לא לשכוח לשמוח!

שושן סטרול

האמת שתכננתי לכתוב איך לשמור על קור רוח ושמחת חיים בקורונה כשאנחנו בבית, אבל היום (24.11.20) הודיעו לנו ששבוע הבא כולם חוזרים לבית ספר!. עכשיו כשאני יודעת ששבוע הבא אני חוזרת ללימודים בבית ספר הרבה יותר קשה לי להישאר אופטימית, אם להיות עדינה.. ,אני מגלה עכשיו עד כמה נוח לי לתת לכם הרבה סיבות למה להיות שמחים בבידוד אבל דווקא בגלל זה אני שמחה שאני עושה את הכתבה הזאת בסימן חזרה לבית ספר, כך אוכל באמת לדבר מהלב ולעודד גם את עצמי. לא יאמן עד כמה קשה לי לעבור שינויים, במיוחד כשהם באים לי בהפתעה ובלי התראה מוקדמת. אני מודה ששמעתי איזו שמועה שנחזור לבית ספר בדצמבר אבל ממש סירבתי להאמין כמו רובנו אני מניחה. במזל, לפחות יש לנו בכל זאת עוד כמה ימים להתאפס על עצמנו. אני מודה, אין דבר שמשתווה מבחינתי מלהכין את העצמי נפשית מראש. בשלב 1. אכתוב בכנות את היתרונות של החזרה:

א. ידענו שזה יקרה מתישהו, לא ניתן להתחמק, במציאות הנורמאלית ילדים הולכים לבית ספר! זה יקרה במוקדם או במאוחר, אז עדיף לגמור עם זה כמה שיותר מהר ולא לחיות בפחד ובאי וודאות.

ב. בני אדם הם יצורים חברתיים, ברור שיותר נוח לבהות במורה עם פיג'מה והטלפון בבית, שלא יראו אותנו אבל זה יגרום לנו להיות אנשים קרים ומרוחקים בעתיד! אנחנו חייבים להתרגל שוב להיות בקרב סביבה חברתית כי זה עצם קיומנו- לומדים, עובדים, מבלים וחיים יחד.

ג. אני רק רוצה להזכיר לעצמי ולכם עד כמה היה לנו נורא בתחילת הקורונה, עד כמה היה הרבה יותר נוח ללמוד בכיתה, להבין את החומר, להעתיק מהלוח ולא מהכתבות, לצאת לטיולים שנתיים והרצאות.

ד. מספיק עם התירוצים! די תהיו כנים, אין לי אינטרנט, המחשב שלי תקוע, המיקרופון שלי לא עובד, המצלמה שלי לא עובדת- וגם המוח שלנו לא עובד. אני לא מאשימה, באמת שלא, גם רוב הפעמים זה באמת נכון אבל אני מודה שגם לי היו מקרים כאלו לפעמים בטעות ולפעמים בכוונה. ממה אנחנו מנסים לברוח בכיבוי המצלמות? אז יש כמה תשובות- שהמורה לא ישאל אותי שאלה, אני נראה\ת לא טוב היום, אני עייפ\ה, סתם לא בא לי, למה שאני אהיה היחיד עם מצלמה, אני אוכל\ת ועוד... כל האמירות האלו סתם מיותרות, המצפון האישי שלי כבר מתפוצץ מרוב שלא נעים לי לפעמים שהמורים מרגישים שהם לבד. אני לא מכלילה ,אני יודעת שזה לא תמיד ככה ושיש תלמידים שכן משתפים פעולה והרוב המוחלט מקשיבים בשיעור. אבל תראו, אני לא רוצה להיות כנה מידי ולחשוף את כל סודות התלמידים בפני המורים אבל האמת אני חושבת שעדיף לשבת בכיתה, באמת לנסות להקשיב ולהבין, שהמורים יוכלו לראות אם אתה עוקב ומבין את החומר, אם הספקת להעתיק, אם אתה רוצה להגיד משהו אבל לא נעים לך להפריע לו באמצע ובכלל שידעו מה קורה אתנו..

ה. אחרון ודי, אולי נקבל את השגרה וסדר היום שהיה לנו פעם בחזרה...

שלב 2. לעבור על החומר- חשוב לקחת איזה סופ"ש ולעבור על כל החומר הנלמד בכל מקצוע, למקרה אם לא הקשבת, שמת לב או שלא העתקת, לכולנו היו ימים קשים יותר שלא יכולנו להקשיב אז עכשיו זה זמן טוב לבדוק שאנחנו בעניינים, הרי אף אחד לא רוצה שהמורה יתקיל אותו בכיתה.. ,חוץ מזה, זה גורם לנו לסדר ושקט נפשי והכי חשוב, כך יהיה דבר אחד פחות שנתבאס ונבקר את עצמנו עליו.

שלב 3. מי שרוצה להתחיל להתאמן באופן רציני אבל "אין לו זמן" או לכנים שבינינו, אין כוח ,שירים את היד!, טוב אתם לא רואים כמה אנשים מרימים את היד (אם בכלל)אבל אני נשבעת שהרוב!, מצחיק איך כל קיץ אומרים שבחורף ניקח את עצמנו בידיים ואז נהיה קר... ומוותרים על התענוג.. אז לא השנה! כל מי שוויתר לעצמו בבידוד ובסגר ,פשוט תתחילו מאיפשהו, תזכרו שזה טוב בישבלכם, זה לא צריך להיות ביג דיל או כל יום.. אני אהיה כנה ואגיד שמה זה קשה לי לשלב בין עומס הנדסאי (יוצא הדופן מהכלל) לאימונים, לכן אני בדרך כלל דואגת לנצל כל יום לא עמוס מידי לאימון (אין הרבה ימים כאלו כן?) קשה להתחיל אבל תוך 5 דקות הדופק והמצב רוח עולים- באחריות.

שלב 4. Pinterest! מי שלא מכיר א. איפה אתם חיים?! ב. תורידו לטלפון במיידי! ,אתם לא מבינים עד כמה זה משנה חיים! זה פשוט אפליקציה שנועדה להשראה ומוטיבציה, אפשר למצוא שם ברעיונות עדכניים לכל דבר שתרצו, כל מה שמעניין אתכם ובין היתר גם משפטים (לרוב באנגלית) יפים ונכונים שיגרמו לכם למוטיבציה לכל מטלה שאין לכם כוח אליה.. לדוגמא- remember why you started?, if not now than when?

שלב 5. ואחרון- שיהיה למזל, אגיד שאולי זה מובן מאליו ואפילו חופר אבל בכל זאת אציין בתור מישהי שהייתה לא מסודרת רוב חייה ופתאום משהו השתבש ועכשיו מנסה מאוד כן להיות מסודרת- שסדר זה החיים! סדר בחיים, שעות שינה מסודרות, הכנת שיעור בית, בגדים ,אוכל ועוד מראש משפרים את איכות החיים ברמות! ,ברגע שתסדרו גם את הלו"ז שלכם תראו שלא חסר לכם זמן אף פעם כל עוד זה מספיק חשוב לכם, וגם זוכרים שבכיתה א' היה לנו יומן ומתישהו זה הדרדר?- אז תנסו עכשיו שוב, בגיל הזה היומן יהיה הרבה יותר אפקטיבי לחיים שלכם.

טוב זהו, אני סיימתי לחפור ועכשיו בואו נשמע מה אתם חושבים.

שאלתי כמה תלמידים מבית ספר כמה שאלות- וקיבלתי תשובות מעניינות: על כל שאלה כתבתי שתי תשובות שמסכמות את התשובות ששלחו לי כיוון שאין לי מספיק מקום.

1. את\ה תופס\ת את עצמך כאדם מסודר אופטימי ושמח תקופה הזאת? איך את\ה עושה את זה? תלמיד\ה1: בתחילת תקופת הסגר הרגשתי עייפה בלי חשק לעשות כלום וזה השפיע לרעה אבל לאחר שהבנתי שהקורונה לא תיעלם בקרוב שיניתי את הלו״ז היומי שלי כך שיתאים ללימודים אונליין ולהישארות רבה בבית אז אני יכולה להגיד שעל אף הקושי בהתחלה, אני תופסת את עצמי כאדם מסודר ואופטימי. תלמיד\ה2: בעיקרון אני תופס את עצמי כמסודר אופטימי ושמח. גם בימים שלומדים בבית אני מתלבש ליציאה ומנהל שגרה כמה שיותר רגילה על אף הקושי. אני מנסה לא לחשוב על המצב יותר מדי בכך שאני מעסיק את עצמי, עושה דברים שאני אוהב ולומד דברים חדשים.

2. איך את\ה מצליח\ה לשמור על אופטימיות? ומה את\ה עושה כשאת\ה במצב רוח ירוד? תלמיד\ה1: עם כמה שזה ישמע אבסורדי, כדי לשמור על מצב רוח טוב ואופטימיות אני משתדלת לחשוב על המקרה הגרוע ביותר, וככה כשדברים טובים קורים (או גם פחות טובים) אני הרבה יותר שמחה ויותר קל להתמודד עם זה.

כשאני במצב רוח ירוד אני מקשיבה לשירים עצובים או מדברת עם חברים שלי אבל בעיקר מנסה להפנים שזאת תקופה וזה יעבור והכל יהיה בסדר

תלמיד\ה2: דווקא בתקופה הזאת שהכל כל הזמן משתנה. כשיש שבריר שגרה להיאחז בו קל יותר לחשוב על מחר ממקום של ציפייה ושמחה. כשקשה לי, אני מנסה לעשות כל דבר שיגרום לי להרגיש פרודוקטיבית. אפילו סתם לצאת להליכה מחוץ לבית, העיקר לעשות משהו.

3. יש הרגלים שאת\ה רוצה לאמץ לעצמך? או משהו שתרצה להמליץ לאחרים?

תלמיד\ה1: הייתי ממליצה להקפיד על זמן מנוחה קבוע ביום. בגלל שקשה יותר להרגיש מחוייבים, כדאי לדאוג שהיום לא ימרח ויהפוך כולו לכלום, כדאי לחלק את היום מראש כדי לשמור על מסגרת לפעול בתוכה, תוך ששומרים על זמן מוגדר של מנוחה ורוגע. אני יודעת שאני לא עושה את זה מספיק, אבל אני משתדלת ומנסה לאמץ גישה כזאת.

תלמיד\ה2: אני מרגישה שאני כל הזמן בלופ של מטלות לימודיות ולמידה למבחנים ושיעורים עד 4, אבל אני מבינה שאלה בסך הכל דברים שאני לקחתי על עצמי ושבתמונה המלאה אלה דברים שעושים לי טוב. אני הייתי ממליצה לאנשים שבאמת בכל רגע שהם לא עמוסים מדי, לקחת רגע לעצמך לחשוב, מה המטרות שלכם לחיים, לעשות דברים שעושים לכם טוב, ולא לרוץ כאילו החיים זה מירוץ אחד גדול, לדעתי הכי חשוב לזכור שאנחנו לעולם לא נספיק לחוות את הכל, וכשיודעים את זה אפשר לחיות הרבה יותר ברוגע.

4. את\ה מאמינ\ה שחיים בריאים ומאורגנים הם חיים מאושרים יותר או שאת\ה מתנהל\ת בדרך אחרת, אם בדרך אחרת שתפ\י למה היא נוחה לך יותר?:

תלמיד\ה1: אני מאמינה שבריאות וסדר תורמים בפתרון הרבה בעיות למשל לנערים ונערות זה פותר בעיות כמו עומס, עייפות, לחץ ועוד.

תלמיד\ה2: אני לגמרי מאמינה ככה. קשה לשמור על ארגון כזה לאורך זמן, ואני יודעת שאני אישית לא עושה את זה מספיק. אבל זה לגמרי האידיאל מבחינתי, כי אתה מספיק הרבה יותר וגם מרגיש טוב יותר עם עצמך.

תלמיד\ה3: אני מאמינה שבכל סוג חיים שבן אדם יבחר לחיות הוא יהיה מאושר, כי זה מאוד אינדיבידואלי. בשבילי חיים בריאים ומאורגנים יתאימו מאוד, כי אני אוהבת לדעת מה קורה בכל רגע נתון ולא הפתעות. אבל בשביל אדם אחר, חיים ספונטניים בהם הוא "זורם" החיים יהיו הרבה יותר מאושרים ומתאימים, זה לגמרי תלוי בסוג האישיות.

לסיכום, בכתבה הצגתי לכם איך לשמור על אושר ושמחת חיים תוך כדי שיתוף תלמידים בבית ספר.

תודה רבה שקראתם, מקווה שנהנתם ונתראה בכתבה הבאה.