מדריך להסברה ישראלית ומה הבעיה של העולם עם הציונות ועם ישראל?

בשנים האחרונות עם פיתוח האינטרנט והרשתות החברתיות, הלחימה הקרבית והפיזית היא רק החלק הראשון של מלחמה מכיוון שפותחה הלחימה ההסברתית, המלחמה על דעת הקהל. קצת על הרקע ההסטורי והתדמית ההיסטורית איתם נאבקת ישראל. אנטישמיות מסתבר חיה קיימת ובועטת גם בימינו.

ישראל תמיד הייתה המנצחת, לנו יש יכולת עמידות, לחימה, אסטרטגיה, מוטיבציה, מוח וכוח. הצד הפלסטיני הבין שלעולם לא יוכל לנצח במלחמה פיזית נגד הצבא שלנו, לכן הם הבינו שהקרב הוא בעצם על אהדת הקהל. כך "הטרנדיות" שבסיוע למיעוטים, למי שקורא לעצמו קורבן, עזרה להם לפלס את דרכם ללב הליברלים, לאהדת הקהל במדינות אנטישמיות שונות שהן רחוק מליברליות . הפלסטינים לא המציאו את הטכניקה הזו של עלילות דם, היסטורית, זאת הדרך שבה האנטישמיות התפשטה ברחבי העולם.

את המוות של ישו תלו על היהודים שהסגירו אותו לרומאים, המגיפה השחורה הואשמה על היהודים מכיוון שהם חלו באחוזים הרבה יותר קטנים מאשר נוכרים (יהודים ששומרים נגיעה ונטילת ידיים חלו פחות במגיפה השחורה), התבוללות בספרד ב1492 הואשמה על היהודים, כל פעם שיהודים ניסו להשתלב בגולה והגיעו לרמות חברתיות גבוהות האשימו אותם בגניבה וערמומיות (במיוחד באירופה המזרחית). בברית המועצות האשימו אותם בקפיטליזם, בארצות הברית האשימו אותם בקומוניזם וכמובן בגרמניה האשימו אותם במשבר הכלכלי של תום מלחמת העולם הראשונה ובכך התחילה השואה.

החשבון נראה פשוט, קחו מקור של כאב חברתי, תאשימו אותו על היהודים ובכך תקלו על עצמכם. ככה אנטישמיות עובדת וכך בדיוק עובדת אנטיציונות רק עם מדינת ישראל.

מהו הכאב החברתי ב2023? אנחנו בתקופת פוסט קולוניאליסטית אז קולוניאליזם, כיבוש, אפרטהייד, גזענות. אלו גם באופן מפתיע הטענות המרכזיות נגד מדינת ישראל.

אך יש גם צד חיובי לכל זה, בגולה ולפני הקמת ישראל, לא היה לנו את הכוח להילחם בבורות ואנטישמיות מכיוון שהיינו חלשים ומבודדים, עכשיו אנו חזקים ועצמאיים יותר מאי פעם, כל אחד יכול להילחם בעד ישראל ולעשות הסברה אפילו מהסלון שלו, אם הוא חפץ בכך. למי שמעוניין בהסברה אני כאן כדי לתת לכם טיפים למה לצפות ואיך להילחם בכך.

קודם כל חשוב שתדעו משהו בנוגע לנושא הזה. במלחמת ההסברה יש רוב מוחלט של אנשים שאינו יודע מה קורה .כלומר, מקור הבלבול הוא מבורות. התומכים בחמאס, לא היו בישראל או בפלסטין מימי חייהם, הם לא דברו עם ישראלים, עם פלסטינים ולא מכירים את הסיפור על בוריו. עד כדי כך, שהם אפילו לא ידעו איפה ישראל/ פלסטין נמצאות על המפה.

התקשורת ברשתות החברתיות או בטלוויזיה היא אמצעי השפעה מאוד חשוב והרוב של התקשורת הזרה לא תומך בישראל. דוגמה לכך קרתה רק השבוע:לקח לתקשורת הבינלאומית כמה ימים לגנות את מעשי הטבח של חמאס בדרום הארץ וחלקם אפילו מכחישים את המעשים שקרו (לדוגמא אלג'זירה), אבל היה חשד לכך שצה"ל הפציץ בית חולים (שבסוף התברר כטיל שוגה של הג'יהאד האיסלאמי לפי סרטונים ועובדות שצה"ל הוכיח, ומזל שאל ג'זירה תיעדה את הפיקשוש) ולקח להם כמה שעות בודדות להוציא כתבות שצה"ל הפציץ בית חולים בעזה.

כתוצאה מכך צריך להילחם גם בשקרים שנובעים מהתקשורת, כי הם פוגעים בתדמית הישראלית. איך נלחמים? על ידי הפצת האמת, שיתוף בסרטונים שמראים את הרוח הישראלית במיטבה. את הגיוס ההמוני, את העזרה ההדדית, את ההומניות של העם שלנו, את האיחוד.

חשוב לדעת, לא תגרמו לאנשים להשתכנע מהשיחה הראשונה, כי קשה לשנות פרדיגמות, תפישות עולם ודעות קדומות של קהילות מקובעות. אם תחלחלו את העובדות שלכם לכמה שיותר אנשים ואם כמה שיותר אנשים יפעלו בעד ישראל, למעשים שלכם יהיו השפעה גלובלית ואנחנו נראה שינוי בחזית ההסברתית. רק ככה נעביר את זה הלאה. תעשו טוב, תפיצו טוב, וככה התדמית שלנו תתקבל בעולם וקצת עובדות חשובות שיעזרו לכם להגן על תדמיתנו בעולם:

השם "פלסטין" היה זה מכבר נושא בעל משמעות היסטורית, כאשר שורשיו נעוצים בימי המקרא, כאשר הפלשתים אכלסו את האזור. הרומאים לקחו את המושג פלישתים והחליטו לתת את השם הזה, של האויב התנכי הגדול של עם ישראל לארץ שהם כבשו כדי לזלזל בעם היהודי ולכן הם קראו לה "סירייה פלשתינה".

עם זאת, עם ישראל טוען כי יש קשר עמוק בינו לארץ ישראל. קשר שתלוי על יסודות דתיים, ארכיאולוגיים והיסטוריים. מאבקה של ישראל לעצמאות, בעיקר נגד השלטון הבריטי, מעיד על מחויבותם לתבוע בחזרה את מולדתם.מבקרים טענו מדי פעם שהפלשתים היו פלסטינים מוקדמים, אך כרוניקות היסטוריות חושפות שהציוויליזציה הפלשתית חדלה להתקיים מאות שנים לפני הולדת ישו, שהגיעה מהאי כרתים.

בשל האיבה, נוצרו נראטיבים מנוגדים- שהביאו למתיחות, הדעה הרווחת היא שישראל היא לא פרטנר לשלום-אולם חשוב שתזכרו, ישראל הציעה 5 הסכמי שלום שונים לפלסטינים והם כולם סורבו: ועדת סן רמו בשנות ה20, ועדת פיל בשנת 1936, החלטת האום ב1947, הסכמי אוסלו ב 1993 והפגישות בין אולמרט לאבו מאזן ב2008. אם יש מישהו שהוא לא פרטנר לשלום זה הפלסטינים.

בדיונים האחרונים סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המונח "אפרטהייד" היווה נקודת מחלוקת. הפלסטינים טוענים שישראל מבצעת אפרטהייד נגדם, אבל חיוני להבין תחילה את ההגדרה של אפרטהייד, שהיא מדיניות של הפרדה גזעית. דוגמה היסטורית בולטת לאפרטהייד נראתה בדרום אפריקה, שם נאכפה הפרדה גזעית עד שנות ה-90, כאשר מיעוט לבן ובריטי שולט ברוב השחור באמצעות מדיניות אפרטהייד.

לעומת זאת, בישראל, שבה כ-25% מהתושבים אינם יהודים, בעיקר מוסלמים, הטענות לאפרטהייד עומדות לבחינה. תושבים ערבים בארץ ישראל נהנים מזכויותיה המלאות של הדמוקרטיה הישראלית. הם יכולים להצביע ולהיבחר לכנסת, הפרלמנט של ישראל. למעשה, ישנן מפלגות ערביות, כמו רע"ם, חד"ש תע''ל, שמשתתפות באופן פעיל בפוליטיקה הישראלית. הערבים מהווים חלק ניכר מהחברה הישראלית, המהווים כ-30% מהרופאים ו-70% מהרוקחים. הם לומדים השכלה גבוהה באוניברסיטאות בישראל, מביעים את דעתם בגלוי ומהווים חלק מקהילות שונות למשל הלהט''ב, שם ישראל עומדת בניגוד מוחלט למדינות רבות אחרות במזרח התיכון.

עם זאת, קביעת האפרטהייד אינה מתקיימת בכל הנוגע לשטחים פלסטיניים. הרשות הפלסטינית וחמאס שולטים בפלסטינים בעזה ובגדה המערבית. לפיכך, היעדר זכויות הצבעה או מעמד תושבות ישראלי מלא לפלסטינים נובע מכך שאינם תושבי מדינת ישראל. היעדר זכויות כאלה קשור מטבעו להנהגה הפוליטית ולממשל האזורי שלהם.

טענה נוספת שהועלתה לעתים קרובות היא שישראל עסקה בטיהור אתני ובגירוש פלסטינים, מה שמעלה שאלות לגבי הזהות האירופית של האוכלוסייה היהודית. קביעה זו מתייחסת לא פעם ל"נכבה", או האסון, שסימן את הקמת מדינת ישראל ואת בריחתם של מאות אלפי פליטים פלסטינים במהלך מלחמת העצמאות.

בשנת 1947 הציע האומות המאוחדות תוכנית חלוקה לארץ ישראל, שהתקבלה על ידי האוכלוסייה היהודית אך נדחתה על ידי מדינות ערב וכתוצאה מכך הלל מלחמת.

לאחר מכן ישראל הכריזה על עצמאותה עם סיום המנדט הבריטי. ישראל הגישה הצעות שלום למדינות ערב השכנות, שדחו. במקום זאת, מדינות ערב יזמו מלחמה שמטרתה להשמיד את ישראל. הם אף עודדו פלסטינים לעזוב זמנית, עם הבטחות לשוב לאחר המלחמה.

תוצאות המלחמה היו שונות מהתוצאות הצפויות. צבאות ערב, לא הצליחו להשמיד את ישראל, והשטחים השנויים במחלוקת הגיעו לשליטתם דל ירדן ומצרים. ישראל לא עסקה בטיהור אתני של הפלסטינים, כפי שהיה עד ליציאה ההמונית של יהודים מצפון אפריקה ומדינות המזרח התיכון לישראל במהלך הקמתה. הגירה המונית זו הדגישה את הצורך במדינה יהודית שתגן על אוכלוסיות יהודיות, במיוחד במולדתם ההיסטורית.

וכך, בפעם הבאה בה תמצאו את עצמכם בסיטואציה אשר מחייבת הסברה, תדעו בדיוק מה לאמר ואיך להראות לכל העולם שאנחנו הצד הצודק.