לחצים שעולים בעקבות המצב

המלחמה שהתחילה בישראל בבוקר שבת השבעה באוקטובר גבתה קורבנות רבים, (אזרחים, חיילים, נשים, זקנים וילדים) הפתיעה וזעזעה אזרחים והעלתה פקפוק רחב בגורמים המדיניים והצבאיים, בין השאר המצב גובה גם מחיר נפשי, מעורר חרדה ולחץ בלתי נפסק אצל אנשים רבים שמקשה עליהם להתנהל ביומיום. בכתבה אכתוב ואסביר על הלחצים והפחדים שעולים בעקבות המצב ואעלה דרכים להתמודדות עם המצב מבחינה פסיכולוגית.

חרדה היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש פחד או אי שקט בעקבות פחד מדבר מסוכן או לא ידוע שעתיד לקרות. חרדה יכולה להתעורר מחששות ממשיים (שאכן עתידים להתרחש) והן מחששות בלתי מציאותיים (שאין סבירות שיתרחשו). חרדה, בין השאר, יכולה להיווצר בעקבות מלחמה אך גם מדברים קצת יותר בנאליים כמו מבחנים, כשבמצב מלחמה רבים חווים חרדה ולחצים מסיבות כאלו ואחרות. החרדה מופיעה לעיתים בעת האזעקה ועלולה לגרום ללחץ רב אצל אנשים שמתבטא בקושי הליכה ולעיתים אף שיתוק פיזי.

בהסתכלות על התפקוד המוחי בעת מצבי לחץ וחרדה, ''האמיגדלה'' (שקד ביוונית, הוא בצורת שקד ועל כן שמו) היא החלק במוחנו שאחראי על וויסות ההתנהגות במצבי חרדה ופחד ועוזרת לנו לתפקד במצבי לחץ שונים שאנו נתקלים בהם. בתהליך, מופעלים מנגנונים בגופו של האדם על ציר שמחבר בין אזורים במוח לבלוטת יותרת הכליה שמפעילים אחרים שמביאים בסופו של דבר להפרשת ההורמון קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה שבין השאר גורם להגברת לחץ הדם והקורטיזול והורמנים אחרים המופרשים במהלך התרחשות התהליך הם שגורמים להגברת פעימות קצב הלב ולנשימה מואצת שמאופיינת במצבי חרדה ולחץ. הקורטיזול גורם להגברת הפעילות המוחית באמיגלדה שתחילה מתמודדת עם הלחץ ומווסתת אותו ואחר כך מביאה אותנו לכדי מצב תפקוד (פעולה). הגוף מתמודד עם מצבי לחץ וחרדה באמצעות מנגון הישרדותי שמוטמע בבני אדם אבולוציונית(fight or flight), במצב "הישרדות" שכזה הגוף מפעיל את "מערכת העצבים הסימפטית" שהיא האחראית על הפעלת תגובת ''הילחם או ברח" שהיא המנגון לתגובת האדם במצבי חרדה ולחץ.

בתרשים, ניתן לראות את פירוט קריאת מצב החרדה באדם עד עיבוד התהליך לכדי מצב פעולה שידוע כ''תגובת הילחם וברח'' ועל המאפיינים הגופניים השונים שמופיעים בתהליך (במצב של חרדה).

אם נצא מההסתכלות המוחית שהיא מחוץ להישג ידנו בעת מצבי לחץ וחרדה ונחשוב על מה שאנחנו יכולים לעשות בצורה מודעת בכדי להפחית את רמות הלחץ והחרדה בנו ולמנוע מהן להתרחש. ישנם מספר דברים ממולצים על ידי פסיכאטריים רבים כמו:

הגבלת הצפייה בחדשות – צפייה בחדשות מגבירה במקרים רבים את החרדה בקרב האנשים הצופים בה, על מנת להימנע מהחרדה מומלץ להגביל את הצפייה בחדשות למספר פרקי זמן מועטים מוגדרים וקצרים: לדוגמה, שני פרקי זמן לצפייה בחדשות בני שעה, האחד בבוקר והשני בערב. כמובן שצפייה מועטה בחדשות אינה באה על חשבון הבנת המצב, אפשר להיות מודע למתרחש במדינה גם עם צפייה מועטה בחדשות.

שימור השגרה – כל דבר שמשמר את השגרה כמה שיותר יכול להוריד את סף הלחץ, (במידה שהדבר יכול להתאפשר בימי מלחמה) להמשיך לקיים פעילויות שבשגרה ולצאת החוצה מדי פעם (גם אם למעט זמן). רצוי לשמר את השגרה כמה שאפשר.

שיח עם קרובים (בני משפחה וחברים) – גם עשוי להוריד את סף הלחץ, שיח עם הקרובים אלינו הוא מנגון מצוין להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה.

פעילות התנדבותית – דבר זה עשוי לגרום לאנשים להרגיש חלק מדבר משמעותי ולתרום ולעזור לדבר גדול מהם.

לסיכום, אני רוצה לכתוב על העניין מזווית אישית שלי במצב המלחמה: בימי המלחמה הראשונים חוויתי פחד והפתעה רבה מהמצב ומגודל האירוע, בעקבות אותו העניין האובססי סביב גודל האירוע והפחד מהרע מכל שעלול להתרחש התחלתי לצפות רבות בחדשות (כפי שהזכרתי קודם הצפייה בחדשות עלולה להציף הרבה חרדה ולחץ), הדבר עורר אצלי הרבה חרדה ולא יצאתי בכלל מהבית בנוסף להכל. עם זאת, הצלחתי לצאת מהלחץ והמחדרה בזכות שיח עם הקרובים אליי וכמעט הפסקת הצפייה בחדשות לחלוטין. ניסיתי לשמר את השגרה כמה שיותר ויצאתי מהבית, ירדתי עם הכלב שלי והמשכתי לעסוק בדברים מהשגרה. אלה דברים חשובים מאוד שעוזרים לנו להתמודד עם חרדה, לכל אדם יש דרך משלו להתמודד עם חרדה וזה דבר מאוד חשוב במצב הרגיש שאנו נמצאים בו עכשיו.

תקציר: הכתבה עוסקת בחרדה, ההתרחשות בגופנו בעת חרדה, הגורמים לחרדה ואיך ניתן להפחית את הלחץ והחרדה בימי המלחמה שעוברים עלינו.