יום המשפחה מאז ועד היום

יום המשפחה, שבכלל נקרא בעבר "יום האם", הוא מועד המצוין בישראל ובמדינות נוספות בעולם, ומתמקד בציון המשפחתיות בכלל, האימהות בפרט ומקומן בחברה. -גלי אברהמי יא4

יום האם מצוין ברחבי העולם ביום ראשון השני בחודש מאי. בישראל מצוין יום המשפחה בחורף, ב-ל' בשבט על פי לוח השנה העברי. תאריך זה לא נבחר סתם - אלא נקבע בעקבות תאריך מותה של הנרייטה סאלד, שהקימה את ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות, וכונתה "אם הילדים".

קצת היסטוריה:

יום האם נחגג לראשונה ביוון העתיקה, והיה החג של האלה הרה - אם כל האלים.

עם התפשטות הנצרות, החלו לחגוג את "יום אם הכנסייה". בשנת 1600 ציינו לכבוד אימהות בריטניה את "יום ראשון של האימהות". ביום ראשון זה קיבלו העבדים חופשה על מנת שיגיעו לבתיהם לחגוג את המועד. בחג נאכלה עוגה מיוחדת שנקראה "עוגת האם".

בגרמניה צוין יום האם לראשונה ב-1923, בתקופתה של רפובליקת ויימאר, כיוזמה פרסומית של איגוד מגדלי הפרחים הגרמני. גם בווינה החל להיחגג יום האם, יחד עם יום הילד, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20. בצרפת צויין לראשונה יום האם בשנת 1949.

במסגרת הנטייה לשוויון בין המינים, החלו מדינות רבות לציין גם את יום האב.

בארצות הברית התפתח המושג "יום האם" במחצית השנייה של המאה ה-19. החג המודרני היה יוזמה של אנה ג'ארביס שהחלה בשנת 1905, לאחר מות אמה, לפעול לקביעת יום האם. מאמציה נשאו פרי ובשנת 1908 צוין יום זה בכנסייה במדינת וירג'יניה המערבית. באותה השנה, דחה הקונגרס של ארצות הברית את הבקשה לקבוע את יום האם כיום חג לאומי. עם זאת, ברבות ממדינות ארצות הברית, החלו לציין את יום ראשון השני בחודש מאי כ"יום האם" ובחלק מהמדינות, הוא אף נקבע כחג מקומי רשמי. המדינה הראשונה שעשתה זאת הייתה בעצם וירג'יניה המערבית, בשנת 1910.

ב-1914 הכריז הנשיא וודרו וילסון על יום האם כעל חג לאומי, והוא נקבע ליום ראשון השני בחודש מאי. פרח הציפורן הלבן, המסמל את הטוהר וכוח הסבל של האם- נקבע כסמלו של היום.

בשנות ה-30 ארגנה ההסתדרות הציונית הדסה לכבוד יום האם מסע לגיוס כספים למען הקרן הקיימת לצורך נטיעת עצים בארץ ישראל.

יום המשפחה בישראל:

בשנת 1944 ניסה ועד ההורים המרכזי להנהיג יום אם ייחודי לישראל, אך הניסיון לא צלח. אגודת "עזרה", שהיא בעצם אגודה לעזרת נשים יולדות, שבראשה עמדה הרבנית שרה הרצוג- הציעה יוזמה נוספת. יום האם נחגג על ידה ב-6 באפריל 1947 בירושלים בדומה לימים כאלה הנהוגים בארצות אחרות. מספר שבועות לאחר מכן, פורסם ב"הבקר" שהתאחדות הסוחרים מבקשת לארגן "שבוע האם" לעידוד רכישת מתנות תוצרת הארץ. ביוני 1950 פורסמה בדבר קריאה של שרה טאובס להנהגת יום האם בישראל.

בשנת 1951 הופק החג ביוזמה מחודשת, הפעם של חנה חושי, רעייתו של ראש עיריית חיפה. בישיבת הנהלת עיריית חיפה שנערכה ב-31 באוקטובר 1951 הציע אבא חושי:

"מתוך מגמה לשנות במידת מה את המצב החברתי ביישוב ולרומם את מצב הרוח בעיר עלה בדעתי לערך אימפרזה נאה שתתבטא ב"יום האם". התייעצתי לשם זה עם חוגים שונים וארגוני נשים, מחנכים, מנהלי בתי ספר וכו'. כוונתי היא שנקבע יום מסוים בשנה, למשל: יום חנה ושבעת ילדיה, שישמש "יום האם". באותו יום ישותפו הבנים והגברים בהנהלת משק הבית ויגישו מתנות לאימהות... כציר מרכזי תשמש חנוכת גן ציבור בהר הכרמל שיקרא "גן האם". האמהות תטענה באותו יום עצים, ובערב יתקיימו בכל רחבי העיר מסיבות ונשפים. "

התאריך נקבע על ידי אבא חושי לכ"ז בכסלו, היום השלישי של חנוכה. חושי קישר את המועד (חג החנוכה) לסיפור "חנה ושבעת בניה". אגדה אורבנית בחיפה מספרת שיום האם נקבע ביום השני של חנוכה משום שזהו יום הולדת של ליבה, אמו של אבא חושי.

על פי גרסה אחת, הרעיון לציון יום האם הגיע מאשתו של אבא חושי, חנה חושי. על פי גרסה אחרת, הרעיון נולד בעת ביקור של חושי במעברה בו ראה גברים יושבים בטלים בעוד האשה עובדת קשה.

ציון יום האם כלל לימודים על הנושא בבתי הספר, קישוט העיר, מופע מיוחד לאימהות וחלוקת תעודות של יום האם לאימהות בבתי חולים. ציון יום האם בחג החנוכה נמשך בחיפה לכל אורך שנות ה-50 וה-60.

הרעיון אומץ גם על ידי ערים נוספות בישראל, בהן אשקלון, כפר סבא, עפולה וטבריה, אולם באופן כללי היום נודע בישראל כחג חיפאי מקומי. בשנת 1960 ציינו בפתח תקווה את יום האם ביום האחרון של השליש בבית הספר, שחל בסמיכות לחג החנוכה.

היו כאלה גם שחגגו את יום האם בט"ו בשבט.

בתחילת 1964 החלו לחגוג את יום האם גם בתל אביב, והוא צוין באותה שנה ב-13 בפברואר, ל' שבט, שחל ביום חמישי. התאריך נבחר כסמוך ליום פטירתה של הנרייטה סאלד. שנה לאחר מכן צוין היום ביום חמישי, ל' אדר א'. בשנת 1966 צוין יום האם בתל אביב ב-כ"ד אדר. בשנת 1969 צוין יום האם ב-ל' שבט ובשנת 1970 צוין ב-י"ח אדר א'. בשנת 1972 צוין יום האם ב-כ"ח אדר ובשנת 1973 צוין ב-כ"ו אדר א'.

בשנת 1974, ביוזמת משרד החינוך, לאחר ביקורת ציבורית על שיום האם מצוין בזמנים שונים ברחבי ישראל, הונהג יום האם כלל ארצי ב-ל' שבט. אך באותה שנה, משום ש-ל' שבט חל ביום שישי, הוקדמו רוב האירועים ליום חמישי.

בפברואר 1950 ציינה עליית הנוער את "יום הילד היהודי" ביום פטירתה של הנרייטה סאלד. כיוון ש-א' באדר, יום פטירתה, חל בשבת, צוין היום למחרת ב-ב' באדר.

ב-1959 הציגו בעיתון הילדים "הארץ שלנו" את השאלה האם ראוי לציין בישראל את יום האם. בתגובה ששלחה למערכת העיתון, הציעה הקוראת נחמה פרנקל בת ה-12, לציין את יום פטירתה של הנרייטה סאלד בתור "יום האם". בעקבות מכתב זה, קבע העיתון את ב' באדר, כ"יום האם". אף על פי שלהנרייטה סאלד לא היו ילדים, היא היוותה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ במסגרות השונות, וזו הייתה הסיבה לבחירה ביום פטירתה כיום האם. עם השנים חלחל הרעיון של יום האם בתאריך ב' אדר בציבור. בסוף 1960 משרד החינוך קבע את יום האם ל-ח' בטבת, יום הולדתה של הנרייטה סולד, אך בפועל צוין היום ביום פטירתה. בתחילת שנות ה-70 שונה התאריך ל-ל' בשבט על ידי משרד החינוך. למעשה, הנרייטה סאלד נפטרה ב-א' באדר (לאחר השקיעה), וכך מצוין התאריך על מצבתה.

יום האם או יום המשפחה?

כבר בעת קביעת "יום האם" היו שחלקו על כך ודרשו במקום זאת "יום הורים". בשנות התשעים הוחלט בישראל לקרוא ל"יום האם"- "יום המשפחה".

יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני המשפחה, ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי. עם זאת, ב-2016 הועלתה יוזמה המבקשת לציין שוב ברחבי ישראל את "יום האם של ישראל", כחג נוסף, שיבוא לציון נושאים חשובים לאימהות בקהילה בה הן נמצאות.