האם אפשר לגרום לנו לראות משהו שלא קיים באמת? חוקרים מצאו כי אם מפעילים אזורים שאחראים על ראיית דברים מסויימים במוח, בזמן שרואים דברים אחרים- אנחנו נראה דברים שגויים.
כבר זמן רב ידוע שאזורים שונים במוח מבצעים מטלות שונות שחשובות לראייה: חלקם אחראים על ראייה של פרצופים, חלקם על צבעים, על קווים, על תנועות או כל דבר דומה שתוכלו לחשוב עליו. בכל זאת, מיפוי אזורי מוח שונים באופן מפורט הוא מאתגר מאוד, במיוחד בגלל שהמוחות שלנו קצת שונים זה מזה. לעיתים, מנתחי מוח צריכים למקם אלקטרודות בתוך הגולגולת של המטופל, ממש על פני השטח של המוח, כדי לקבל מפה מדויקת יותר. לא מזמן, התבצע מחקר שבוצע על-ידי קבוצה של מנתחי מוח, מדענים ומהנדסים. הם חקרו את הפעילות המוחית של מטופל בזמן שהוא הסתכל על פריטים שונים. הם זיהו שני אזורים מוחיים שהיו פעילים כשהמטופל ראה פרצופים או צבעים. אם הפעילו את האזורים, המטופל דיווח שהוא רואה פרצופים או צבעים, אפילו אם הוא הסתכל על משהו אחר! תוצאות המחקר הזה עוזרות להבין את התפקידים השונים של חלקים שונים במוח, והוא עשוי להוביל לניתוחים מוחיים בטוחים ומדויקים יותר.
לפני הניסוי, החוקרים הציגו למטופל פריטים שונים ובאמצעות אלקטרודות שחיברו למוחו, זיהו אילו אזורים פעילים אצלו במוח כאשר הוא רואה למשל פנים. בניסוי עצמו החוקרים השתמשו בשיטה שנקראת גירוי חשמלי של קליפת המוח, זאת על מנת לעורר את האזורים המוחיים הרצויים. משמעות הדבר היא הפעלה של המוח באמצעות זרם חשמלי חלש, גבוה מספיק בדיוק כדי לייצר תגובה של המוח. שיטה זו יכולה לסייע לרופאים לזהות אזורים מוחיים שבסבירוּת גבוהה יוצרים התקפים במחלות שונות, והיא יכולה גם לסייע לנו ללמוד על התפקודים של אזורים שונים במוח.
בניסוי החוקרים הציגו לנבדק קופסה שחורה, כדור, פנים או נייר עם תווים כתובים. בזמן שהמטופל הסתכל על הדברים האלה, הם הפעילו באמצעות אלקטרודות את האזור שפעיל במוח כאשר מסתכלים על פנים. הגירוי הזה גרם למטופל לראות אשליות של פרצופים! המטופל דיווח שהוא רואה פרצופים אפילו כשהוא הסתכל על הקופסה השחורה, על הכדור ועל הנייר. האשליה הזו לא נראתה כמו פנים מציאותיים, אך המטופל ידע שמדובר בפרצוף. ניתן בתמונה לראות את התגובות של המטופל:
בזמן שהמטופל הסתכל על קופסה שחורה, כדורסל, פנים או על פיסת נייר עם הכיתוב, הנסיין הפעיל את האזורים במוחו באמצעות זרם חשמלי חלש מאוד. כאשר הנסיין הפעיל את האלקטרודות של הפנים, המטופל דיווח שהוא רואה פרצוף כאשר בעצם הוא הסתכל על הקופסה השחורה, הכדור והנייר. המטופל גם דיווח שהעיניים והפה של הפנים השתנו. כאשר הזרם נשלח דרך אלקטרודות הקשורות בצבעים, המטופל דיווח שהוא רואה קשת בענן כשלמעשה הסתכל על הקופסה השחורה, הכדור, הפנים והנייר. לאחר מכן, הפעילו את האזורים בקליפת המוח שאחראים על צבע באמצעות אלקטרודות הצבע. הגירוי החשמלי הזה הפיק קשתות בענן בזמן שהמטופל הסתכל על הקופסה השחורה, הנייר או הפנים.
אז למה כל זה חשוב?
העבודה שבמחקר בוצעה קודם כל עבור מטרות רפואיות: המטופל כבר החליט לעבור ניתוח מוח בשביל הבעיה הרפואית שלו, והחוקרים עבדו עם הצוות הרפואי כדי לסייע ולספק כלי טוב לביצוע משימת ניתוח לא פשוטה ללא טעויות. בסופו של דבר, הניתוח של המטופל היה מוצלח.
המחקר יכול גם לסייע למטופלים על-ידי הנהגת ממשקי מוח-מחשב טובים יותר. ניתן להשתמש בתוצאות המחקר כדי ליצור ולשפר ממשקי מוח- מחשב קיימים ובכך לסייע לאנשים בעלי שיתוק לאיית, לגלוש באינטרנט, לייצר אומנות או לשלוט במכשירים. אם נוכל ליצור מפות טובות יותר של המוח, נוכל גם ליצור ממשקי מוח-מחשב שיהיו מהירים יותר, מדויקים יותר וגמישים יותר.
המחקר חשוב גם מסיבות מדעיות. החוקרים הראו שאזורים מסוימים בקליפת המוח מסייעים לנו לראות פנים ואינם מעורבים בראיית צבעים, ולהיפך. המחקר הוכיח שאפשר לייצר פנים או קשתות בענן באמצעות גירוי אזורים מסוימים מאוד במוח. יותר מכך, אשליות של פנים ושל קשתות בענן הופיעו על גבי התמונות שהמטופל ראה. למחקר הזה יש השלכות חשובות לגבי השאלה איך אזורים שונים במוח פועלים יחד ומסייעים לנו לראות ולבצע מטלות שונות.
מרגש