגיש במיוחד, שכן השיקולים של מנהיגות חלופית עשויים להתמקד באינטרסים שונים – האם להיכנס למשא ומתן עם ישראל או להחמיר את המצב הביטחוני כדי להציג כוח פנימי.

בנוסף, היעדר מנהיגות ברורה עלולה להביא לבלגן גדול בעזה, מכיוון שישנם  12 פלגים בארגוני הטרור בעזה וחוסר מנהיגות יכולה להוביל לתחרות בין פלגים שונים. תהליכים אלו יכולים לשנות את הדינמיקה שבה פועל חמאס, ובשלב זה נשאלת השאלה האם המצב החדש יביא להזדמנויות חדשות לשיחות על השבת החטופים או שמא רק יגביר את חוסר הוודאות והסיכון באזור?

מאז המעשים הנוראיים שהתרחשו ב-7 באוקטובר 2023, ישראל פועלת במרץ לחשוף ולהשיג את האנשים שעומדים מאחורי המעשים המתועבים, ובפרט את יחיא סינוואר, ולבסוף, במהלך חודש אוקטובר 2024, חלה התפתחות משמעותית במצב הפוליטי בעזה, כאשר צה"ל הצליח לחדור למעמקי חמאס ולהשמיד את חלק מהמדריכים הבולטים של הארגון. הריגת יחיא סינוואר, ולפנהו צה"ל גם הצליחה לחסל את סלאח אל-עארורי ועזיז דוואייק, דבר זה גם לשינוי מאזן הכוחות והביא לשאלות רבות לגבי המנהיגות החדשה של חמאס וכיצד היא תשפיע על השבת החטופים.

חמאס בלא מנהיגות: האם ניתן להחזיר את החטופים?

אחד מהשאלות המרכזיות שעולות בעקבות המצב החדש היא, האם חמאס מסוגל לנהל משא ומתן עם ישראל במקרה של עסקה להחזרת החטופים? המנהיגות שהייתה עד כה בידי דמויות חזקות ומוכרות נחלשה, והארגון מתמודד עם חוסר ברור במנהיגות. השאלה היא, האם יצליחו למצוא מנהיגים חדשים שיביאו את המזרח לעסקאות כאלו?

ב-16 באוקטובר 2024, יחיא סינוואר נהרג במהלך מבצע צבאי בדרום עזה. סינוואר היה דמות מרכזית בחמאס, לאחר שעבר מסלול חיים מרשים שכולל כלא, גירוש ושיבה לחיים פוליטיים. הוא נחשב למנהיג חזק והיה אחראי למתקפה ב-7 באוקטובר, שגרמה לתגובה קשה מצד ישראל. סינוואר, שגדל בעזה ונחשב למבצעי מחונן, הצליח לפתח קשרים עם קבוצות שונות ולחזק את מעמדו בתוך הארגון.

לאחר מותו של סינוואר, תפס סלאח אל-עארורי את מקומו, אך גם הוא נהרג בתוך זמן קצר בביירות. עזיז דוואייק, חבר הנהגת חמאס, לא שורד את התקיפות האחרונות. מצב זה הותיר את חמאס ללא מנהיגות ברורה, ושאלות רבות עולות לגבי מי יוכל למלא את החלל שנוצר.

ההשלכות של חוסר מנהיגות

חוסר במנהיגות עלול להוביל לכאוס בתוך חמאס. כאשר הארגון מתמודד עם פיצול פנימי, תהליכי קבלת ההחלטות עלולים להיות קשים יותר. קבוצות שונות עשויות לנסות לתפוס את ההובלה, מה שעלול להוביל לסכסוכים פנימיים במקום לנהל משא ומתן עם ישראל על החזרת החטופים.

הבעיות הפנימיות הללו עשויות גם להקשות על קיום עסקה להחזרת החטופים. עם מנהיגים שאינם מוכרים או שאינם בעלי סמכות, עלולות להתרחש בעיות בתיאום ובתכנון. בנוסף, חמאס עלול למצוא את עצמו בבעיה במידה ויתקבלו דרישות מחמירות מצד ישראל, כאשר אין מנהיגות שתתמודד עם דרישות אלו.

החיים של יחיא סינוואר והשפעתם על חמאס

יחיא סינוואר, שנולד בשנת 1967 בעזה, נחשב לאחד מהמנהיגים המשמעותיים ביותר של חמאס בעשור האחרון. הוא הכה שורשים בעבודה פוליטית וחברתית, ונעצר על ידי ישראל לראשונה בשנת 1989. לאחר שחרורו, הוא המשיך לפעול נגד ישראל, מה שהוביל לגירושו למצרים.

בשובו לעזה לאחר שנים רבות, הוא מינה עצמו לאחד ממובילי חמאס ולמנהל מבצעי. סינוואר נחשב לאחראי הישיר למתקפת 7 באוקטובר, שעוררה תגובות חמורות בישראל. עמדתו הכוחנית והנחושה הביאה לגיוס המוני של תומכים. מותו הותיר פער משמעותי בחמאס, והדבר עשוי להשפיע על האסטרטגיות של הארגון בעתיד.

(יַחְיא אבראהים חסן סִנְוָאר אשר היה מנהיג ארגון הטרור חמאס)

הדרך להחזרת החטופים

כיצד צה"ל מתכוון לפעול כדי לגבור על חוסר המנהיגים אשר ניתן לערוך איתם משא ומתן? השאלה הזו מתעוררת לנוכח המצב המורכב שבו המדינה מוצאת את עצמה. האם ישנן אסטרטגיות חלופיות שניתן לפתח בכדי ליצור קשרים עם גורמים חדשים או לקדם שיחות עם נציגים מקומיים שיכולים לשמש כמתווכים? יש להבין גם מהן ההשלכות של חוסר המנהיגות על פעולות צה"ל בשטח, והאם ישנם צעדים שננקטים כדי למנוע חטיפות נוספות בעתיד.

בנוסף, לאן פנינו מועדות כמדינה שמנסה להחזיר את אזרחיה החטופים? האם ישנם שינויים בגישה המדינית שלנו, והאם הממשלות השונות שוקלות פנייה לדרכים יצירתיות יותר, כמו חידוש הקשרים עם מדינות אחרות או יצירת בריתות עם גופים בינלאומיים? וחשוב מכל, כיצד מתכננים לקדם פתרון שיביא לשחרור החטופים בצורה שתשמור על הביטחון הלאומי ותשמור על האינטרסים של ישראל? השאלות הללו דורשות תשובות מעמיקות, וחשוב שהציבור יעמוד על כך שישנו תהליך מחשבתי מסודר ומקיף שמנחה את הצעדים הבאים של צה"ל והממשלה במאבק לשחרור החטופים.

העתיד של חמאס נמצא במצב של אי ודאות. לאחר הריגת המנהיגים הבולטים, הארגון מתמודד עם אתגרים גדולים בניהולו ובקביעת מהלכיו הבאים. השבת החטופים תדרוש לא רק מנהיגות יציבה, אלא גם יכולת לקיים משא ומתן בתנאים קשים מאוד.

המאבק לחירות החטופים הוא מאבק של החברה כולה, וכיצד הארגון יגיב לכך הוא שאלה פתוחה. האם נראה שינוי בגישה, או שמא ימשיך חמאס לחפש פתרונות קונפליקטואליים?