מזרח תיכון חדש

חזונו של שמעון פרס והסכמי השלום עם איחוד האימירויות ובחריין,שלום של אמיצים?- עדי רוזנשטיין, י'4

בשנות התשעים של המאה שעברה בעקבות שיחות השלום בין ישראל לפלסטינאים טבע שמעון פרס את הביטוי "מזרח תיכון חדש", ביטוי שמבטא תקוות ושאיפות לסיום הסכסוכים במזרח התיכון והחלפתם בשלום, ביטחון ושיתופי פעולה בין מדינות. בביטוי זה השתמש פרס מספר רב של פעמים במהלך הקריירה שלו, שמעון פרס פעל רבות למען מימוש חזונו אך לא זכה לראות אותו מתגשם.

מאז ועד היום מדינת ישראל והמזרח התיכון כולו חוו לא מעט עליות ומורדות ביחסים עם הפלסטינאים וביחסים בין מדינות המזרח התיכון- אינתיפאדות, מלחמות, חיכוכים מדיניים, החלפות שטחים, הגירת פליטים ועוד.חזון זה של פרס נראה מתרחק מהתממשות, נראה כי טלטלות אלה רק מרחיקות את חזונו של פרס למזרח תיכון חדש. והנה בשנת 2020 נראה כי חזונו של שמעון פרס קם לתחיה באופן שונה ובלתי צפוי.

במטרה לנרמל את היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין נחתם "הסכם אברהם" בהובלת דונלד טראמפ, על ידי בנימין נתניהו, שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן-זאיד ועבד א-לטיף א-זיאני.

הסכם אברהם הוא חוזה השלום הבא להסדיר את היחסים הכלכליים והמדיניים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין, ההסכם מציף על פני השטח קשרים חשאיים ובלתי רשמיים אשר התקיימו בין המדינות בעשורים האחרונים. בעקבות ההסכמים יתנהל קשר רשמי וגלוי בין ישראל למדינות אלה וייתכנו הסכמי שלום נוספים עם מדינות מוסלמיות אחרות כגון- ערב הסעודית.

ההסכמים מעידים על כך שיותר ויותר מדינות ערביות ומוסלמיות כבר לא רואות בישראל "השטן הקטן" ומזהות אינטרסים משותפים. לנו, תושבי ישראל הוצג ההסכם כ"שלום תמורת שלום", "שלום של אמיצים", שלום אשר בא לבנות עתיד טוב יותר למען הדורות הבאים. המנהיגים המעורבים בהסכם שלום זה הצטיירו כרודפי שלום וכאנשי חזון המעוניינים לשנות את פני המזרח התיכון, לפתור סכסוכים ולקרב בין עמים.

אולם, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם נודע לציבור הרחב על עסקת הנשק הכוללת מטוסי F35 מתקדמים שארה"ב תורשה למכור לאיחוד האמירויות ולבחריין.

אחד מחוקי ארצות הברית מחייב את ארצות הברית לשמור על היתרון הצבאי היחסי של ישראל ביחס למדינות האיזור ולכן אם ארצות הברית רוצה למכור נשק מתקדם לאחת ממדינות האיזור, היא צריכה לקבל את אישורה של ישראל או לחילופין לספק לישראל נשק מתקדם עוד יותר. מעסקת הנשק המדוברת ארה"ב מקבלת כסף ממכירת הנשק ותוכל לספק מקומות עבודה לאנשים בזמן ששיעורי האבטלה בה גבוהים בעקבות מגיפת הקורונה.

בחריין ואיחוד האמירויות יקבלו נשק מתקדם שיעזור להם להבטיח את ביטחונם מול איראן.

מדינת ישראל תזכה לשיתוף פעולה מצד מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. בנוסף, במהלך זה ישראל יוצרת צעד הרתעתי מול איראן, דוחקת לשוליים את הנושא הפלסטיני ובנוסף לכך התפיסה בעולם הערבי והמוסלמי השתנתה לגבי ישראל והחרם הערבי נעלם.

הסכמי השלום נובעים גם מיריבות בין ישראל לאיראן ובין מדינות המפרץ לאיראן.

שליטי מדינות המפרץ שייכים לזרם הסוני בעוד ששליטי איראן משתייכים לזרם השיעי. למרות ששני הזרמים משתייכים לדת המוסלמית קיימים הבדלים מהותיים בהשקפת עולמם של הזרמים השונים, דבר שהוביל ליריבות דמים היסטורית ביניהם.

בנוסף, לאחר מהפכת 1979 באיראן שבה שיעים קיצוניים תפסו את השלטון, החלה יריבות קשה בין ישראל לבין איראן.

גם מדינות המפרץ וגם ישראל חוששות מהיום שבו איראן תחזיק בנשק גרעיני. השליטים האיראנים נתפסים גם על ידי מדינות המפרץ וגם על ידי ישראל כלא צפויים, כקיצוניים וככאלה שלא יהססו להשתמש בנשק גרעיני כנגדם.

מצב זה מוביל לקיומם של אינטרסים משותפים בין ישראל למדינות המפרץ ולערב הסעודית.

כתוצאה מכך יכולה להתפתח ברית צבאית בין ישראל למדינות המפרץ ולערב הסעודית.

מטרת כתבה זו זה להציג את הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ באור נוסף ולהציג אינטרסים הקיימים מתחת לפני השטח. ובכך אפשר לראות איך הסכמי השלום התפתחו מעבר לשנים, ולאן אנו מובילים. תקווה לשלום עדיין חזקה, ולמרות האינטרסים, עדיין מתקבל שלום.