רז בן ציון י4
צ'ארלס רוברט דרווי נולד ב 12 בפברואר 1809 בבשרוסברי שבשרופשייר, אנגליה ונפטר ב 19 באפריל 1882 (בגיל 73).
הוא היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה".
תורת האבולוציה - תהליך שהמינים השונים התפתחו במשך מיליארדי שנים מאב קדמון משותף אחד, באמצעות הברירה הטבעית. תורת האבולוציה הפכה את פני הביולוגיה והשפיעה רבות על המדע ועל ההיסטוריה.
חייו
דרווין נולד לסביבה הבריטית העשירה, לבית אינטלקטואלי וליברלי. שני סביו השתתפו בקידום המהפכה התעשייתית והאינטלקטואלית באנגליה במאה ה-18.
בין השנים 1818- 1825 למד דרווין בבית הספר המקומי בשרוסברי.
בגיל צעיר שלח אביו אותו ואת אחיו ארסמוס ללמוד רפואה באוניברסיטת אדינבורו.
אוניברסיטה זו התאפיינה בעיסוק במחקר עדכני ובלימודי מדע מודרניים. דרווין נחשף בה לתאוריות מודרניות רבות שעיצבו את תפיסת עולמו.
אביו של דרווין לא אהב את נטיותיו הסקרניות של בנו למדע ושלח אותו ללמוד כמורה בקרייסט קולג' בקיימברידג'.
מפני שלימודי התאולוגיה לא תפסו את מירב זמנו ועניינו בקיימברידג', העמיק דרווין את ידיעותיו בבוטניקה ובגאולוגיה, הוא קרא הרבה והחל באיסוף ובמיון של חרקים.
מסע הביגל
ב1831, ג'ון סטיבנס הנסלו, פרופסור לבוטניקה, שלח לו הזמנה לצאת למשלחת חקר סביב העולם בספינת הוד מלכותו ביגל. קברניט הספינה, רוברט פיצרוי ביקש לנצל את המסע לאיסוף דגימות שיעשירו את מלאי הידע של האימפריה הבריטית.
תקופה זו מאופיינת בקשר הדוק בין פיתוח המדע לבין טובת המדינה. המדינות תמכו בחברות מדעיות ואלו מצדן פיתחו תחומי ידע שתרמו להעצמת המדינה, כמו שכלול אמצעי ניווט, פיתוח ספינות וכדומה.
אביו של דרווין התנגד להצעה העלולה להוציא שם רע למי שבעתיד יהיה כומר קהילה כפרי, אך דודו של דרווין הצליח לשכנע את אביו שדרווין יצא במסע. כך עלה דרווין לסיפון הביגל בדצמבר 1831.
במהלך המסע ביקרה הביגל באיים שונים וערים שונות כגון איי כף ורדה, באיי פוקלנד, בחופי אמריקה הדרומית, באיי גלאפגוס ועוד.
במהלך המסע דרווין התבונן בצורות החיים במקומות שבהם ביקר ותיעד אותן.
הוא פגש דרווין באוכלוסיות רבות ומגוונות של בני אדם. למרות צבעם השונה ומנהגיהם השונים החזיק דרווין בדעה שכל בני האדם שייכים למין ביולוגי אחד.
לקראת שובו התגבשה בו ההכרה שבמקום להיות כומר כפרי הוא מעדיף להקדיש את חייו לחקר הטבע ולהרחבת הידע האנושי באופן עצמאי, מבלי להיות כפוף לחסות כנסייתית או אוניברסיטאית.
עם חזרתו לאנגליה השתלב דרווין בסביבה האינטלקטואלית, הוא נבחר לכהן כחבר במועדונים מדעיים נכבדים.
תורת דרווין וספרו "מוצא המינים"
בשאיפתו לקדם את המדע ביקש דרווין, למרות חששותיו, להוציא לאור את התאוריה המפותחת שגיבש.
דרווין המשיך לעבוד על איסוף דקדקני של עובדות וניתוח כולל של מסקנותיו.
בשנת 1844 התפרסם ספר אנונימי, שמחברו היה למעשה רוברט צ'יימברס, בשם "שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה" (Vestiges of the Natural History of Creation). הספר עוסק בצורה חובבנית באבולוציה. הספר גרר התנגדות דתית ולעומת זאת גם תמיכה נלהבת.
דרווין קרא את הספר וגילה כי הוא מזכיר ברעיונותיו את ספרו שלו. כעת חשש דרווין מייחוס התאוריה האבולוציונית שלו לרעיונותיו החובבניים של צ'יימברס, וגם מההתקפות שיבואו על ספרו.
התומך המרכזי בפרסום הספר היה צ'ארלס לייל. דרווין יצר קשר עם לייל לאחר שקרא את ספרו "עקרונות הגאולוגיה", והשניים נהפכו לחברים. צ'ארלס לייל טען שרעיון האבולוציה כבר מצוי באוויר העולם וזהו רק עניין של זמן עד שמישהו יפרסם ספר ויקח את התהילה במקום דרווין שעובד על ספרו שנים רבות.
דרווין חיכה 12 שנה עד שפרסם את ספרו "מוצא המינים" שבו הוא כתב במפורש שמוצא האדם והקוף הוא מאב קדמון אחד, ופירט איך התפתחו הכלים והשפה האנושיים.
חוסר ההתאמה בין כתבי הקודש למדע כבר היה מקובל יחסית בעולם המערבי, אך עולם הכאוס שאותו תיאר דרווין זעזע קבוצות מסוימות אז.
תפיסת האדם כצאצא הקוף והפרא הברברי, כמקור האדם הלבן היו תובנות חדשות שהצריכו התמודדות והסתכלות חדשה על המציאות. שאלות דתיות ואתיות העוסקות בחוקי האדם, במוסר ובאכזריות עלו לסדר היום.
מבנה
הספר מחולק לשלושה חלקים מרכזיים. בפרקים הראשונים, מציג דרווין את העקרונות שעליהם מושתתת התאוריה שלו. בפרקים לאחר מכן, מציג דרווין את הקשיים שמעוררת התאוריה, ומציג את תשובותיו לכל אחד מהם. חלק זה הוא ייחודי ושונה מספרי מדע שנכתבו באותה העת. לאחר מכן, דרווין מציג תופעות שונות בטבע שהתיאוריה שלו מסוגלת להסביר. הפרק האחרון מהווה סיכום שלו לטענות שהועלו בספר.
תיאוריה
התיאוריה של צ'רלס דרווין על הברירה הטבעית ומוצא המינים נחשבת אחת מהתרומות החדשניות והחשובות ביותר של המדע המודרני. עם זאת, שהועלתה לראשונה בשנת 1859 היא עוררה סערה בקהילה המדעית ונדחתה אפילו על ידי אלה שקיבלו את הרעיון הכללי של האבולוציה.
תורת האבולוציה מסבירה את מגוון המינים הרחב שקיים בטבע כתהליך של התפתחות ושינוי.
דרווין הגה את הרעיון בסוף שנות ה-30 של המאה ה-19, לאחר חזרתו ממסע בספינת הסקר "ביגל".
התאוריה המוצגת בספר גורסת כי האורגניזמים השונים בכדור הארץ התפתחו וממשיכים להתפתח באמצעות שינויים קטנים והדרגתיים, המצטברים במשך הדורות באמצעות מנגנון של ברירה טבעית (natural selection). מנגנון זה הוא שמסביר את הגיוון הרב של המינים והזנים (תת-מינים) שבעולם החי והצומח.
כיום תורת האבולוציה של דרווין מקובלת כהסבר הטוב ביותר והמבוסס ביותר לעולם החי המגוון המוכר לנו כיום.
דרווין לא היה הראשון שהעלה את הרעיון של התפתחות הדרגתית כהסבר למגוון המינים הטבע. אך התיאוריה שלו הייתה הכי חדשנית, מועילה ומבוססת.
היסטוריה
בראשית המאה ה-19 התרחשה המהפכה התעשייתית בבריטניה. סימנים ל"מלחמת מעמדות" נראו. רעיונות אבולוציוניים נתפסו כמהפכניים וכהולכים נגד מעמד האצולה.
תפיסת התאולוגיה הטבעית נתפסה בעת לימודיו של דרווין בקיימברידג' כמחסום יעיל נגד תסיסה חברתית. למהפכה התעשייתית היו הן השפעות על התיאוריה לדוגמא: התפתחות הדפוס סייעה להפצת הספר ולהרחבת השיח הציבורי עליו, התאוריה של דרווין ועקרון הברירה הטבעית שואבים במידה מסוימת מרוח התקופה.
מבחינה דתית, לקראת אמצע המאה ה-19 החלו תהליכי חילון בחברה הוויקטוריאנית. הוגים רבים הטילו ספק בכנסייה ובאל. ספרו של דרווין "מוצא המינים" פורסם על רקע תהליך זה.
מבחינה מדינית וכלכלית, לקראת אמצע המאה ה-19 נהנתה בריטניה מתקופה של שגשוג ושלום. תנאים אלו תרמו לשיח הציבורי הער בשאלות המדעיות ולסקרונות שהתעוררו עם פרסום "מוצא המינים".
השפעת תורת דרווין כיום
בשנת 1925 נערך במדינת טנסי בארצות הברית "משפט הקופים", שבו הואשם המורה ג'ון סקופס בכך שלימד את תורת האבולוציה של דרווין.
אף שעיקרי תורתו של דרווין התקבלו על הקהילה המדעית בעולם, הוויכוח על תורת האבולוציה של דרווין עוד היום מעורר מחלוקת בקרב הציבור הרחב. מחלוקת זו היא אחת מזירות הקרב החשובות.
חלק רואים בתורתו של דרווין חלק מרכזי באג'נדה ליברלית מזיקה, שמטרתה לבלבל את התלמידים הצעירים ולערער את יסודות הדת. לעומת זאת, חלק ראו בכך את חוד החנית במאבק שלהם לשמור על הפרדת הדת מהמדינה.
"לא החזק ביותר, או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי."
"שינויים במבנה ובאינסטינקט אינם באים בהכרח בבת אחת."
"האינסטינקטים אפשר להשוותם להרגלים, אבל שונים הם לפי מקורם."
"בכל ארץ משתנים מינים בני סוגים גדולים יותר ממינים בני סוגים קטנים."
מוצא המינים (1859)